|
רעידת אדמה באינדונזיה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה (יום ב', 23.10.06) בהיערכות המדינה לרעידת אדמה. המומחים שהשתתפו בדיון העלו נתונים מדהימים באשר למימדי האסון שעלול להתרחש במקרה של רעידת אדמה חזקה.
ד"ר אפרים לאור, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה, הזהיר כי רעידת אדמה יכולה להתרחש בישראל "בעוד שניות או בעוד עשור", ועלולה להביא לרבבות הרוגים. לדבריו, פצצה גרעינית פחות מסוכנת מרעידת אדמה. "הניסיון בעולם מלמד שכל יחידת מטבע שמושקעת במניעה כמו חיזוק מבנים והטמנה עמוקה של מיכלי חומרים מסוכנים, מניבה פי 4 עד פי 13 מהסכום שיושקע בשיקום לאחר רעידת אדמה".
לדבריו, "נטשנו כבר לפני כחצי שנה את העיסוק ברעידת אדמה נטו. אנו יוצאים מנקודת הנחה שאין כמעט מצב שלא תהיה פריצה של חומרים מסוכנים לסביבה במקרה של רעידת אדמה חזקה. רעידת אדמה במפרץ חיפה תביא לפריצת חומרים מסוכנים ויכולה להביא ל-17 אלף הרוגים לפי החשבונות הכי שמרניים. אלה לא פגעי טבע אלא תופעות טבע, האסון הוא מעשה ידי אדם".
ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף ססמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, אמר בדיון כי רעידת האדמה החזקה ביותר בישראל התרחשה בצפון ים המלח בשנת 1927. "למשך הזמן שעבר מאז יש חשיבות עצומה כי המחזור הוא 80 שנה, וככל שאתה מתקרב ל-80 שנה הסיכוי לרעידת אדמה חזקה גדל משמעותית".
יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), טען כי "ככל שמתעמקים בנתונים, רמת הדאגה מגיעה לעשר בסולם ריכטר. רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שמוקדה בבית-שאן עלולה להביא ל-16,000 הרוגים, אבל כגודל הסכנה כך גודל המחדל והאדישות. צריך להבין שמדובר בסכנה מוחשית וגדולה יותר מפצצת הגרעין האירנית".
עוד אמר כי "מתברר שהממשלה לא יישמה את החלטותיה הנוגעות לעמידותם של מבנים ומתקנים רבים כמו בתי ספר, מוסדות ציבוריים, בתי חולים, בסיסי צה"ל ומפעלים פטרוכימיים, כמו גם בתים פרטיים".
ח"כ אורלב הודיע כי יפנה למבקר המדינה כדי שיפקח באופן הדוק על היערכות המדינה לרעידת אדמה וכי ועדת המדע תקיים בקרוב ישיבה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון לצורך מעקב וכדי לשתף פעולה נוכח שני האיומים המרכזיים: האיום מפני רעידת האדמה והאיום המלחמתי.