|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
באר שבע [צילום: פלאש 90]

באר שבע - "בירת הברוטליזם הישראלית"

הסגנון האדריכלי, הברוטליזם, יובא מאירופה על-ידי אדריכלים ישראלים לעיר המדברית. בביקור הבא שלכם בעיר, עצרו רגע ליד המבנים, התרשמו שנית מהאומץ והחדשנות שגילו האדריכלים, שרצו לבטא את האמת האישית שלהם, המתורגמת למבנה ציבורי בעיר המדברית באמצעות הברוטליזם
05/07/2016  |   חנינא פורת   |   כתבות   |   תגובות

כל המסייר ברחובות באר שבע, נתקל לא פעם במבנים החושפים קירות בטון ללא ציפוי, ללא קישוט ובלא גג אדום או אלמנטים מזרחיים כמו קשתות או כיפה. משום מה למסייר נדמה כי הוא עומד מול בניין לא גמור. אך לא כך הדבר. מדובר על תקופה בין מחצית שנות החמישים לשלהי שנות השבעים בהם נבנו מבנים ציבוריים בסגנון הברוטליזם שהתפתח באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. עם השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנות השמונים, הפרטה, דגש על היחיד והתחרות בין משרדי התכנון, פינה הסגנון הברוטליסטי את מקומו לטובת סגנונות ייחודיים, ששמו דגש על מוצר תכנוני המיובא מבחוץ, שאינו מתמזג עם הנגב ואתגריו ובוחר להציג בבניין את חופש הפרט, את האופנתיות והקישוטיות.

עיקרי האדריכלות הברוטליסטית

סגנון האדריכלות שכונה "ברוטליזם" היה לאתיקה אדריכלית שביקשה להחצין את "האמת של המבנה": פונקציונאליות, חומריות, תנועתיות ומקומיות. היו שהסבירו זאת כאדריכלות של "אמת", ככזו החושפת את תוכנה ואת הסטרוקטורה שלה וחומריה. אדריכלות שהיא ייחודית למקום ולאנשים ואינה תלויה באופנה חולפת. הביטוי ברוטליזם שאוב מהשפה הצרפתית שניתן לתרגמו כ-"בטון גולמי" או "בטון חשוף". הסגנון האדריכלי הנדון התפתח באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה שאז עבר המושג אסתטיקה שינויים והוא נתפס כאסתטיקה חדשה, התואמת את החידושים הטכנולוגיים שהופיעו בענף הבנייה. במהלך סקירה קצרה זו ננסה להשיב על שתי שאלות – האחת, האם מבני הציבור שנבנו בסגנון הברוטליסטי השפיעו בדרך כל שהיא על הרחוב, הקהילה, השכונה או העיר או שהיו "איים ארכיטקטוניים" בלבד? והשנייה, האם אכן אדריכלות זו נתנה ביטוי לייחודיות המקום והאנשים החיים בעיר בשנים המדוברות?

אדריכלים ישראלים, כאלה שקנו השכלתם באירופה וכאלה שלמדו בטכניון, הכירו מקרוב את הברוטליזם והבינו את משמעות יישומו בבנייה ברוח יוצרי הסגנון. לאחר שכמה מהיצירות בסגנון זה עמדו על מכונן ובציבור נשאלו שאלות על כוונותיו ומהותו, אמר האדריכל רם כרמי כי הבטון החשוף ביטא את הישירות והחספוס של הצבר, את מהות המרד בדור ההורים הגלותי וביטא את הקשר לארץ בבחינת "אנחנו כאן כדי להישאר". אדריכל אחר, ירון טוראל הסביר כי הבטון החשוף (הברוטליזם) הזכיר לתושבים את עמדות ההגנה בנגב בתקופת טרם קום המדינה. הצמנט הפך לחומר בנייה עיקרי לאחר 1936 (עקב המאורעות והשביתה הערבית בענף הבניין) והיישוב המשיך בבניית יישוביו בסיוע מפעלי המלט בארץ ישראל היו בידי יהודים (נשר). מכאן שהברוטליזם על הבטון החשוף מתחבר למאבק ההרואי היהודי

