לא יינתן צו מניעה זמני לטובת "סוכות ירושלים"

בפני בתי המשפט השונים בישראל מובאים כדבר שבשגרה חוות דעת של מומחים שונים. בדרך כלל המומחים שחוות דעתם מונחת בפני בית המשפט הינם רופאים, פסיכיאטרים ושאר בעלי מקצוע מתחום הרפואה.

מספר ימים לפני בואו של חג הסוכות נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים סוגייה מתחום הקנין הרוחני שהוכרעה דווקא על-ידי חוות דעת הלכתיות של שני רבנים.

התובע: הסוכה מפרה מדגם רשום

מדובר בבקשה שהגיש ישראל עזריאל, העוסק בייצור, מכירה, שיווק והפצה של סוכות, בין השאר תחת השם "סוכות ירושלים", אשר ביקש מבית המשפט להטיל צו מניעה זמני נגד הפצתן של "סוכות לנצח", המיוצרות בין היתר בידי "סוכות נחלים".

לטענת עזריאל, שיוצג בידי עוה"ד עז אלדד, הוא עיצב סוכה ייחודית בעלת "רצועות לבוד", המשווקת על ידו בכל הארץ, כאשר עיצוב הסוכה האמורה מוגן, בין היתר, באמצעות מדגם רשום.

לדבריו, יוסף כראדי - שכנגדו הוגשה הבקשה, מפר את המדגם הרשום שלו בכך שהוא משווק סוכות הכוללות את אותן רצועות בד הכלולות במדגם ובכך עושה הוא עושר ולא במשפט.

מנגד טען כראדי, באמצעות עוה"ד אבי אורדו ונעם בליי, כי הסוכות שהוא משווק לא כוללות את רצועות הבד כפי שטוען עזריאל וכי מתוך צילומי הסוכה כפי שמתפרסם באתר האינטרנט שלו, ניתן לראות שמדובר בסוכה שונה.

עוד טען כראדי, כי עזריאל לא בא בידיים נקיות, שכן הוא לא ציין בבקשתו כי הסוכות הנמכרות מיוצרות על-ידי חגים נחלים בע"מ ויוסף שיינפלד, אשר בינם לבין עזריאל מתנהלים הליכים משפטיים בבקשת חגים נחלים לבטל את המדגם הרשום על שמו.

מהו דין "לבוד" שנדון בפסק הדין?

דין "לבוד" קובע כי חלל שהוא פחות משלושה טפחים (שיעור טפח במידות המקובלות כיום הינו בין 8-9.6 סנטימטרים) נחשב כחלק מן המחיצה. גובהה ההלכתי המינימלי של סוכה הינו כמטר ולפיכך על-פי דין "לבוד" ניתן לבנות סוכה הכוללת רצועות ברוחב ארבעה טפחים שהמרחק ביניהן הינו שלושה טפחים (ראה תמונה).

לפי ההלכה חייבת הסוכה להיות עמידה בפני רוח מצויה ולפיכך הדבר יצר בעייתיות בכשרותן של סוכות רבות הבנויות בדרך כלל מבד בלבד. היות שכך, יצר עזריאל סוכה הכוללת רצועות חזקות המונחות במרחק המותר לפי ההלכה, כך שגם אם בד הסוכה מתנופף ברוח הרי שנותרת סוכה כשירה למהדרין.

הרב שפרבר: אין כל חידוש בסוכה של "סוכות ירושלים"

לבקשות הצדדים בהליך העיקרי - הדן במדגם הרשום של עזריאל, צורפו חוות דעת של הרבנים ישראל רוזן ודניאל שפרבר, הדנים בדין "לבוד" ובמשמעות המדגם של עזריאל.

השופט יוסף שפירא, שדן בתיק, מצטט את חוות דעתו של הרב פרופ' שפרבר שקובעת, כי "הסוכה המתוארת במדגם נספח א' היא למעשה דגם של סוכה סטנדרטית המשמשת את עם ישראל מדורי דורות, בישראל ובעולם, ואין בה כל חדש, חידוש או מקוריות".

עוד מציין השופט שפירא, כי "מעיון בתמונות שצורפו על-ידי שני הצדדים לגבי הסוכות הנמכרות על-ידי המשיב, לא ניתן להבחין בזהות או בדמיון שבין סוכות אלה לסוכות המבקש".

היות שכך, קבע השופט שפירא, כי אין להעניק לעזריאל צו מניעה זמני. בנוסף, חייב השופט את עזריאל לשלם לכראדי שכר טירחת עו"ד בסך 10,000 שקלים.