|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

המוזאון במרחבים

סיפור הקמת 14 מושבי העולים בנגב המערבי בראשית שנות החמישים ניהול ההתיישבות בחבל הוטל על גוף שכונה "מפעל הנגב" שהיה בבעלות משותפת לקק"ל ולסוכנות היהודית
20/07/2016  |   חנינא פורת   |   כתבות   |   תגובות
נגב [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

כאזרחי הנגב ומטייליו, אנו מחכים כל שנה לפברואר בו "הדרום הופך לאדום". אלו הרגעים בהם אנו פוקדים את אזור אופקים ושדרות ואת המושבים שנבנו מסביבם. האזור החקלאי מעובד עד שולי הכביש והתחושה היא של ניצול הקרקע עד המטר האחרון האפשרי לעיבוד. לאחרונה אף חוצות את האזור רכבות העוצרות בתחנות רכבת חדשות וזו עוד דרך לראות בעת הנסיעה בהן, את היישובים במבט חטוף. שמות המושבים מזכירים לנו זמנים אחרים - ראשית שנות החמישים, עת הגיעה העלייה הגדולה מאפריקה ומאסיה ועל הגורמים המיישבים באזור - הסוכנות, "מפעל הנגב", והקק"ל היה להגשים את חזון בן-גוריון וראשי מפא"י - פיזור האוכלוסין, בניית כור ההיתוך, עיבוי הגבולות, והפיכת עם הסוחרים לחקלאים מיומנים.

מפעל הנגב - גוף מבצע

ניהול ההתיישבות בחבל הוטל על גוף שכונה "מפעל הנגב" שהיה בבעלות משותפת לקק"ל ולסוכנות היהודית. "מפעל הנגב" הוא שיישב בפועל את העולים החדשים, לן אתם בלילות גשומים, הביא ילדים חולים למרפאות, דאג להם למזון ולנשק ולימדם את השפה, התרבות והמנהגים הארץ - ישראלים. בראש "מפעל הנגב" עמד האגרונום מתתיהו כהנוביץ' ועוזרו הנאמן היה מיכה טלמון. בהחלטות "מפעל הנגב" היו מעורבים לוי אשכול, יוסף ויץ, אברהם הרצפלד ולובה אליאב. בתחילה קיבל כל מושבניק כ-3 דונם מרושתים (בכמות מזערית של מים) אך מהר מאוד הוברר שאין ביכולתם לפרנס את משפחת החקלאי. לאחר שנתיים המתנה ושנת אכזבה ראשונה מהחקלאות הביתית, עמדו המושבים בפני משבר חמור. רבים עזבו ואחרים חיפשו פרנסה מחוץ למושב (באופקים, שדרות, קריית גת ועוד) בתחום שנקרא "עבודות חוץ". ואילו "מפעל הנגב", שלא יכול היה בשל כמות מים מצומצמת להציע למושבים חקלאות שלחין, חיפש עבור המושבניקים פתרונות פרנסה ותעסוקה בדרכים מקוריות. מלבד קריאה בספרי ההיסטוריה על פרשה זו, קיימת דרך נוספת להתוודע אל עולמם של מייסדי המושבים באותה תקופה והיא - ביקור במוזאון נשכח, מוזאון לתיעוד הגעת העולים לנגב הצפוני-מערבי וייסוד המושבים במועצה האזורית מרחבים.

מועצה אזורית מרחבים

המועצה מכילה שני גושי התיישבות: האחד, בסמוך לאופקים לאורך כביש הרעב (נקרא כך משום שסלילתו הייתה עבודה יזומה שנתנו הבריטים לבדואים בשנת בצורת) והשני, סמוך לשדרות. שטח המועצה כיום הוא מהגדולים בארץ ומשתרע על פני 585 אלף דונם בו חיים ב 14 מושבים, שני ישובים קהילתיים (מבועים, שבי דרום) וכפר נער אשל הנשיא. מספר תושבי המועצה מגיע כיום לכ-12 אלף תושבים. המושבים ברובם בעלי אופי כפרי, חלקם דתיים וחלקם בעלי אוכלוסייה מעורבת: אשבול בטחה, גילת מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח.

