בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני יודע, ידיעה אינטימית, קרובה, ידיעה הנוזלת בכל עורקיי, ובכל ורידיי, ובכל נימי ישותי, מה נורא מכל הוא עם ישראל שסוי, קרוע, חבול, מוכה ייאוש, ומה נפלא מאוד הוא עם ישראל ההולך יחדיו
|
[צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
השכל הישר, היושרה, הזהירות, האחריות, האמת, משביעים אותי לומר קול גדול כי לראות בעם ישראל צאן אדם, ורוחות השמים, שמאל וימין, מעבירים כל אחד ואחד בו כבני מרון ופוסקים מן השמים מי מרשיע ומי מצדק - הוא חטא כבד מנשוא! אני יודע, ידיעה אינטימית, קרובה, ידיעה הנוזלת בכל עורקיי, ובכל ורידיי, ובכל נימי ישותי, מה נורא מכל הוא עם ישראל שסוי, קרוע, חבול, מוכה ייאוש, ומה נפלא מאוד הוא עם ישראל ההולך יחדיו ומאמין כי שמאל אוחזת בימין וימין בשמאל ואיש לרעהו אומר חזק והאמונה מאירה אופקים והתקווה בונה גשרים והאהבה אינה בוחנת לבבות, ואני חרד חרדה כי בסתיו ימיי יקדירו עליי הרוחות הרעות את הרקיעים שרקענו מעלינו, והארץ תיסדק תחתינו. חדלו לכם.
|
תאריך:
|
17/11/2016
|
|
|
עודכן:
|
20/11/2016
|
|
יצחק מאיר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ברוך שטיין
|
18/11/16 09:34
|
|
ערוץ 2 נתן השבוע במה לנערה שהודיעה בריש גלי שהיא מתכוונת לעבור על החוק ולסרב לשרת בצה"ל, והתברר שיש גם תנועה שעוזרת לעבריינים הללו. מה יהיה השלב הבא?
|
|
|
הסיסמה הישנה-נושנה "כל העם צבא" קיבלה אצלנו ביטוי מרגש וייחודי בדמות תחושת האבל הקולקטיבי, היורדת על רבים מאתנו כל אימת שאנו מתבשרים על נפילתו של חייל צה"ל, אפילו אחד שכלל אינו מוכר לנו. תחושת אבל כללית, גם אם מדובר בחייל אחד. אחד.
|
|
|
דוברי השמאל הקיצוני יותר והקיצוני פחות ממשיכים מצד אחד להסית ומצד שני להאשים את יריביהם בהסתה, בלי שיסתכלו במראה ובלי שייטלו קורה מבין עיניהם. כבכל שנה, צביעותם מרקיעה שחקים בימים שבין התאריך הלועזי לבין התאריך העברי של רצח ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין. הם עושים זאת בהפגנה הפוליטית השנתית מעל המרפסת בכיכר, והם עושים זאת בטקס האזכרה בכנסת. הם עושים זאת על כל גבעה גבוהה ומול כל מיקרופון רענן, וחוזרים על השקרים שכבר היו לזרא.
|
|
|
1. זוכרים את הבדיחה המפורסמת על הפולניה שהתיישבה בעת ביקור ב'לובר' על כסאו של לוּאי ה-14, וכשנתבקשה לקום, הודיעה: "כשלוּאי יבוא, אני אקום"? צחוק צחוק, אבל יש בה גרעין אמת: יכול היה הבג"ץ לעשות צדק עם כולם, בטרגדיית עמונה, אילו היה מחליט בשם היושר, שקרקע השנויה במחלוקת, תימסר לתובעים הווירטואלים, רק כאשר הם יופיעו ברגליהם בפני מערכת המשפט, ויוכיחו את בעלותם. באמת, למה לא להיות פולנים שמחכים "עד שלוּאי יבוא"?
|
|
|
בשולי הכותרות: נשות הכותל מחפשות כותרות מכירת החיסול של ביבי בידי העיתונות עצרת פוליטית בחסות ממלכתית? אורי אריאל פושע? ולקינוח פסוקו
|
|
|
|