קלמן ליבסקינד מ
מעריב אינו עוסק בטורו ברוני אלשיך, למרבה ההפתעה (כשפוליטיקאי פולט אמירה גזענית או כזו ש"הוצאה מהקשרה" ונתפסה כגזענית, הפרשנים בפול-טיים-ג'וב), אלא דווקא בנעדרים,
הדר גולדין ו
אורון שאול. הוא כותב:
"בהנחה שחמאס לא יתנדב לשלוח לכאן מרצונו הטוב את הגופות ובהנחה שהרמטכ"ל לא ישגר את לוחמי סיירת מטכ"ל כדי להביא אותן בפעולה נועזת באישון ליל, יש רק שתי דרכים שבהן יכולה ממשלת ישראל למלא את חובה למשפחות השכולות ולקדם את הבאת הבנים לקבר ישראל. או לשלם ביוקר, או ללחוץ על חמאס בנקודות שכואבות לו. השיטה הראשונה רעה. בשיטה השנייה, לא ברור למה, בוחרת הממשלה לא לעשות שימוש".
ליבסקינד מונה שורה של הטבות שישראל מעניקה לחמאס, בכסף ובשווה כסף, וטוען שגם אם נניח שהן נחוצות, מן הראוי היה להתנות את קיומן בהשבת גופות החללים. גם את ההטבות לאסירי החמאס שיושבים בבתי הכלא שלנו היה ניתן להתנות בהשבת גופות החיילים. ליבסקינד מציע שאת שידורי הכדור-רגל שהם כל כך אוהבים, יאפשרו להם לראות עד המחצית. אלא אם כן....
גם בגזרת הגדה המערבית, כך גורס ליבסקינד מרעיפים על הפלשתינים גזרים, מבלי שהאחרונים יאלצו לעבוד בשבילם.
אביגדור ליברמן הגה את תוכנית ה"מקלות והגזרים" בגדה (היות והוא חושש מעליית החמאס בבחירות הקרובות), אבל לטענת ליבסקינד, הפלשתינים מקבלים עוגות גזר, בתמורה ליידוי אבנים: הכפר הפלשתיני שנבחר לקבל בעלות על שטחים מנתחי "שטח סי", הוא כפר עם היסטוריה ארוכה של תקריות ביטחוניות וידוי אבנים. מילא, סבור ליבסקינד, סיפוח זוחל של שטח C לטובת הפלשתינים, אבל בלי שום תמורה ובלי שום התניה?
מטורו של ליבסקינד מסתבר כי בשתי הגזרות יש פה "מתן ומתן".