עליית המושבים לקרקע

בכל אחד מהמושבים החדשים, החל משנת 1949, היו רק שלושה צריפים שנבנו על גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צרכי המושב: ומילאו תפקיד של צרכניה, בית ספר, גן ילדים, בית כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקה של 10 דונם ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 - 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. במרכז היישוב הועמד מיכל מים מרכזי לשתייה. העבודה הראשונה בה הועסקו העולים (לאחר חיי בטלה במעברות) הייתה בניית היישוב בכוחות עצמם. סולל בונה היה הקבלן היחיד שפעל בשטח והוא ופועליו המקצועיים ומהנדסיו, היו אחראים על הקמת המושבים. הבעיות אתם היו צריכים להתמודד העולים היו רבות במספר: חוסר מים, קשיים באספקת מזון טרייה בתנאי הנגב החמים, חיים ושהייה במושב החסר אמצעי מיגון כנגד הסופות והשרב. בעיה בפני עצמה הייתה הצורך והיכולת הלא מרובה להתגונן כנגד המסתננים (פידאיונים), מחבלים מתאבדים ערבים שפעלו בדרום הארץ (בעיקר מעזה) עד שנת 1956. הללו גרמו לנזקים רבים בגוף ובנפש ומנעו תנועה של המתיישבים בחשכה. כאשר הוקם מושב חדש, הקפידה הסוכנות למנות לו מדריכים מהמושבים הוותיקים: מדריך כללי, מדריך חקלאי, מדריכה, מא"ז, גננת, חובשת, מנהל צרכניה, טרקטוריסט ועוד. הצעירים הללו, שעזבו משקים פורחים במרכז הארץ וצפונה, עשו עבודתם ללא חשבון שעות מתוך אמונה גדולה וקיבלו עבור כך משכורת מצומצמת מהסוכנות.

סיפור מושב פטיש וחיים ויצמן

חליפת המכתבים בין משפחות מושב פטיש לבין הנשיא חיים ויצמן מדגימה היטב את הקשיים של העולים החדשים, את הציפיות (הבלתי מוצדקות) שתלו בהם המוסדות המיישבים ואת התוצאה הקשה שהשפיעה שנים על המושבים בשל פער זה. מושב פטיש הוקם במרס 1950 ליד "חורבת פטיש" שנעזבה במלחמת העצמאות וייושבו בו 90 משפחות מכורדיסטן, זאת לאחר שעולים ממצריים סירבו לשהות במקום). המשפחות כתבו מכתב תלונה חריף לנשיא ויצמן על הטיפול הלקוי בהם על-ידי הסוכנות ועל מצבם הקשה במקום. יו"ר מחלקת החקלאות של הסוכנות ואיש מקורות ל' אשכול וחבריו כעסו על המכתב בעיקר בשל התחושה כי העולים לא השכילו לראות ולהעריך נכון את המאמצים הכספיים והטכניים הגדולים שעשה "מפעל הנגב" כדי ליישבם. לאחר שהנשיא התייעץ עם ל' אשכול, י' ויץ, ול' אליאב הוא ענה לתושבי פטיש כי העלאתם ארצה עלתה למדינה באלפי דולרים (כסף זר שהיה יקר מאוד באותו זמן) ועליהם להעריך זאת להתאזר בסבלנות. הסוכנות מבטיחה להשקיע בעתיד במושב טען הנשיא אבל עד אז, עליהם להתאמץ ולהתערות בארץ, ללמוד את הקרקע וסודותיה ולסבול בשקט עד שיוטב. עוד הוסיף הנשיא כי מי שיעזוב את המושב תמצא הסוכנות עולה אחר במקומו. מתשובו נשמע הד פטרוני ואולי אף אפשר לקשרו לביטוי הקשה מבית מדרשו של בן-גוריון מאז - "אבק אדם". דווקא במושב זה פגע המתח הביטחוני שגאה לפני מבצע קדש. במרס 1955 חדרו שני מחבלים מרצועת עזה ובעת החתונה בבית משפחת קלימי - הטילו שני רימוני יד על ציבור החוגגים. ורדה פרידמן, צעירה מכפר ויתקין ששימשה כמדריכה חקלאית במקום נהרגה ועוד 19 איש נפצעו. לאחר כל התלאות "קם המושב על רגליו" ועל-פי זיכרונותיו של מיכה טלמון, איש "מפעל הנגב" דווקא הכורדים שבאו מרקע כלכלי קשה, גילו כושר עמידה בתלאות ההתיישבות. כיום המושב פורח, מעבד למעלה מ - 4000 דונם ויושבות בו כ-160 משפחות.

