|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פיתחו את הדלת ואת הלב לחרדים
|
מפגש שהתקיים בבית אנשים ומחשבים הוכיח שעם קצת משאבים ורצון טוב, חברות ההיי-טק והממשלה יכולים לעשות מאמץ רב יותר לקליטת חרדים ● כך הן יעשו טוב לעצמן, לעובדים החדשים ולמדינה
|
|
זלזול וגזענות [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| צריך לשים את הדברים על השולחן: מנמ"רים לא אוהבים לקלוט חרדים. הם ימצאו 1,001 תירוצים - על-פי הפרוטוקול, כמובן (כי אחרת זו עבירה על החוק) - כדי להעדיף כל מועמד אחר. המספרים מוכיחים זאת: מתוך מאות בוגרי מוסדות אקדמיים או מקבילים להם, שמוכרים על-ידי המדינה, רק 10% משולבים בעבודה, וגם הערכה זו היא מעט מוגזמת. | |
|
|
|
|
סדרת הכתבות שפרסמנו השבוע בנושא שילוב חרדים בהיי-טק הייתה סיכום של שולחן עגול שהתכנס בבית אנשים ומחשבים בהשתתפות נציגים של מעסיקים, יועצים והמגזר החרדי. הרעיון היה של ד"ר יוסי ורדי, יזם ואיש היי-טק ותיק, שפגש לפני כמה שנים את משה פרידמן, חרדי שהחליט לצלול למים הקרים של הענף. המפגש הראשון שלו עם יזמים ומנהלי קרנות הון-סיכון היה טראומטי. הוא סבל מזלזול עד כדי גזענות לשמה. המפגש עם ורדי הביא אותו להקים את קמאטק, שנאבקת בדיוק בתופעה שהוא סבל ממנה: הדרת חרדים מההיי-טק הישראלי וחוסר נכונות להקשיב להם. "חרדי שמקים סטארט-אפ זה כמו חילוני שכותב פירוש רש"י", ציטט פרידמן במפגש דברים שאמר לו אחד ממנהלי קרנות ההון-סיכון הגדולות. לא צריך יותר מזה. המציאות לא השתנה בהרבה בשנים האחרונות. כל הדוברים בפאנל הסכימו שיש תת-מציאות בענף ההיי-טק, שמדירה באופן גלוי מועמדים לעבודה שיש להם את כל הכישורים, אבל הם לא מתקבלים רק כי הם לבושים אחרת ונקראים חרדים. צריך לשים את הדברים על השולחן ולא לנסות לטאטא: מנמ"רים לא אוהבים לקלוט חרדים. הם ימצאו 1,001 תירוצים - על-פי הפרוטוקול, כמובן (כי אחרת זו עבירה על החוק) - כדי להעדיף כל מועמד אחר, חוץ מאשר החרדים. המספרים מוכיחים זאת: מתוך מאות בוגרי מוסדות אקדמיים או מקבילים להם, שמוכרים על-ידי המדינה, רק 10% משולבים בעבודה, וגם הערכה זו היא מעט מוגזמת. לא, זה לא כי החרדים לא רוצים. זה לא מפני שהם רוצים רק ללמוד ולא בגלל 1,001 דברים שאנחנו אוהבים להשליך עליהם, כתוצאה מסטיגמות ומאחר שנוח לנו להסתכל על כל החרדים כמקשה אחת. אין דבר לא מדויק מזה. נכון, העסקת חרדים דורשת היערכות מיוחדת מצד ארגוני ה-IT - מבחינת הקצאת מקומות, התאמת תנאי הסביבה וליווי מקצועי, לפחות בשלבים הראשונים. אלא שזה בהחלט אפשרי: עובדה שסביב השולחן ישבו נציגי חברות גדולות כמו סיסקו (Cisco), אינטל (Intel), טלדור, אופיסופט ומטריקס, שמעסיקות מאות חרדים וחרדיות - והן לא מצטערות לרגע. המעסיקים שכבר הפנימו את הרעיון רודפים אחרי כוח האדם הזה. החסם העיקרי הוא הדרישה של החברות לניסיון קודם. בניגוד לצעירים חילוניים, שלהם יש הזדמנות לעבוד כסטאז'רים בחברות היי-טק בזמן הלימודים האקדמיים, למועמדים החרדים אין את הפריבילגיה הזו. זה עדיין לא פוסל אותם. מי שמוכן להקשיב להם, לראיין אותם ולצאת קצת מחוץ לקופסה של תהליכי גיוס העובדים זוכה ומרוויח לא פחות מאשר הצעירים החרדים שמתקבלים לעבודה עצמם. זה דבר מוכח. |
|
|
מעגל העבודה [צילום: יונתן שינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
| המנמ"רים במגזר הממשלתי דבוקים להחלטות דרקוניות שדורשות מכל מועמד ארבע שנות ניסיון, ואם אין לו אותן - שלום ולא להתראות. | |
|
|
|
|
אין ספק שמרגישים שינוי באוויר, יותר ויותר חרדים נקלטים בארגוני ההיי-טק ומצליחים, אבל הקצב איטי
|
| ▪ ▪ ▪ |
מה אפשר לעשות? זה לא הולך בכפייה. מדובר בתהליך שצריך לחלחל מלמעלה ועד אחרון העובדים. לא מספיק לקלוט את המועמדים החרדים רשמית, צריך לתת להם תחושה שהם חלק מהארגון.
