א. סותמים פיות

ד"ר איל לוין, מזכיר אגודת חוקרי צבא חברה בישראל וראש מחלקה באוניברסיטת אריאל, כתב לאתר אינטרנט של האקדמיה הישראלית בתגובה לביקורת על חוברת, שפרסמה תנועת 'אם תרצו'. לוין תמך ברוח הדברים של 'אם תרצו', וזה היה לצנינים בעיני עורכי האתר שלא פרסמו את תשובתו להתקפות עליו (גילוי נאות - גם תגובתי, התומכת בדברי לוין, לא פורסמה באתר). וכך כתב לוין:

"מה לנו כי נלין על ה-BDS, כשיש לנו כאן משלנו, תוצרת הארץ?...

ברשת החברתית האקדמית המקוונת, המצויה, על-פי המתועד בוויקיפדיה, באחריותו של פרופ' דוד לוי פאור מן האוניברסיטה העברית, התפתח דיון בעקבות הופעתה של חוברת 'אם תרצו' על תמיכת מרצים ישראלים בחרם נגד ישראל. עיקר הקצף יצא נגד אנשי 'אם תרצו', אשר סותמים את פיותיהם של מי שכל רצונם הדמוקרטי הוא לסתום את פיה של האקדמיה הישראלית.

במהלך הדיון התברר, פתאום, שחלק מאנשי האקדמיה אינם מבינים מה זו דמוקרטיה, והם סבורים, לתומם, שבמסגרת הדמוקרטיה אסור לאדם אחד לסתום את פיו של אדם אחר במסגרת של חרם. זאת ואף זאת, התברר פתאום שאותם חברים באקדמיה, וגם ברשימה המקוונת, למרות היותם חלק מן האקדמיה הישראלית - מאמינים שיש לעשות הכל כדי שהיא תמשיך לשגשג וכי אסור לתת יד לחניקתה. משתתפים אלו ברשת העזו להביע דעה כאילו יש גם פנים חיוביות למעשיהם של אנשי 'אם תרצו'.

הדיון ברשת התפתח עד שהגיע לשיאו האקדמי כאשר נשיא האגודה הסוציולוגית, פרופ' אורי רם, קרא ל'שומרי הגחלת הליברלית' להתעלם מדברי הבלע של כל האחרים, שהרי 'זה חסר טעם לנסות לקיים ויכוח הגיוני ומנומס עם פשיסטים' (המרכאות באו להדגיש שלפנינו ציטוט מדויק מתוך הודעתו של רם ברשת).

לכל ציבור יש מנהיג, ודבריו של רם אותתו למנהלי הרשת את הדרך הנכונה. מרגע שכונו בעלי דעה מסוימת 'פשיסטים', פגה זכותם להשתתף בדיון. שומרי הגחלת הליברלית (על-פי הגדרתו של רם) אינם מאפשרים לאף אחד מן המכונים "פשיסטים" להגיב, ואפילו במחאה בלתי מתלהמת, על העובדה שנחרץ דינם. המכתבים נעצרים במקום שבו הנהלת הרשת מחליטה מה לפרסם ומה לא, ואינם מפורסמים.

והרי לכם פרק מאלף מבית מדרשה של האקדמיה הישראלית: לפרופסור באוניברסיטה, נשיא האגודה הסוציולוגית, מותר לכנות חוקרים אחרים בשם 'פשיסטים', אך לקורבנות המתקפה אסור להגיב ואפילו למחות על זיהום הדיון בכינויי גנאי.

בזמן שישראל מצויה תחת התקפת BDS, נוטלים לעצמם קבוצה של אקדמאים את הזכות לכנות את עצמם 'שומרי הגחלת הליברליים', בשם אותו ליברליזם לכנות את בני-הפלוגתא שלהם 'פשיסטים', וליתר ביטחון - להשתיק כל תגובה בדיון. העיירה בוערת, אבל אל האש המגיעה אלינו מבחוץ חוברת הצתה תוצרת בית.

למי שסבור שאין כאן אלא מהומה על לא מאומה (איזו קטטה שולית בעניין המשוגעים ההם מ'אם תרצו') כדאי מאוד להיזכר בדבריו הידועים של האב מרטין נימולר. מי שמאפשר היום את סתימת פיותיהם של אנשי אקדמיה באיצטלה של שמירה על גחלת ליברלית, לא יעצור באריאל ולא בשום מוסד אקדמי אחר. ראו הוזהרתם!"

