פריט נדיר במיוחד מוצע למכירה בבית המכירות ירושלים של זהב - המשקפת האישית של יוסף טרומפלדור. המחיר ההתחלתי שלה הוא 25,000 דולר.
מדובר בפריט נדיר שכן החפצים האישיים שנותרו מטרומפלדור הם רק הנשק שלו שמוצג במוזאון. בשל ייחודיות הפריט הזה אשר שייך למי שהגה את הסיסמה הציונית "טוב למות בעד ארצנו" כאשר לחם בקרב בתל חי שבו נהרג, הופק אף סרטון מיוחד ובו מתוארים תולדות חייו, סרטונים שבהם הוא נראה חורש את הארץ, ואישים שונים אשר מספרים על גלגלו של הפריט.
כך למשל מתארת
רחל עזריה כלתה של הידידה הקרובה של טרומפלדור כיצד היא נדהמה לגלות את המשקפת ואיך החליטה למסגר אותה בתוך מסגרת מיוחדת. כך גם פרופסור אמנון סופר ששיחק במשקפת בסלון שהיה קטן ושנאמר לו להפתעתו שהיא המשקפת של טרומפלדור.
טרומפלדור הושפע מהרצל, נעשה ציוני ובמקביל דבק בתורתו של טולסטוי. כבר בגיל 14 הפך לצמחוני והמשיך בכך כל ימיו. הוא הקים בעירו חוג ציוני, אך פעילותו פסקה עקב גיוסו לצבא, ב-1902.
במכירה ישנם גם פריטים נוספים מראשית הציונות כך למשל מוצעים למכירה שני המסמכים המוקדמים ביותר ליציאה מחוץ לחומות - בירושלים וביפו. הפריט הראשון נוגע ליסוד שכונת נחלת שבעה, השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים. מדובר במסמך משנת תרכ"ו - הקדום ביותר שידוע היום בקשר לנחלת שבעה. המסמך הארוך ורב-התוכן עוסק ברכישת הקרקע ובחלוקת הקרקעות, והוא כתוב כולו בכתב ידו מייסד השכונה ובונה שכונות ירושלים, המקובל רבי
יוסף ריבלין.
מסמך זה, שלא נדפס מעולם ושאינו ידוע כלל, הוא המסמך הקדום ביותר בתנועה היסטורית זו של היציאה מהחומות והקמת המושבות החקלאיות בארץ ישראל, תנועה שנמשכה מאז ועד היום דרך כל המושבות והערים שנוסדו ברחבי הארץ. המסמך מתייחס לראשית של כל יישוב ארץ ישראל.
הפריט השני עוסק ביציאה מיפו העתיקה ובבניית השכונה היהודית החדשה שהיוותה את היסוד לתל אביב: נווה צדק. עדויות מהתקופה ההיא מלמדות שהקמת נחלת שבעה והיציאה מחומות העיר העתיקה בירושלים, היא שנתנה את ההשראה לתהליך הרחבתה של יפו והקמת נווה צדק. מדובר בחוברת התקנות של "מושב נווה צדק" )שנת תר"ן), שהודפסה במהדורה מצומצמת של כ-50 עותקים בלבד - כמספר המתיישבים הראשונים בשכונה. בטופס הנדיר ישנם חתימות בכתב ידם של ארבעת מייסדי השכונה ובהם פינסקר ועוד.
שכונת נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה שנוסדה מחוץ ליפו, באמצעות חברת "עזרת ישראל", בשנת תרמ"ז. שכונה זו, והשכונות שנבנו בעקבותיה, היוו את ראשית היציאה מחומות יפו והרחבת היישוב היהודי באזור, ובהמשך לתהליך חדשני זה נבנתה העיר תל אביב. במידה רבה נחשבת נווה צדק בעיני החוקרים לראשיתה של העיר העברית תל אביב.