ייבוא הסגנון לארץ

הבנייה בבטון חשוף הגיעה ארצה באמצעות תלמידיו ומעריציו של האדריכל השוויצרי רב ההשפעה לה-קורבוזיה(1887-1965). מלבד היותו אדריכל מפורסם הוא שלח ידו במקצועות אמנות אחרים כמו ציור, פיסול, עיצוב רהיטים וכתיבה. לה קורבוזיה פיתח את רעיון ה"דום-לנו" כלומר, שימוש בבטון חשוף, גולמי, על-מנת ליצור תוכניות בניין חופשיות בכל קומה וחזית המשוחררת מאילוצים מבניים. אדריכלים ידועים וביניהם דב כרמי, צבי מלצר, רם כרמי תכננו בשלהי שנות החמישים מבני ציבור ברוח הברוטליזם בהנחה שסגנון זה מבטא את ישראל הצעירה הבונה את עריה ומרכזיה – למשל, בית אל על בתל אביב כמגדל משרדים חשוף; האחים רכטר בנו את בניין הפרקליטות הראשית בקווים אלה; נחום זלוטוב בנה בסגנון זה, בשנת 1967, את בית הכנסת בנצרת עילית.

ברוטליזם ומדבר

הייחוד בסגנון הברוטליזם בבאר שבע היה נעוץ בעובדה שהוא ניסה להתמודד עם המקום המדברי וביטויו באדריכלות לעומת הברוטליזם החיפאי למשל, שהיה מאופק, הצורניות של המבנים הייתה שלמה, כמעט רגולרית והיחסים ביניהם – שלווים. באדריכלות החיפאית של אז לא היה שימוש בזוויות חדות, בפלסטיות פיסולית יוצאת דופן, בהגדרה של חללים ציבוריים דרמטיים. הברוטליזם החיפאי, בניגוד לדרומי, אינו מבקש להפתיע וליצור דרמות גדולות. הוא ביקש דווקא את הנינוחות וההשתלבות עם הנוף ההררי. זו הסיבה כנראה, שגם הקהל הרחב באותה תקופה, קיבל אותו ביתר אהדה מאשר את "אחיו" הבאר-שבעי.

באר שבע – עיר שלטונית מתוכננת (מלאכותית)

עד כמה שישמע מוזר, העובדה שבאר שבע נוסדה באופן מלאכותי ונבנתה כעיר מחוז שלטונית, היא שאפשרה להיווצרותו של סגנון ברוטליסטי שבא לידי ביטוי במספר רב של מבני ציבור. קביעה זו דורשת הסבר קטן: ותחילה רקע קצר להיווסדה בשנת 1900. העיר הוקמה על-פי צו עות'מאני על-מנת להגן על אינטרסים של אימפריה הטורקית באזור זה ונבנתה בשיטת "הגריד" – ריבועי בנייה על-ידי 4 אדריכלים בהם שני גרמנים. בתקופת המנדט נמשכת בנייתה כשהעיר העתיקה במרכזה ונוספים לה שטחי בנייה בצפון ובמערב. בשנת 1951, מתפרסמת תוכנית הארצית של האדריכל אריה שרון שבה מוצע לפתח את באר שבע "כעיר גנים". בעת יישום התוכנית התגלה שתכנון שכונה א' ובנייתה הוא דוגמה לשלילת הסגנון הישן. היא נבנית למעשה בדומה לקיבוץ גדול הרבה יותר מאשר לשכונה עירונית.

בניגוד לערים אחרות בעולם, במעמד דומה, באר שבע היא "עיר מלאכותית" המשמשת את השלטון אך לא צמחה באופן טבעי מכפר שגדל והתפתח והתושבים שהובאו לאכלסה, בתקופות השונות, לא היו "בני המקום מזה עשרות שנים" אלא עולים חדשים, שנועדו להגשים את עקרון פיזור האוכלוסייה. כך נוצר מצב בו השלטון ומשרדו האחראי לשיכונם בעיר היו לקובעים הבלעדיים לאופי וקצב הבנייה. ראשי משרד השיכון נהגו להזמין תוכניות בניין ישירות מאדריכלים ידועים שכאן, בנגב, לא היו כפופים כלל לחוקי שוק התכנון; אינם מחויבים ליזם או לטעם הקהל והגישו משום כך, הצעות לשיפוט על-פי מצפונם המקצועי בלבד. מאיליו יובן כי במצב זה הפכה המדינה לפטרון האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע. כך נבנו בית העם, ההוסטל לאקדמאים, בית "מרכז הנגב" (רם כרמי 1960, נועד לחבר בין שכונה ב' לשכונה ד'), קולנוע אורות, שכונה ה' לדוגמה, בית הכנסת, בית רבע הק"מ, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, מעונות הסטודנטים (בנו רם כרמי ועדה, חיים קצף ובן מלמד), בניין מדעי הרוח והחברה ובניין הפקולטה למדעים, (אמנון ניב, רפאל רייפר ונתן מגן), כיכר מרכזית ואודיטוריום (יסקי, ניב ויוסי סיוון), הספרייה המרכזית (נדלר, ביקסון ויקב גיל), בתי הפטיו בשכונה ב' ועוד.

