|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

לשמור על השפיות

הספר "לשמור על השפיות" מאגד בתוכו חמישה סיפורים אותם שוזרת המחברת, באופן מרתק, לעלילה אחת
07/09/2016  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   תגובות

ברומן "לשמור על שפיות", עוסקת מרים דובי-חזן בפעילות הרוחשת מתחת לפני השטח של החברה בישראל. במרכזו עומדת רבקה, בעלת הוצאה לאור המתמחה בביוגרפיות, אשר בשם התיעוד מוצאת את עצמה, באישון ליל, בתל מגידו, על סיפו של אסון.

שתי עמותות, בעלות סדר יום הפוך בתכלית, האחת מנוהלת על-ידי יוצא קיבוץ והאחרת על-ידי פלשתיני, בן העיר טייבה, בוחרות להתחיל את פעילותן דווקא במקום זה שנבואת קץ העולם מרחפת מעליו. סיפוריהן כמו גם סיפוריהם של שלושה ניצולי שואה, הנחשפים בפני רבקה, הולכים ונקשרים בנפשה כמו גם זה בזה. מה מונע מעמותה אחת להמשיך ומה מאפשר לאחרת לצעוד קדימה? באיזו מידה מעורב בכך השב"כ? מה מכל אלה נסתר מהעין? ומה זוכה להגיע למהדורת החדשות? אלה הן מקצת השאלות שרבקה מתמודדת איתן עד לפתרונן המפתיע.

הספר "לשמור על השפיות" מאגד בתוכו חמישה סיפורים אותם שוזרת המחברת, באופן מרתק, לעלילה אחת.

"לשמור על שפיות", בכתיבתו העניינית, הקולנועית כמעט, הינו רומן רלוונטי ומעורר למחשבה.

מרים דובי-חזן, היסטוריונית, עתונאית וסופרת, נולדה ב-1945 במחבוא באמסטרדם, ביום בו מתה אנה פרנק. ב-1962 עלתה ארצה לבדה, בהיותה בת 17. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל, תואר שני בעתונאות ותעודת לימודי גרונטולוגיה. פרסמה 8 ספרים בעברית ובהולנדית, ביניהם: "שיחות ביני לבין עצמי באושוויץ" (2002); "ביום שאנה פרנק מתה" (2004); "מלון מולדת" (2014); "התיק של אלפסי" (2016) ו"לשמור על השפיות" (2016). כמו-כן, חיברה ופרסמה מאמרים רבים.

מרים מקדישה את חייה לתיעוד סיפורי חיים במסגרת הוצאת "דוקוסטורי", אותה ייסדה לפני כ-19 שנים (1998).

פרק ראשון מתוך "לשמור על שפיות"


נקודת האל-חזור

מודעה אחת בעיתון, שיחת טלפון, והוא נכנס להרפתקה. איך הוא יוכל לדעת עם מי הוא מדבר, האם זאת הוצאה לאור ידועה ומנוסה, כמו שהם מפרסמים באתר האינטרנט? איך יוכל להבטיח שהם אכן עושים עבודה טובה? השאלות הללו הטרידו אותו, אך אין ספק כי המודעה שנתקל בה - ובראשה הכותרת הסיפור שלך שווה ספר - שיחקה על בימת דמיונו.

הפרסום הזה, בעיתון היומי, משך את תשומת לבו כבר יותר מפעם אחת, עד שהחליט לבסוף להתיישב מול המסך ולבקר באתר. הוא ראה שם רשימה ארוכה של ספרים שיצאו לאור, רובם ככולם נראו לו מעניינים, אך השאלה שהעסיקה אותו יותר מכול הייתה - האם יכולה ההוצאה להתחייב על שמירת סודיות?

שיחת הטלפון הראשונה התנהלה ברוח טובה. רבקה, מנהלת ההוצאה, הציגה את עצמה כתיעודנית. "כן, אני תיעודנית," אמרה בתגובה לשאלתו, "ואני אפילו זאת שהציעה לאקדמיה ללשון את המינוח הזה... והוא התקבל," כך הוסיפה ואמרה. משהו בישירות שלה ובכנות גרם לו להרגיש בטוח.

מאז קבע להיפגש איתה היה ראשו סחרחר. הוא חשש מתגובתה לבקשתו לשמור על סודיות מוחלטת. תהה כיצד היא יכולה לפרש בקשה זו. כבר בשיחת הטלפון ציין במפורש כי זהו תנאי בל יעבור, "חשוב מאוד שתתדרכי גם את אנשי הצוות שלך," ביקש לאחר שהציג את עצמו במילים ספורות.

