נעמי וזאב וינגרטן מרמת-גן יצאו בחודש מאי השנה לטיול מאורגן לשבוע בפולין. הזוג שב ארצה מרוצה, אבל עם תלונות על האוכל, המזוודות וטיול ברכבל שבוטל.
בחודש שעבר תבע הזוג את חברת הנסיעות אקדמי טרוויל מתל אביב בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 2,630 שקל.
"ברצוננו להדגיש שהמסע לפולין הלך לפי התוכנית ולציין את המדריכה דליה קציר, שהיתה מעולה ונתנה הסברים מפורטים והציגה ידע רב".
לדברי הזוג וינגרטן, שלושה דברים העיבו על המסע לפולין, ובעטיים על חברת הנסיעות לפצותם. לטענתם, הובטחו שלוש ארוחות צהריים ארוזות ולא ניתנה להם ולו ארוחה לרפואה, הם לא נסעו ברכבל אל פסגת הר באחת הערים ואת המזוודות נאלצו להרים בעצמם.
"בכל הטיולים המאורגנים קיים הסדר לפיו המטיילים לא סוחבים מזוודות, ועבור השירות משולמים טיפים. בטיול שלנו לא לקחו לנו ולו פעם אחת את המזוודות ובכל המקרים גררנו בעצמנו את המזוודות מהאוטובוס לחדר ומהחדר לאוטובוס. בגיל 70 ומעלה זו לא משימה קלה ולבטח לא בריאה".
הזוג התעקש שבשל מחדלה של החברה מן הצדק להעניק לו פיצוי כספי. הוא הוסיף שמכתב ששיגר לחברה לא זכה למענה.
בכתב ההגנה ביקשה חברת אקדמי טרוויל בע"מ, באמצעות מנהלה, שמעון רגב, לדחות את התביעה ולחייב את הזוג וינגרטן בהוצאות משפט. לדבריה, מעולם לא קיבלה את המכתב שצורף לכתב התביעה.
החברה התרעמה שהזוג וינגרטן מנסה להתעשר שלא בצדק על חשבונה. לטענתה, המדריכה דליה קציר, אינה בארץ וכשתשוב תסביר לבית המשפט מדוע לא ניתנו לתובעים השירותים נשוא כתב התביעה ובמקומם הוענקו שירותים חלופיים.
החברה הלינה על עזות המצח וחציפות התובעים לבקש רבע מעלות הטיול בעוד שכל אחד מהם שילם 1,220 דולר. לטענתה, כרטיס עלייה לרכבל, לפסגת ההר, עולה 3 דולר הלוך ושוב לאדם, ארוחה ארוזה עולה 4 דולר ו- 12 דולר ל- 3 ארוחות, סבלות מסתכמת ב-1.5 דולר למזוודה ועבור 4 בתי מלון 6 דולר.
החברה הדגישה שכל אחד מהתובעים לא קיבל שירותים שהסתכמו ב- 21 דולר בלבד לאדם בעוד הזוג מבקש פיצוי בסך 600 דולר. "כל חברי הקבוצה חזרו ארצה מרוצים מהמסע המצוין", הוסיפה החברה. בית המשפט ידון בתיק בחודש ינואר שנה הבאה.