ניסיון נועז – שכונה ברוטליסטית

שכונה ה' לדוגמה בבאר שבע נבנתה בסגנון ברוטליסטי בעקבות ביקורו בברלין של ראש אגף השיכון ד' טנא, שם נבנתה בשנת 1957 שכונה ניסיונית שכונתה "אינטרבאו". על סמך תוצאות ביקורו, בנו האדריכלים בוגרי הטכניון שתי שכונות ניסיוניות ברמת אביב ובבאר שבע. בין האדריכלים הבולטים היו: א' יסקי, א' אלכסנדרוני, נ' זלוטוב, ד' חבקין, ר' כרמי, אליהם הצטרפו אדריכלי הנגב מ' צ'צ'יק וב' קומפורטי. השכונה בבאר שבע נתחמה על-ידי שלושה תת-רבעים ועל-ידי בניינים ארוכים. ביניהם הוצבו בניינים נמוכים וצפופים שנפרסו על פני הקרקע כשטיחים. לכל יחידת מגורים תוכננו שתי חצרות קטנות שגודרו בקירות גבוהים.

הדרכים שהיו מוצלות וברוחב של שלושה מטר, יועדו להולכי רגל. כל תת-שכונה הודגשה באמצעות מגדל וציר מרכזי ברור לאורכו נבנו בנייניי הציבור. הבנייה מנעה מסופות החול להטריד את התושבים ונתנה צל רוב שעות היום. השכונה על-אף שהזכירה את מרקמי הבנייה הצפופים של הקסבה, לא העתיקה שכונה ה' את התכנון של הקסב המצוייה בערי המזרח אלא נבנתה על-פי פרויקטים של אדריכלים מערביים שבנו באותה עת במרוקו ובאלג'יריה. הללו בחנו את קשיי החום והרוח המדבריים ותרגמו זאת לבנייה של בתי קומות ובהן דירות המכילות פטיו בסגנון מודרניסטי-ברוטליסטי. בפועל, התכנון עלה על תוכניות מערביות דומות והשכונה הנחשבה בשנות השישים והשבעים לשכונת יוקרה שהתיישבו בה מטובי המשפחות בעיר. התכנון המודרניסטי של השכונה זכה להד עולמי. בשנות התשעים נכנסה לשכונה אוכלוסיית העולים מברית המועצות והצעירים עזבו. במקום נותרה כיום בעיקר אוכלוסייה בוגרת וניכרים סימני הזנחה באחזקת הפארק, המבנים והשכונה כולה.

האור הבוהק – משתלב בבניה החדשה

הסגנון הברוטליסטי הפגין התייחסות לאור הבוהק המדברי באמצעות תכנון של התכנסות המבנה פנימה ושטחי הצללה חיצוניים ופנימיים. בניין הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע (בתכנון האדריכל יעקב רכטר) שנבנה בשנת 1970, מדגים את יישום העקרונות הללו והוא נראה "כמבצר שהתקפל לתוך עצמו". עם זאת הברוטליזם נתן חופש לכל אדריכל לבטא את הפן האמנותי שלו. בספרית ארן שבמתחם האוניברסיטה (בתכנון מ' מנדל וש' נדלר) הגישה לאור הבוהק הייתה קצת אחרת בהנחה שהאור עלול להזיק לספרים אם יגיע באופן ישיר. כך גם במבנה "יד לבנים" שליד העירייה, שם המבקר חש שהחדרת האור נעשתה בדרך לא ישירה אולי כדי להשרות אווירת קודש ורצינות. דני קרוון שבנה את אנדרטת חטיבת הנגב בין השנים 1963 – 1968, רתם את האור כדי לתת קצב ולשרטט קווים וצורות לאלה החווים את האנדרטה על שלוחותיה כפסל סביבתי מרגש. היו שסירבו לראות באנדרטה מבנה ברוטליסטי מלא בטענה שחסרים בו ההיבט השימושי ונעדרים אלמנטים דקורטיביים.