המוזאון

בתחומי המועצה האזורית מרחבים מצוי הארכיון המציג את ימיה הראשונים של המועצה, את הקמת היישובים בשטח שיפוטה, וזאת באמצעות חפצים שליוו את העולים ביום בואם ליישוב החדש. המוזאון מציג תמונה כוללת של הקמת מושבי העולים וחיי היום-יום בהם בשנות החמישים. הוא מספר גם את תולדות הקמתה של המ.א. מרחבים שאיחדה בתוכה את "יישובי השובלים" ואת "יישובי האימרות". ניתן למצוא במקום פריטים ותיעוד של 14 המושבים לפי סדר הקמתם: תפרח (1949); גילת (1949); פטיש (1950); מסלול פדויים בטחה ורנן (1950); ניר עקיבא, ניר משה, שדה צבי, פעמי תש"ז, תלמי בילו (1953); קלחים ואשבול (1954) ומבועים (היום מרכז קהילתי)(1958). המוזאון החליף את מקומו כמה פעמים וכיום נמצא ליד המתנ"ס בקריית החינוך של מרחבים. המוזאון בנוי משני חדרי תצוגה כולל ארכיון. הצגת החפצים מוסדרת לפי נושאים: שורשים, תחילת הבנייה, חקלאות, הדירה והבית, חינוך, תרבות, ביטחון, צרכניה ועוד. בסך הכול כ-200 פריטים. הפריטים מייצגים את מנהגי העדות השונות ומסורתם וביניהם: יהודים מרוקאים, טוניסאים, הונגרים, כורדים, מצרים (קראים) ותימנים. על הקירות ובארכיון מצויים כ-500 צילומים. כזכור, התצוגה

מתייחסת בעיקר לעשר השנים הראשונות של יישובי המועצה (1949 - 1959) ומשתרעת על שטח של בערך 100 מ"ר. המבקרים במוזאון (לאחר תאום מראש עם מזכירות המתנ"ס) הם בעיקר בתי ספר מהאזור, קבוצות טיילים ותיירים ותושבי הנגב ובניו.

יוצרת אוצרת והרוח החיה

המוזאון הוא פרי יצירתה רבת השנים של מגדה ברנע, מוותיקות באר-שבע והאזור. מגדה אספה בשקדנות רבה את החפצים, ראיינה עשרות מוותיקי היישובים וצילמה מאות מסמכים לארכיון הצמוד למוזאון. בארכיון יש כ - 20 ראיונות מתומללים אשר מקצתם שימשו כבסיס לספר שנכתב על המועצה ביובלה על-ידי עופר סלע. ברנע היא שהציעה למועצה לתעד את עליית המושבים על הקרקע ואת אורח חייהם בעשר השנים הראשונות ועבדה על המוזאון לאורך כ-20 שנה. ברנע הרחיבה השכלתה בתחום ולמדה בקורס לארכיונאות ובמקביל חרשה את הארכיונים המרכזיים בארץ ואספה חומר רלוונטי. יותר מאוחר למדה מוזאולוגיה בתל אביב מטעם המועצה לשימור אתרים בקורס הדו שנתי. ברנע התוודעה לאנשי המושבים בעת שבעלה ז"ל, דב ברנע, שהיה דמות ידועה בבאר-שבע, ושימש יועץ למועצה בענייני חינוך בין השנים 1975 - 1998. מיותר להוסיף שכל הפעולה הברוכה והמסורה של ברנע נעשתה בהתנדבות עד יציאתה לגמלאות. כיום משמשת ברנע כמתנדבת בארכיון ע"ש דוד טוביהו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותורמת רבות מידיעתה ומזיכרונה.