ב. האמריקנים רוצים לייצר קלאשניקוב

הרוסים העתיקו אותו מהגרמנים, והפכוהו אחרי מלחמת העולם השנייה ללהיט ברחבי העולם. הם, מדינות ברית וארשה, סין וגם מדינות במזרח אסיה ייצרו את רובה-הסער (רוס"ר) קלאשניקוב בסדרות עצומות, וסיפקוהו לכל מאן דבעי, שרצה לחולל בעיות ברחבי העולם.
אין ספק, הרוס"ר בקוטר 7.62 קצר (39 מ"מ), הנו כלי-נשק מדהים ביכולתו ובאמינותו בכל שטח ובכל מזג-אוויר. לא בכדי העדיפו אותו חיילי צה"ל על הרובה- המיטען (רומ"ט) מתוצרת תעש וחברת אף-אן הבלגית - שזכה לכינוי החביב, "מקל-רועים".

לוטננט-גנרל מיכאיל קלאשניקוב מת לפני כשנה וחצי, אך הרוס"ר "שלו" ממשיך להיות להיט. הוא הוצג בראשונה בשנת 1946, והפך לנשק אישי בצבאות רבים ובארגוני טרור - כמעט רבע מיליארד רוס"רים כאלה יוצרו עד כה.

האמריקנים, שפגשו אותו בראשונה בערבות ויטנאם, קמבודיה ולאוס, קונים כעת אלפים ממנו, ומספקים אותו לצבא אפגניסטן, למורדים במשטר אסד ולגורמים נוספים, שמטפחת ארצות-הברית. לא תמיד מכבדים הספקים את ההזמנות האמריקניות, והם מנסים לרמות את המזמינים ומייקרים את מוצריהם. לכן, רוצה כעת הפיקוד האמריקני לכוחות למבצעים מיוחדים להעביר את הייצור של הרוס"ר הפופולרי ושל כלי-נשק אחרים, שאינם מפיתוח אמריקני (כמו מקלעים כבדים, מקלעים בינוניים, רובי צלפים ותותחים נ"מ) ליצרנים אמריקניים.

ג. משכו אש

צ'יף-ואראנט-אופיסר 2 דיוויד ווּדווֹרד וקפטן לינדסי גורדון - שני טייסים של מסוק-קרב אפאצ'י של הצבא האמריקני - עוטרו בצלב הטיסה המצטיינת על גבורתם במבצע, שניהלו באפגניסטן בחודש דצמבר האחרון.

בחמישה בדצמבר נקלע רג'ימנט רינג'רס אמריקני לקרב סמוך לגבול אפגניסטן-פקיסטן. בחמש בבוקר קרא מפקד הרג'ימנט לחילוץ מאחר שהוקף על-ידי כוחות עדיפים כשהיה במצב נחות בעמק. וודוורד וגורדון חשו למקום ההיתקלות, והטיסו את מסוקם בין הכוח האמריקני לבין כוחות האויב על-מנת למשוך אליו אש אויב, ולאפשר חילוץ מוטס של הכוח האמריקני, שנקלע למצב נואש ביותר.

כאמור, על כך עוטרו הטייס וודוורד והטייסת גורדון מהחטיבה האווירית 101 בצבא האמריקני, המוצבת בבסיס פורט קמפבל בקנטאקי בצלב הטיסה המצטיינת.

ד. סיפורי נעליים

תיקון בֶרי קבע בשנת 1941, שהממשל האמריקני חייב לרכוש לשימוש סוכנויותיו תוצרת אמריקנית בלבד. תיקון דומה קובע, שהממשל חייב להשיט את הספקתו באניות, המניפות דגל אמריקני בלבד. שני התיקונים נועדו להגן על יצרנים אמריקניים.

אלא שנעלי התעמלות, שמיוצרות בדרום-מזרח אסיה, זולות בהרבה מהמיוצרות בארצות-הברית. לכן, נמנע הפנטגון מלאכוף את תיקון ברי על חנויות המכר (קומיסאריס) בבסיסי הצבא האמריקני, המנפיקות נעלי התעמלות למגויסים חדשים תמורת שוברים, שנותן להם הצבא.

משך שנים לא קבלו יצרני הנעליים האמריקניים על כך, כיוון שלא השקיעו בהקמת מפעלי ייצור בארצות-הברית גופא. זה השתנה לפני כשנתיים, כשכמה חברות אמריקניות לייצור נעלי ספורט התחילו לייצר בארצות-הברית, ודרשו להחיל את תיקון ברי על חנויות המכר.

אחת החברות הללו היא ניו באלאנס, שיש לה מפעלי ייצור במסצ'וסטס ובמיין, ומייצרת כרבע מיליון זוגות נעליים בשנה. אלא שכשהחברה ביקשה להחיל את תיקון ברי על מוצריה, התברר, שממשל אובמה אינו תומך בדרישתה, ונדרשת חקיקה מיוחדת בקונגרס. לשם כך גויסו צירי הקונגרס ממיין וממסצ'וסטס, שהצליחו לקבוע בחוקי התקציב האמריקני לשנת 2017 (שתתחיל באוקטובר 2016), שתאכוף על הפנטגון לרכוש מתוצרת ניו באלאנס האמריקנית לחנויות המכר. חוקים דומים יועבר בקרוב על-ידי ועדות הסנאט.

