בראדלי בורסטון בטור אורח ב
הארץ מספר כיצד, מאז שטראמפ נותן אור ירוק לאנטישמים ולשאר הגזענים, אנשי ה KKK והניאו נאצים, האנטישמיות בארצות הברית מרימה את ראשה המכוער:
הפעם האחרונה, והיחידה, שבה חווה בורסטון אנטישמיות, הייתה בתקופת בית הספר היסודי, כשבריון כיתתי כינה אותו "יהודון". הוא כותב:
"אותה תגרה הייתה הפעם האחרונה שכינו אותי קייק, עד השנה. עד למערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות. עד ל
דונלד טראמפ. כלומר, עד שהדוגלים בעליונות הגזע הלבן, הניאו-נאצים האמריקנים, אנשי הקו-קלוקס-קלאן והימין הקיצוני החדש (alt-right) התחילו לזהות בהסתה המוסווית של טראמפ, ב"ציוציו" החוזרים ונשנים שהכילו את הזוהמה שלהם, ובהכחשותיו המשתהות, הצבועות — כאשר טרח בכלל להכחיש — מטרה משותפת והזדמנות פז".
הוא סוקר את הרפש האנטישמי ש"זוכים" לו ברשתות החברתיות עיתונאים יהודים שמעזים לצייץ נגד טראמפ, כולל דימויים וולגריים מן השואה ואיחול להישרף בכבשנים, ומסכם בעצב:
"בשביל רוב העיתונאים, במיוחד אלה שנולדו בשנות האלפיים, מטח של ההטרדות, האיומים וה"טרוליזם" מבית היוצר של הימין הקיצוני החדש הוא המפגש הישיר הראשון עם אנטישמיות. וזה קורה לא רק להם".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