נציגי המעסיקים בדיון אמרו בכנות: אנחנו לא יודעים בדיוק כמה חרדים יש לנו, כי אנחנו לא מתייגים אותם. אם תרצו, זו תמצית החזון של קמאטק: קחו את החרדים לעבודה, טפלו בהם בדיוק כמו בכל עובד אחר ואם צריך לספק ארוחות כשרות או דברים אחרים שקשורים ליהדות - זה לא אסון ולא פוגע בחברה או בתדמיתה. בכל ארגון יש עובדים עם צרכים נבדלים מסוימים, והחרדים אינם שונים בכך. תתעלמו מהכובע והלבוש. אם יש משמעות לתפיסה של קבלת השונה, היא קיימת גם פה.
הייתה תובנה נוספת שעלתה מהשולחן העגול: יש מסגרות שמכשירות חרדים לעבודה, מעין הסבה מקצועית. הממשלה, כדרכה, עושה רק את מה שהיא חייבת. היא מלמדת את החרדים במקרה הטוב את המקצועות של היום, ואולי של אתמול. אלא שמה שצריך ללמד אותם זה את המקצועות של המחר.
בכלל, הממשלה משחקת כאן תפקיד מאוד לא פעיל. מצד אחד שריה ובכיריה מדברים על הצורך בהגדלת מספר החרדים הבאים למעגל העבודה ומצד שני, המנמ"רים במגזר הממשלתי דבוקים להחלטות דרקוניות שדורשות מכל מועמד ארבע שנות ניסיון, ואם אין לו אותן - שלום ולא להתראות. זאת במקום שהממשלה תהווה סמל ודוגמה, ותקבע בחוק או בתקנות שבכל משרד ממשלתי, בוודאי באגף המחשוב, יהיו חרדים בהתאם למשקלם באוכלוסייה.
אין ספק שמרגישים שינוי באוויר, יותר ויותר חרדים נקלטים בארגוני ההיי-טק ומצליחים, אבל הקצב איטי. לא תעזור לכך העובדה שהממשלה מתכוונת להביא מהנדסים מחו"ל כדי לגשר על המחסור בכוח אדם, במקום להשקיע במה שיש לה מתחת ליד. אם נציגיה יסיירו בבני ברק או בירושלים הם יגלו שיותר זול להכשיר חרדי מאשר להטיס לפה מומחים מעבר לים.
אנחנו, באנשים ומחשבים, לקחנו על עצמנו לסייע במאבק הזה. הוא חשוב לא רק לענף אלא לחברה הישראלית כולה. יש ציונות רוחנית-אידיאולוגית ויש ציונות טכנולוגית, עכשווית, ולא יעלה על הדעת שחלק כה נכבד מתושבי המדינה יהיו מודרים ממנה.
|
|
| תאריך:
|
18/08/2016
|
|
|
עודכן:
|
18/08/2016
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
פיתחו את הדלת ואת הלב לחרדים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שירת נשים.
|
18/08/16 17:58
|
|
פתחנו בהצגת "בן המלך והעני". הסופר מרק טוויין כתב את הסיפור על בנו של המלך הנרי ה8, אדוארד, שהיה יורש העצר. צביה הוברמן (בימאית הבית של תיאטרון גשן) עיבדה וביימה את הסיפור למחזה עם סוף טוב, והרבה מוסר השכל לילדים, תוך העמדת סצינות המרתקות ומרגשות את הילדים. למעשה, במציאות, אדוארד נפטר בהיותו בן חמש עשרה בלבד, זמן קצר לאחר שהומלך עם מות אביו. אחותו אליזבת, הייתה למלכת אנגליה שמלכה ביד חזקה וזרוע נטויה והפכה לסמל לבני ארצה.
|
|
|
|
|
בסקר שערכנו במכון MNA מחקרי נדל"ן גילינו שהערים המבוקשות ביותר בקרב יהודי חו"ל הן תל אביב וירושלים, שהם מעדיפים לגור בשכונות החדשות, כאלו שיקנו להם תחושת קהילה וביטחון ושיכללו בתי כנסת ומרכזי קניות. הדירות המועדפות הן של 3-4 חדרים, וחשוב שהבניין ייבנה במפרט גבוה ולפי עקרונות הבנייה הירוקה. נתון מפתיע הוא שרובם (84%) ציינו שמעדיפים לרכוש בארץ למטרת מגורים ולא להשקעה.
|
|
|
|
|
אהבה. אולי המילה הכי שכיחה בהקשר של זוגיות ומשפחה. מי מאתנו לא רוצה לאהוב ולהיות נאהב, זו תחושה בסיסית וקיומית כל כך.
|
|
|
|
|
קבוצת החוסכים שמשלמים את דמי הניהול המלאים הם בעיקרם חוסכים לא פעילים, חוסכים שבהם מטפלת המפקחת במהלך אחר, שעתיד לאחר את החשבונות הלא פעילים עם החשבון הפעיל של המבוטחים
|
|
|
|
|
ענף ההיי-טק משווע לכוח אדם. כבר כיום יש מחסור ב-10,000 מהנדסים, והוא הולך ומתעצם. הממשלה מתכוונת לכסות אותו, או לפחות לצמצם, על-ידי ייבוא מהנדסים מחו"ל. אלא שבמאגר הנתונים של עמותת קמאטק, שמחברת בין חרדים למעסיקים, רשומים לא פחות מ-6,000 צעירים בעלי השכלה טכנולוגית ברמה הכי גבוהה, שרק 400 מהם הצליחו להיקלט בענף בישראל. היתר מודרים מהתעשיה בתירוצים שונים ומשונים.
|
|
|
|
|