מערכת בקרת התקציב של הבית הלבן (OMB) חולקת על הגיון החקיקה. לדעת הבקרה, ימנע החוק גיוון בהיצע נעליים, וכתוצאה מכך יגדל שיעור פציעות הרגליים בקרב טירוני הצבא האמריקני. ניו באלאנס ותומכיה שוללים את הטענה. לדבריהם, יוצעו לטירונים שלושה דגמים של נעלי התעמלות, שיתאימו לצורכי הטירונים ולמבנה כפות רגליהם.

הפנטגון אישר רק שני דגמים מההיצע של ניו באלאנס - כביכול כיוון שאין לו די תקציב לרכש שלושת הדגמים. ניו באלאנס מצפה, שהקונגרס יקצה עוד חמישים מיליוני דולר לתקציב לרכישת נעלי התעמלות לטירונים - בניגוד להתחיייבות החברה, שנעליה מתוצרת אמריקנית לא יהיו יקרות יותר מתוצרת דרום-מזרח אסיה. הפנטגון דורש, שחנויות המכר יקבלו חצי מיליון זוגות נעליים בגדלים שונים עבור הטירונים במחיר של עד 90 דולר לזוג, שיתחרה בתוצרת זרה.

הצירה הדמוקרטית ניקי צונגאס ממסצ'וסטס, שמפעל ניו באלאנס נמצא באזור בחירתה, יוצאת נגד הפטור, שניתן לחנויות המכר מתיקון ברי. לדברי צונגאס, בקרוב תצטרף לדרישה יצרנית הנעליים האמריקנית סוקוני, שנמצאת במדינת מישיגן.

מעבר למחיר התחרותי - הבעיה העיקרית בנעליים הנה איכותן. ניו באלאנס מתמודדת עתה עם הצורך לקבל אישורי תקן צבאי לנעלי ההתעמלות שלה.

הצבא, חיל-האוויר, חיל הים והנחתים האמריקניים נותנים למגויסיהם שוברים לרכישת נעלי התעמלות בחנויות המכר - כלומר, במחיר מסובסד. חיל הים דורש ממגויסיו לרכוש סוג מסוים של נעלי התעמלות - דווקא מתוצרת ניו באלאנס. התאמת הנעליים לטירוני חיל הים נקבעת על-ידי מערכת ביומטרית ממוחשבת. הנחתים אינם מקפידים על סוג הנעליים, שירכשו טירוניהם בשוברים הללו. מחקר, שנעשה בשנת 2009, מצא, כי שיעור פציעות הרגליים בקרב טירוני חיל הים קטן, עקב השימוש בנעלי התעמלות של ניו באלאנס, בכ-70 אחוזים.

ה. סיבות ותירוצים

רק שוטה גמור, או גרוע ממנו, מנסה לתרץ את הרצחנות האיסלאמיסטית, שלא החלה אתמול, ולא תיגמר בשום קומבינה מילולית, או בקנוניה לשחד את המחליטים על הענקת פרס נובל לשלום.

כמובן, נוח לשוטים להיתלות ב"כיבוש", שהמציאו, ומסביר היטב גם את הפיגוע בבאר באורלנדו וגם את הפיגוע בזוג אנשי המשטרה ליד פאריס.

ו. חידשו

לאחר יותר מארבעים שנה, חודשה פעילות התוכנית להכשרת קציני מילואים (ROTC) באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. פעילות התוכנית הופסקה על-ידי שלטונות האוניברסיטה כמחאה על מלחמת ויטנאם.

התוכנית מקבילה לעתודה האקדמית בישראל, ומכשירה קצינים אקדמאיים, שמשלבים לימודים צבאיים בלימודיהם באוניברסיטה. היא יצאה לדרך בשנת 1916, והרווארד הייתה מהראשונות, שהנהיגה אותה. בוגרי התוכנית מתגייסים לזרועות השונות של הכוחות המזוינים האמריקניים כקצינים.

דרוּ פאוסט, נשיא הרווארד, ודבורה לי ג'ימס, שרת חיל-האוויר, חתמו לפני כמה שבועות על הסכם לחידוש פעילות התוכנית באוניברסיטה. התוכנית המקבילה של חיל הים (הכוללת צוערים מהנחתים) החלה לפעול בהרווארד כבר בשנת 2011, וכחצי שנה אחר כך חודשה פעילות התוכנית המקבילה של הצבא האמריקני.

החלטת הרווארד להפסיק את התוכנית בשנת 1971 גררה את הפסקתה באוניברסיטאות יוקרתיות אחרות. סטודנטים מהרווארד, שרצו להמשיך להשתתף בתוכנית, נאלצו לעשות זאת במסגרת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הסמוך.