הזמן להקים את מוזאון מושבי וקיבוצי הנגב

אי-אפשר לסיים פוסט זה מבלי לתבוע את המסקנה העיקרית - זה הזמן להקים מוזאון גדול ומכובד, במועצה או באחת מערי האזור - אופקים או שדרות, שיתבסס על שיטות תצוגה מודרניות אינטר-אקטיביות ויכלול חומר של כל המושבים, הקיבוצים והערים שקמו בנגב הצפוני והמערבים בעשור הראשון למדינה. התצוגה תוכיח כי על-אף כל הקשיים החקלאיים, החברתיים והביטחוניים הצליחו המתיישבים שבאו ללא שפה וללא מורשת חקלאית להקים חבל ארץ פורח.

לעיון נוסף

הכהן ד', הגרעין והריחיים, התיישבות העולים בנגב, תל אביב 1998.

כהן א' וחזן מ', ויצמן מנהיג הציונות, ירושלים 2016.

טלמון מ', התיישבות העולים בנגב, פרקים, 1949 - 1959, ארכיון טוביהו, באר שבע, 1979.

סלע ע', מרחבים שלנו, המייסדים-הממשיכים, יובל ליישוב, ירושלים 2007.

פורת ח, הנגב: ממדבר לארץ מזרע, פיתוח ויישוב הנגב, ירושלים 2002.

ראיון אישי עם גב' מגדה ברנע, ארכיון ע"ש טוביהו, יולי 2016
תאריך:  20/07/2016   |   עודכן:  20/07/2016
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
באנגליה, במחצית הראשונה של המאה שעברה, היה רופרט ברוק המשורר הרומנטי, היפה והמקסים ביותר, הביירון של המאה ה-20
19/07/2016  |  עמוס גורן  |   כתבות
נלי הגשימה את התוכנית שהגתה עם בעלה האהוב - להוריש למכון צרפת את ביתם בעל העיצוב הארכיטקטוני עוצר הנשימה, על כל תכולתו ואוצרותיו, על-מנת שיהפוך למוזאון פתוח לציבור הרחב
19/07/2016  |  אורנה ליברמן  |   כתבות
משרד היא מילה שמתייחסת להרבה דברים, משרד כמקום עבודה, משרד התחבורה ואף משרד הפנים. לכל אלו יש מספר דברים משותפים, אך הדבר העיקרי הוא שבכולם ישנם אנשים שעובדים ומבלים במשרדם כמות זמן השווה לכמות הזמן שהם מבלים בביתם. במילים אחרות, ישנם אנשים רבים שהמשרד הוא בשבילם הבית השני, וכמו שעל הבית שומרים נקי יש לדאוג כך גם למשרד.
19/07/2016  |  רועי זיסמן  |   כתבות
זוכרים את מקרה הדריסה של לי זייתוני, שנהרגה בתאונת פגע וברח? מקרה דואב זה מהווה את הרקע ממנו צמחה הדרמה הזו. אך לא רק. "תאונות דרכים עלולות לקרות לכל אחד מאיתנו, אבל תאונה מהסוג הזה, שקודמת לו שתיה ושימוש בסמים, זו לא תאונה. זה אירוע שהוא מובטח ומתוזמן מראש", טוענים קייט ואיציק, הוריה של לי זיתוני ז"ל בראיון שנערך עימם. גם מקרהו של שניאור חשין, בנו של השופט הידוע, אף הוא חלק מהבסיס למחזה. כל זה ורבים אחרים, ארעו כתוצאה מהאווירה החופשית והקלות בה מתייחסים הצעירים כיום לשתיה וסמים, בחושבם ש"לי זה לא יקרה".
19/07/2016  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
דבריו החריפים ומחוללי הסערה של הרב יגאל לוינשטיין, מראשי המכינה הצבאית "בני דוד" בעלי, בגנות הקהילה הלהט"בית ונגד החדירה הרפורמית לצה"ל לא היו האמירות החריפות היחידות שנאמרו בכינוס ציון וירושלים שהתקיים בשבוע שעבר בבירה והביא אליו כ-650 איש, בהם רבנים רבים מן השורה הראשונה. דוברי הכינוס, שעסק בעיקרו במאבק ברפורמים, שלחו חיצים גם לא רק כלפי הרפורמים אלא גם כלפי ארגונים פלורליסטים מתירנים ונגד ארגוני הלהט"בים. הם היו מאוחדים בדעה כי ראש החץ במאבק נגד אותם ארגונים צריך להיות באמצעות הרבנות הראשית לישראל, ויש להתאחד סביבה.
18/07/2016  |  עידן יוסף  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il