שילוב אלמנטים יחודיים-סגנוניים

האוהל המדברי-נוודי - צורת האוהל המדברי שוקע במספר מבנים ברוטליסטיים בעיר: במעונות הסטודנטים, בבית הפירמידה, בבית הכנסת "הכיפה", בקולנוע אורות שננטש ב -2014, בבית הכנסת של העדה הבבלית, באולם רפי ובמרכז הנגב. על-אף שהמבנה עשוי מבטון השכילו האדריכלים לשוות לו צורה ארעית והקנו למבקר תחושה שהוא אורח רצוי באחד מהשבטים סביב.

החצר הפנימית - אלמנט זה שוקע במבנים ציבוריים שאורגנו סביב חצר פנימית ים-תיכונית. כך זכו השוהים בבניין להצללה של שעות רבות משך היום וממיזוג האוויר הלוהט של הקיץ. כך נהגו האדריכלים בעת שבנו את מבני בית החולים ע"ש סורוקה, בית הפירמידה, מבנה הפקולטה למדעים במתחם האוניברסיטה, מבנה השוק היהודי ובבית העירייה. החצר הפנימית מעניקה מרכז למבנה המאורגן סביבה בתחושה שבחצר – כולם נפגשים, כולם שווים והיא מעניקה למבקר את הרוגע והחשיבות באותה המידה.

הקסבה - בשכונה ה' לדוגמה נעשה מאמץ לשקע את מרקם הקסבה בשכונה עצמה. כך תוכננו רשת של סמטאות צרות ועקלקלות הפונות אל קירות אטומים שרק שערים פעורים בהם. בעת בניית השכונה ניכרו השפעות הלקוחות מהסגנון הברוטליסטי העולמי כמו למשל בתי הפטיו של מישל אקושר ומארג של סמטאות וחזית בתים בתכנון קנדיליס וודס בשנת 1952 בקזבלנקה. ההולך בשבילי השכונה חש עצמו מוגן ובין חברים מחד אך גם שומר על פרטיותו בחצרות גבוהות החומה מאידך.

הרחוב - על-אף שהמרכיב האורבני של רחוב על מרכיביו היה בחסר בבאר שבע, בכל זאת תוכננו מבנים שרחוב פנימי מזין אותם וכך התגברו על החסר. תופעה זו ניתן לראות בהוסטל לאקדמאים של אברהם יסקי ואמנון אלכסנדר ובבית רבע הקילומטר של יסקי ושותפים. רחוב מזין אף ניתן לראות בקומפלקס של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה. הרחוב המזין העניק להולכי הרגל את התחושה של התנועתיות ואת המעבר הרך מהרחוב הסואן אל המבנה המציג סדר ומשמעת.

סגנון אדריכלי פורח באויר או דרך חיים

לטענת האדריכלית ד"ר הדס שדר המובילה את רעיון באר שבע כבירת הברוטליזם הישראלי ואשר מחקריה וספריה סייעו בכתיבת חומר זה טוענת כי הברוטליזם בארץ הושפע מהברוטליזם העולמי. בחיפה ובתל אביב ובמיוחד בבאר שבע הוא אופיין בפיסוליות יתר. יתר על כן, הברוטליזים בבאר שבע אינו אסתטיקה אלא אתיקה. הברוטליזם בבאר שבע ניסה להגדיר ולענות על השאלות כמו: מהם מאפייני המקום המדברי השופע אור ובוהק, המכיל סערות אבק בטמפרטורה גבוהה, מה משמעות המסורת של האוהלים משכנם של הנוודים, תפקיד החצרות הפנימיות וחשיבותה המסחרית-חברתית-כלכלית של הקסבה התוססת.

