אחד מפלאי האנושות הגדולים ביותר הוא הדרך בה התינוק שומע את הוריו ואנשים אחרים בסביבתו מדברים וכך לומד לדבר.
כעת, בעזרת הורים שנידבו את ילדיהם, מצליחים חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון לגלות מה בדיוק מתרחש במוחם של תינוקות הגורם לנס להתרחש אל מול עיננו.
החוקרים השתמשו בכובע עם אלקטרודות שהולבש על ראשם של התינוקות, והקליט, ללא כאב, אותות מתאי העצב שבמוחם. הניסוי התבצע בחדר אטום לקולות, כשהתינוקות ישובים על ברכי האמהות, וחלק מהחוקרים שומרים על מצב רוחם השמח.
המדענים השמיעו צלילים כמו "בה", ו"דה" - מרכיבי מפתח של השפה. כשהילד זיהה צלילים אלו המכשיר הקליט את דפוס פעילות המוח.
תחילה, טריליוני קשרים עצביים חדשים נוצרו בחלק המוח הנקרא 'Wernicke's Area', האחראי על זיהוי הדיבור. מספר חודשים מאוחר יותר, תאי עצב התעוררו לחיים בחלק המוח הנקרא 'Broca's Area', האזור האחראי על הדיבור.
הסברה היא כי 'Broca's Area' אומר "הו, זיהיתי את זה. זהו משהו שהפה שלי, הלשון שלי והשפתיים יכולים לייצר", הסבירו החוקרים.
המחקר גילה כי יכול להיות שוני עצום במהירות התגובה של המוח הצעיר. הם מקווים כי על-ידי גילוי הדרך בה תינוקות רוכשים באופן נורמלי את השפה, הם ילמדו כיצד להתערב אם יזהו משהו שגוי ועיבוד לא תקין.
מסקנות אלו עשויות להביא להתערבות טובה יותר במניעת אוטיזם, דיסלקציה ובעיות אחרות.
נכון לעכשיו המחקר תומך במה שכבר כל הורה יודע - ככל שמדברים וקוראים לילד יותר - כך מפתח המוח מהר יותר את כישורי השפה.
