בוז'י מציג נקמת החנונים נקמת החנונים בוזי הרצוג נכנס לוועידת העבודה לצלילי קריאות בוז'י מאורגנות ומתוזמנות-ויצא משם כמנצח, מול שלישיית מתנגדיו-יחימוביץ, מרגלית, בר-לב. אכן מפלגת העבודה, או בשמה החלופי
המחנה הציוני הצבעוני-הוכיחה איך אפשר לדרדר את המפלגה כלפי מטה עם מבט אופטימי כלפי מעלה. נקווה שנוכל לנוח שנה נוספת מאיומי הרס הדמוקרטיה על-פי
שלי יחימוביץ' וקומץ תומכיה. עכשיו בוז'י יכול לנוח שנה עם הדובי והמפלגה.
ירי על כוחותינו בתוך נגמ"ש הממשלה ובמעבר חד ביותר-מפלגת השלטון מראה איך אפשר לנהל קרבות בתוך מפלגות השלטון לירות אש על כוחותינו בתוך הנגמש-להצהיר הצהרות מיותרות ובעיתוי לא מתאים-על-ידי אנשים לא מתאימים-במקום הלא מתאים. ועם זאת לחשוב שהם שולטים במצב. המאבק בימין על הנהגת הגוש -הולך ומחריף ויחד איתו מתחילים לראות סדקים בהנהגה שיתנו אותותיהם בהקדם.
בוכריס פורש מצה"ל - מהלך נכון פרשת בוכריס מקבלת ממד נוסף עם פרישתו מצה"ל. הפרישה באה, לאור הנסיבות שנוצרו עם הגשת כתב אישום חמור וטורדני כדי להציל את הפיצויים עם הפרישה ואולי גם חישוב על הפנסיה הצבאית בנוסף למעמד וכבוד עצמי שנפגע קשות. בוכריס טעה לדעתי בקו ההגנה שהציג מראשית הפרשה שהרי מי שטוען לא היו דברים מעולם-משחק לידי התביעה שבמידה והיא מוכיחה רק חלק מהסעיפים, כל קו ההגנה מתמוטט. בתור כמעט אלוף בצבא הוא צריך לדעת זאת. מה שבוכריס עשה זה להמר על כל הקופה והתוצאה במקרה כזה היא, שכל מהמר יודע היא: ניצחון מוחלט או כישלון מוחלט.
משפט פוליטי ולא צבאי - והמשך פרשת אלאור אזריה כאשר אנשי צבא (לשעבר) ביניהם גם אלופים, טוענים שהטיפול בפרשה היה מוטעה והטיפול בזירת האירוע היה רעוע ולא מקצועי, דבר שאיפשר התפתחות הפרשה שניתן היה למנוע אותה. לגוף העניין לקחו מקרה לא מתאים, באירוע לא מתאים והפכו אותו למקרה תקדימי, על ערכי צה"ל מוסריותו וערכי לחימתו. המשפט הפך למשפט פוליטי, ציבורי, תקשורתי והפסיק להיות משפט צבאי קלאסי ובעיקר בסיפור הלא נכון.
פרשת הסיוע מארה"ב לא מעט ביקורת נמתחה על נתניהו, בשל התעקשותו בנושא גודל הסיוע לישראל. היו טענות מעניינות מסוג נקמת אובמה, היחסים העכורים עם ארה"ב מתנקמים ועוד כאלה ברוח זאת. ובכן, מעשית לא דובים לא יער ולא נעליים. הוויכוח האמיתי היה על חלק ההקצבה המוגדלת שישראל ביקשה להוסיף ולא על ההקצבה הבסיסית שהובטחה מראש.
בסוף נתניהו הגיע למסקנה - שעדיפה ציפור אחד ביד מאשר שתיים על עץ רעוע חדש, שייקח זמן כדי לדון מחדש והשעית הסיוע יכולה להזיק ולעלות יותר מהתוספת. סוף לפרשה - מבלי שישראל נפגעה.
התאגיד הציבורי - חייב להיות מאוזן ומגוון תפקידו של התאגיד הציבור - להבדיל מ
רשות השידור שהולכת להתבטל, הוא ברצון ובמטרה ליצור שידור ציבורי מאוזן, רב גווני, רב דעות ובכך לקיים עיתונות חופשית. במצב הנוכחי יש החושבים שעיתונות חופשית, זאת עיתונות הנשלטת ע"י קבוצה אליטיסטית אחת, שולטת ודומיננטית שזורקת פירורים לדעות אחרות בשולי החדשות, כדי להגיד יש דעות אחרות.
שידור ציבורי - הוא חיוני וחשוב אבל הוא חייב לשקף את רוב הציבור, את רוב הדעות ואת רוב המגזרים בציבור. רק כך - יהיה שידור ציבורי חופשי ומאושר.
פרשת ענבל אור - בבחינת חושך לקבוצות רכישה הסאגה הכלכלית סביב
ענבל אור - בית המשפט החליט על פירוק של כל החברות שלה לאחר שהוכח שאין ביכולתה לכסות ולו במעט את הגירעונות הענקיים. הטענה החזקה ביותר שלה הייתה שמתנכלים לה כי היא צעירה ובלונדינית. ובכן לצערי, ניתן להפריך את שתי הטענות די בקלות. לגוף הבעיה חברת רכישה או הסכם רכישה יכול להצליח עם נעשה בין שני חברים או מקסימום ארבע -שרוצים לבנות יחד בית קטן או דו-משפחתי. כאשר מדובר בבניין ובו 20-30 משפחות, במקרים נדירים זה עובד ומצליח. לא ברור לי ולא מבין, איך אנשים עם אמצעים מוגבלים מרשים לעצמם להכנס להרפתקה כה מסוכנת עם שארית כספם. הרצון לחסוך 10.000 או 20.000 ש"ח עולה להם ביוקר, בסבל ועוגמת נפש. דירה קונים מקבלן מורשה עם בטחונות וערבויות והישגים מוכחים בשטח. וזה מזכיר לי פתגם עממי שכדאי לזכור: "אדם עם אמצעים מוגבלים לא קונה דבר זול כי בסוף זה עלול לעלות לו ביוקר". נא לזכור ולהעביר הלאה.