בתחום היודאיקה יש גם פריטים מעניינים: ישנו את העט האישי שהיה בשימושו של גדול הפוסקים במאה העשרים שחי בארה"ב-הרב משה פיינשטיין מי שנחשב לסמכות ההלכתית המובהקת והבכירה ביותר. על העט המוזהב חרוט אף שמו "אד (כנראה קיצור של התואר אדמו"ר משה פיינשטיין". ישנה במכירה הזאת גם את הכתבה העתיקה ביותר שאי פעם נמכרה במכירות פומביות היא כתובה על קלף באנקונה שבאיטליה בשנת שע"ו. שטר של 20 דולר נדיר מאת הרבי מליובאוויטש שהתקבל ביחידות וכן העתק מדויק של כיסאו של רבי נחמן מברסלב, כיסא גדול ומרשים עם משענת ועוד.
במכירה יש גם ספרים יקרי ערך. ביניהם הגדה של פסח נדירה: מאמשטרדם, שנת תנ"ה. להגדה זו שלוש דברים ייחודיים: היא הראשונה בעולם עם תחריטי נחושת; יש בה מפה גדולה נפתחת של ארץ ישראל; והיא מיועדת לספרדים ואשכנזים: ההוראות בה כתובות ביידיש ובלאדינו.
כמו-כן, ישנם גם פריטים נדירים כמו אלבום תצלומים ממסע האופניים של חברי "מכבי" לקראת תחרויות המכבייה הראשונה בשנת 1930. מדובר על גלויות מירושלים ותל אביב לאנטוורפן דרך ורשה ולודז', ברלין וברסלאו, צ'כיה ופריז - מסע על אופני מנוע של 10 מכבים מארץ ישראל לבלגיה דרך קהילות ישראל באירופה 1930
ישנם גם מסמכים מימי המצור על העיר העתיקה בירושלים כמו דוח שבועי על המתרחש בין החומות - מאת סגן נדב וייסמן שכונה "בן נון" ושהיה קצין המודיעין של גדוד מוריה - מאפריל 1948. מהדוח עולים תיאורים ברורים ומזעזעים על שיתוף הפעולה ששרר בין החיילים הבריטים לבין הלגיון הערבי בתוך החומות נגד מגני העיר היהודים: "הצבא והערבים יורים על אחת מעמדותינו...", "חיילים משליכים אבנים מתוך עמדתם אל חצר יהודייה סמוכה..."
עוד עולים מן הדוח מצבם הקשה ועז הרוח של מגני העיר כנגד הערבים, ואת מוכנותם לקראת קרב על-מנת לשמור על העיר, בד-בבד עם ניסיון לשמירה על שגרה ככל האפשר: " צולפים לבית הספר מכיוון הלגיון הערבי. ילד אחד נפצע באופן קל, וכן נפצע אחד מחברינו...", "נרכש סטן שאינו אנגלי ואינו יהודי, כנראה שהוא תוצרת התעשיה הערבית", וכן: "הצבא יודע כי שולחים נשק בשיירות". בדוח ישנה התייחסות למאסרו של מפקד הרובע אברהם הלפרין ועוד.
מן הדוח עולים גם המאמצים הרבים שהשקיעו האצ"ל וההגנה על-מנת להגיע להסכם ביניהם ללחימה משותפת. "אנשי האצ"ל הציעו שהלוחמים יתאחדו באופן מלא ובפיקוד אחיד. הוסכם ששני הצדדים יחכו להוראות מהעיר"
כך גם, ישנו מכתב של הסופר שלום עליכם (שלום רבינוביץ) שכתב בין היתר את הספר טוביה החולב שעליו מבוסס המחזה "כנר על הגג" על עם חתימה מיוחדת שלו.
ויש גם מכתב ייחודי משנת 1891, בכתב ידו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית שכותב "אם נפול אפול שדוד בדרכי, וידעתי לפחות כי עשיתי כל אשר הייתה לאל ידי לעשות... שילמתי את חובי לעמי " - מדובר במכתב מופלא על עבודתו למען בניין האומה בארצה, בכתב ידו ובחתימתו של אליעזר בן יהודה - ירושלים, תרנ"ב 1891. זהו מכתב בכתב ידו של מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה, אל ידידו "הנכבד סופר ודרשן נפלא יעקב בן ישעיהו" - הרב ד"ר יעקב מזא"ה בשנת תרנ"ב.