דווקא בבאר שבע, מקום בו התקיימה מסורת ארוכה של הכוונה שלטונית על סגנון הבנייה מצא הברוטליזם שהגיע ארצה מאירופה שפה אדריכלית שתרגמה את המבנה לתנאי המדבר. באופן כמעט אבסורדי, אפשרה האדריכלות הממלכתית שהובלה בידי משרד השיכון את פריחת הברוטליזים שהיה בו מגע וחותם אישי, והוא פרח בשטח הניסויים הגדול שהתפרס על העיר כולה. בשנות השמונים שינה קהל הצרכנים את טעמו בעקבות הלכי רוח של הפרטה והדגשת הפרטיות. קצת ממסורת הסגנון הברוטליסטי נשמרה בבניה נאו ברוטליסטית כמו למשל בבית הלוחם שבנייתו הסתיימה ב 2011 ומזכיר במקצת את את ההגנה שנותן הבטון החשוף, "המשלטי" על נכי צה"ל.

בביקור הבא שלכם בעיר, עצרו רגע ליד המבנים שהזכרנו, התרשמו שנית מהאומץ והחדשנות שגילו האדריכלים, שרצו לבטא את האמת האישית שלהם, המתורגמת למבנה ציבורי בעיר המדברית באמצעות הברוטליזם. מכל מקום, הברוטליזים יהיה תמיד, ערך אדריכלי חשוב בתהליך יצירתו של המטרופולין הרביעי – באר שבע.

לעיון נוסף

  • גליקסון א', "בעיות תכנון המגורים בערים ובשכונות החדשות", בתוך השיכון הציבורי, תל אביב 1959.

  • זסלבסקי ד', שיכון עולים בישראל, תל אביב 1954.

  • רוטברד ש', אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית, תל אביב 2007.

  • שדר ה', "תכנים אידאיים בתכנון באר שבע", בתוך גרדוס י' וגליצנשטיין א'(עורכים), באר שבע מטרופולין בהתהוות, ירושלים 2008.

  • שדר ה' (עורכת), מכת שמש, בנייה ברוטליסטית בבאר-שבע, עיון מחדש באדריכלות הממלכתית, יב"צ, ירושלים, 2016.

  • שרון א', תכנון פיסי לישראל, ירושלים, 1951.

  • אתר העמותה במרשתת לקידום שימור הבנייה הברוטליסטית בארץ.

תאריך:  05/07/2016   |   עודכן:  05/07/2016
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
באר שבע - "בירת הברוטליזם הישראלית"
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חושף
6/07/16 09:20
2
האדריכל הישראלי
9/07/16 21:20
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הציונים של השופטים הנסקרים במדור "שיפוט מהיר" ממשיכים לעלות בעקביות, ובשנתו השישית של המדור מגיע הציון הממוצע לשיא של 93.7. כמו בשנים הקודמות, הציון גבוה יותר ביעילות (94.5) ונמוך יותר במזג השיפוטי (93).
05/07/2016  |  איתמר לוין  |   כתבות
יש רגעים שמופיעים אמנים אשר אנו לא זוכים להכיר אותם. לא תמיד הם מצליחים להגיע לרשימת הלהיטים במצעדי הרדיו, וצריך לקרות משהו מיוחד אשר יבטא את כשרונם הייחודי.
04/07/2016  |  רועי אורן  |   כתבות
בימים אלה נמצא הכוכב מארס המקושר עם עשייה, התלהבות ומלחמה בסיום הנסיגה במזל עקרב עד לחודש אוגוסט 2016. בעיקרון, אין כמו כוכב זה להעניק לכם כוח ומרץ מהיקום על-מנת ליישם תוכניות חדשות וישנות.
04/07/2016  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
תראו לי אחד שלא אוהב מבצעים והנחות... כולנו אוהבים לקבל הנחה על מחיר המוצר ו/או השירות שאנו מקבלים.
04/07/2016  |  יובל לובנשטיין  |   כתבות
אם עד היום היה נדמה שתרבות השירה והספרות ביידיש צפויות לכלות מן העולם, עם תום הדור שהביאו אותן לישראל כשעלו לארץ, הרי כעת התנופה שמייצר המחזמר הכה אמריקני במהותו בהפקת תיאטרון היידישפיל, מצביעה על שינוי טוטאלי ברוח של התרבות האידית ומעברה מהמאה ה-20-19 למאה ה-21. לא עוד כזו שנוצרה כדי לשעשע ולהפיח שמחה בלב יהודי הגולה הנאנקים תחת עול הפריצים ורוצחי היהודים. למרות שגם כיום אויבינו ושכנינו כמהים לכלותנו...
03/07/2016  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il