"אני כמו כספת," הבטיחה לו, "וכך גם כל אלה שיעבדו איתי על הספר שלך." זאת לא הפעם הראשונה שהיא נדרשת לחיסיון. "כל המעורבים בנושא יחתמו על סעיף של שמירת סודיות בחוזה... יש מקרים שבהם חומרים מסוימים צריכים לעבור צנזורה, אבל אין סיבה להקדים את המאוחר. אני מציעה שניפגש, נשוחח, כדי שאני אוכל ללמוד את הנושא, ולהבין מהן הציפיות שלך ולקלוע בול למטרה."

ברגע שהוזכרה המילה סודיות היא הפסיקה לשאול שאלות נוספות, חשב. בנוסף, טון הדיבור המרגיע שלה, השאלות הענייניות, החשיבה המטפורית, מעבר לרצונה המובן מאליו למכור את עצמה, כל אלה הצביעו על חשיבה הגיונית מצד אחד ועל רגישות מצד שני. שני מאפיינים שיכולים להקל עליו לנווט את דרכו.

"אתה נוסע ברחוב אחוזה, אחרי הרמזור השביעי אתה פונה ימינה, נוסע עד לכיכר ואחר כך פונה שמאלה. כדי לחנות אתה צריך סבלנות. רעננה ידועה במחסור במקומות חניה." כל זה חלף בראשו כאשר צלצל בפעמון בית ההוצאה בדיוק בזמן שקבעו. לבו הלם בחוזקה. הוא ידע כי חייו עומדים להשתנות.

כשעה לאחר מכן כבר גלש יאיר באטיות ונעצר לפני תמרור עצור ביציאה הצפונית של רעננה. הפגישה הייתה טובה. נדמה לו כי פגש את האישה הנכונה לצורך העניין. סקרנית, רצינית ובעלת השקפת עולם דומה לשלו, ככל שהספיק להתרשם.

ארבע עיניים של שוטרי תנועה עקבו אחריו כדי לתפוס עברייני תנועה, בחנו את יציאתו מהעיר בשעה שפנה שמאלה. שני שוטרי התנועה, שארבו לנהגים אחרי הצומת, החמיצו קרוב לוודאי את חיוכו המלבב, שנמתח מאוזן לאוזן, מתחת לקסקט הכחול שחבש לראשו.

מאחוריו צפר נהג שהחל מאבד את סבלנותו, אחד שלא ידע מה או יותר נכון מי מצפים לו בהמשך. עם פתיל קצר כמו שלו, חשב יאיר, יש להניח שהוא לא יעצור עם ארבעה גלגלים כנדרש, וזה יכול לעלות לו גם בנקודות, לא רק בקנס. עוד הוא מתלבט אם להזהיר אותו עקף אותו הנהג ונעצר במקביל אליו. השניים פתחו חלונות. "כדאי שתדע," אמר יאיר לנהג קצר הרוח, "ששני שוטרים מחכים מעבר לסיבוב, וכל מה שהם רוצים הוא למלא את קופת המדינה על חשבוננו."

הנהג, שכבר הפך אותו לאחיו, עם כל התודות שהזרים לעברו, נפרד ממנו לשלום והמתין בסבלנות עד שיאיר פנה שמאלה. רסיסים מהפגישה עם רבקה הבזיקו בראשו. הוא ידע שהפגישה איתה הייתה נקודת מפנה, וברגע שהיא הסתיימה הוא התחייב בפני עצמו לעשות את הנדרש ממנו. זהו רגע מכריע, כך חש, הרגע שאין ממנו חזרה. עליו לבצע את המשימה שהחל בה סבו לפני שנים רבות.

הוא חלף באטיות על פני השוטרים והמשיך בנסיעה עד רחוב ויצמן. לפניו נסיעה של שעה וחצי עד שעתיים, תלוי בעומס התנועה, הרהר. מניסיונו ידע כי מהירות הנסיעה משפיעה על תחושת הזמן. רק אחרי שחצה את הצמתים המרומזרים החל סוף-סוף מצפין במהירות. הרגשה של שליחות מילאה אותו בעת שחלף על פני היישובים שבדרכו. אני בדרך הנכונה, חשב.

שוב חלפו בראשו קטעי שיחה מהפגישה עם רבקה, כמו היו נקודות ציון בדרך הארוכה שעליו לעשות עד שיגיע למחוז חפצו. הוא ידע כי מעתה ועד השגת המטרה הוא ימשיך וישנן את המהלכים הצפויים פעם אחר פעם.

"ומה אם זה גדול עליי?" שאל אמש לפני השינה את יונה אשתו. "מה יהיה אם, בסופו של דבר, כל זה יתפוצץ לי בפרצוף?!" הוא ליטף בעדינות את ראשה ופרס בפניה את חששותיו לקראת הפגישה.

