פרשת ילדי תימן, שהתרחשה בשנים 1954-1948, המתארת סיטואציה שבה נלקחו, לכאורה, ילדים ממוצא תימני מהוריהם אל משפחות בישראל, היא נושא שנוי במחלוקת. עדויות רבות של הורים מקהילת יהודי תימן בישראל ומגורמים נוספים תיארו מבצע מאורגן של חטיפות ילדים בקנה מידה גדול.
אך ד"ר משה נחום, שחקר את הנושא, ציין כי לפי העדויות שאסף, כ-100,000 ילדים מרוקאים ומשאר בני העדות השונות נעלמו גם הם מהמעברות.
לאחרונה, אספתי בעצמי עדות שתואמת את המסקנה של ד"ר נחום. אישה מבוגרת בשנות ה-90 לחייה ממוצא עירקי סיפרה לי כי נעלם לה ילד מהמעברה באותה דרך. היא סיפרה לי כי לקחו את הילד שלה לבית חולים לעשות בדיקות וכמה ימים לאחר מכן דיווחו לה שהוא מת משיתוק ילדים. עד היום לא יודעים איפה הוא קבור.
אין העדות אומרת בוודאות כי הילד נחטף, אך בהחלט אפשר לומר כי עדות זו מראה את רמת היחס שעולי עדות המזרח קיבלו מיוצאי אירופה שהיוו חלק מהממסד בשנותיה הראשונות של המדינה.
