את עונת הכדורגל הבאה אסור לפתוח בטרם יינקטו צעדים של ממש להדברת האלימות במגרשים, ביציעים ובסביבתם. חד וחלק. וכדי לקבוע מהם צעדים אלו, יש להשתמש בכלי החזק ביותר: ועדת חקירה ממלכתית.

הרי ברור שזה רק עניין של זמן עד שמישהו יירצח סביב ליגת-העל שלנו. אני לא יודע אם זה יהיה שופט, שחקן, אוהד או בעלים. אני כן יודע, שהאלימות הפיזית והמילולית שוברת כל הזמן את השיאים של עצמה. מה שקרה אמש (יום ב', 25.4.16) בסכנין אפילו לא היה הגרוע ביותר שראינו. אבל אולי העובדה שהמהומה התחוללה בשידור חי, תזיז סוף-סוף את מי שאמור לפעול.

כן, מירי רגב, אני מדבר אלייך. במקום להתלהם ולחולל מהומות על בסיס שבועי, תעשי את הדבר החשוב ביותר: תמנעי פגיעה בחיי אדם. להיות שרת הספורט, אין פירושו רק לצאת ליום כיף במכון וינגייט עם המשלחת לאולימפיאדה, או להביא מומחה ספרדי שייעץ להתאחדות לכדורגל. להיות שרת הספורט פירושו לשאת באחריות העליונה למתחולל במגרשים, ולכן ביום שבו יישפך דם - הוא יהיה על ידייך, אם לא תעשי ברגע זה את כל מה שנחוץ.

ומה שנחוץ הוא ועדת חקירה ממלכתית. לא אחרי שמישהו יירצח, אלא לפני. לא כדי לקבוע מי פישל, אלא כדי למנוע את הפשלה. ולמה ועדת חקירה ממלכתית? כי יש לה סמכות לזמן עדים ולקבל מסמכים, כי יש לה המשקל הציבורי הכבד ביותר, כי מהדוח שלה איש לא יוכל להתחמק. הסמכות להקים ועדת חקירה היא בעיקר בידי הממשלה, ואת זה, גברת רגב, את צריכה להניח כבר עכשיו על סדר יומה כדי שההחלטה תתקבל בשבוע הבא. וכאשר תקום הוועדה, את צריכה להקציב לה שלושה חודשים ולהתחייב מראש למלא את המלצותיה.

למצב הנוכחי במגרשי הכדורגל, ולרצח שבוא-יבוא, אחראים כל מי שנמצאים בסביבה: משרד הספורט, משטרת ישראל, ההתאחדות לכדורגל, מינהלת ליגת העל, בעלי הקבוצות, המועדונים, השחקנים, המאמנים, האוהדים, התקשורת, הפרקליטות, בתי המשפט. ועדת החקירה צריכה לבחון את החלק של כל אחד מאלו ולהמליץ כיצד לטפל בו. הנה כמה נקודות לבדיקה ולמחשבה.

משרד הספורט. האם הוא מפעיל את סמכויותיו הרגולטוריות? האם צריך לתת לו סמכויות נוספות - למשל: הסמכות למנוע תמיכות מהאחראים לאלימות או ממגרשים שהם זירה לאלימות? האם צריך לאפשר לו לתת לקבוצות ולהתאחדות הוראות מחייבות?

משטרת ישראל. האם צריך להותיר בידיה את ההחלטה כמה שוטרים בתשלום יידרשו הקבוצות לשכור? מהי האחריות שלה למניעת אלימות במגרשים ומחוצה להם? האם יש מקרים בהם שוטרים אלימים הם המלבים את היצרים? האם יש לה די כלים, ואולי יותר מדי כלים? האם מדיניות המעצרים שלה נכונה ומשיגה את התוצאות?

ההתאחדות לכדורגל. האם מדיניות הענישה שלה אפקטיבית? האם עונשי רדיוס ו/או קנסות מספיקים? האם יש לקבוע עונשי מינימום חמורים למקרי אלימות? מהן ההנחיות שיש לתת לשופטים למקרים של אלימות מילולית או גופנית? האם צריך להפסיק משחקים בשל קריאות גזעניות מהיציעים?

מינהלת ליגת העל. האם הגוף הזה, הנמצא בבעלות הקבוצות, אינו נמצא בניגוד עניינים בבואו לטפל באותן קבוצות עצמן? האם יש מקום שהמינהלה תגבה מהקבוצות ערבויות, אותן תוכל לחלט בשל אלימות במגרשיהן?

בעלי הקבוצות. כיצד יש להגיב כאשר בעלי קבוצות או בכירים בהן מסיתים, מחממים את האווירה ואפילו מתנהגים בעצמם באלימות? האם יש מקום להטיל עליהם אחריות אישית לאלימות של אוהדי הקבוצות? האם יש למנוע ממי שפועל באלימות, גם בלי קשר לכדורגל, להיות בעלים או נושא משרה?

המועדונים. האם יש להמשיך במדיניות האחריות השילוחית של המועדונים למעשי האוהדים? האם יש לחייב אותם להשקיע שיעור מסוים מתקציביהם בפעולות חינוך, מניעה ואכיפה (למשל: התקנת מצלמות)? מהי המסה הקריטית של התנהגות אלימה, שיכולה להביא להפסקת פעילותו של מועדון? האם יש מקום לתמרץ כספית מועדונים שיפעלו בהצלחה נגד האלימות?

השחקנים והמאמנים. כיצד יש להעניש שחקנים ומאמנים המעודדים אלימות בדבריהם, בתנועות גופם או במעשיהם? כיצד יש להעניש שחקן המשחק בצורה ברוטלית? האם יש לתמרץ כספית שחקנים ומאמנים שיתנו דוגמה אישית בהליכותיהם ויפעלו בצורה ממשית נגד האלימות?

האוהדים. האם יש להוציא אל מחוץ לחוק ארגונים גזעניים ואלימים כמו "לה-פמיליה" של בית"ר ירושלים? האם יש להרחיק אוהדים אלימים מהאצטדיונים, לתקופות ארוכות ואולי אף לצמיתות, ואם כן - כיצד אוכפים זאת?

התקשורת. מה החלק שלה בליבוי היצרים? מה ההשלכות של כותרות מתלהמות ושל ציטוט קריאות לאלימות ולגזענות? האם יש לאסור בחוק הסתה שכזאת?

הפרקליטות. האם כתבי אישום נגד פורעים ומסיתים מוגשים בכמות מספקת, במהירות הראויה ובעבירות המתאימות? האם נדרשים עונשים הולמים? האם יש מקום להוסיף כלים מינהליים, שיאפשרו הרחקה מיידית מהמגרשים (בדומה לשלילת רישיון מינהלית) והטלת קנסות כבדים על המתפרעים?

בתי המשפט. האם מדיניות הענישה מחמירה די הצורך? האם המשפטים מתנהלים במהירות וביעילות, מיד לאחר האירועים? האם השופטים רואים את התמונה הכוללת של האלימות, ולא רק את המקרה הספציפי המובא בפניהם?

בדיקה מעמיקה של נקודות אלו, ומן הסתם יש רבות נוספות, היא שתוביל למסקנות המעשיות הנחוצות, אותן יש לעגן בתוכנית פעולה מקיפה ומחייבת. בלי זה, אין טעם לפתוח את העונה הבאה, כי המחזות יחזרו על עצמם. בלי זה, אסור לפתוח את העונה הבאה, כי רצח על המגרש יהיה רק שאלה של זמן.