"אני חושבת שהאנשים שאיתנו, שאנחנו מעריכים ומוקירים, לא יהססו, " אמרה יונה, "כי גם הם וגם אנחנו יודעים שזאת לא רק הדרך הנכונה, אלא הדרך היחידה." כה פשוט וכה נכון. יונה שלי היא כל כך חכמה חשב, וגל חום הציף את חזהו. הוא ידע כי רק הודות לתמיכתה ולמסירותה יוכל לבצע את המשימה. יונה תלך אחריו גם למדבר אם צריך.


לשמור על השפיות * מאת: מרים דובי-חזן * עורכת: אילנה ברנשטיין * הוצאת דוקוסטורי
תאריך:  07/09/2016   |   עודכן:  07/09/2016
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"התיק של אלפסי" הוא סיפור מרתק על מפגש בין שניים שלכאורה אין ביניהם נקודת מפגש: גרטה וייסברוט, קשישה ירושלמית אלמנה ובודדה, שמשוטטת בעיר בלילות וחווה שוב ושוב את איימי ליל הבדולח ואת פרידתה מהוריה, ומהלכת על הגבול שבין שפיות להזיה; ורפי אלפסי, עובד סוציאלי שנשלח לנסות לשכנע אותה לעבור לבית אבות, ומתמודד עם כתם מכאיב מעברו, עם זיכרונות קשים ממשפחתו, עם בוס אטום ועם ספקות עצמיים מייסרים. יהודים ופלשתינים, אשכנזים ומזרחים, צעירים וזקנים, עיירת מצוקה וקיבוץ, ראציו ומיסטיקה, הורים וילדים, עבר ועתיד - כור ההיתוך החברתי של מדינת ישראל מתואר במבט נוקב ואנושי וברגישות גדולה.
07/09/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
אומנות סיפור הסיפורים היא חלק בלתי נפרד ממורשתם התרבותית של הבדווים. "שבע כלות לשבעה אחים" מכיל אוסף סיפורי מעשיות של שבטי הבדווים ברחבי הגליל, ופותח צוהר לעולמם המרתק והבלתי מוכר.
07/09/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
"איש לא אמר לךְ לךָ ובכל זאת אתה הולך. ביירון מתרחקת, המגדלור עומד אדיש נוכח הנטישה שלך. לךְ לךָ, מנקודה אקראית אחת לשנייה, מחוף לחוף, מחול לחול, מגוף ראשון לגוף שני. זה הכול מים, שבירה של גל, קצף. אתה צריך לראות את הלויתן, אחרת תיעלם. אתה לא רוצה בכך. לךְ לךָ, יהונתן, אתה שומע?"
07/09/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
"מה שנשאר על החבל".... ומה שרואים הוא לא רק מה שיש (התבוננות בשיר 'תחתונים לבנים וגרב שחורה על החבל' עמ' 81 בספר 'בובת האשבול' של ד"ר רחלי אברהם - איתן)
04/09/2016  |  נורית צדרבוים  |   ספרים
יוסף מרקו ברוך, שגילה לז'בוטינסקי את סוד המהפכה העברית, היה מבוגר ממנו בשמונה שנים. קיים דמיון מפתיע בין השניים: נולדו בדרום אירופה — אודסה ואיסטנבול, התייתמו מאב בגיל צעיר; שלטו בשפות רבות; למדו באוניברסיטת ברן, התייחסו לאיטליה כאל מולדת שנייה, העריצו את גריבלדי, ודבק בכל אחד מהם הכינוי: "גריבלדי היהודי". שניהם היו עיתונאים וייסדו עיתונים, היו משוררים, נדדו בעולם, היו ביקורתיים, מרדנים, פעילים ציונים כריזמטיים, נואמים בחסד, נקטו עמדות אופוזיציוניות לממסד, עמדות שנראו בעיני רבים כהזויות; סולקו על-ידי הרצל מבמת הקונגרס הציוני באמצע דבריהם, ושניהם העריכו כי טורקיה המתפוררת תחולק, וכי למען הגשמת הציונות חיוני להקים צבא עברי, ולהילחם נגד טורקיה לצד אויביה, כדי לשלוט לאחר הניצחון בארץ ישראל, בהסכמת המעצמות המנצחות, ובראש וראשונה בריטניה. שניהם לחמו בעצמם בשדות הקרב נגד טורקיה. ברוך, במלחמה העותמנית-יוונית על השליטה באי כרתים ב-1897, וז'בוטינסקי, במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.
01/09/2016  |  ד"ר אורי מילשטיין  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il