|
|
פרנסואה הולנד, אבו מאזן
[צילום: תיבאולט כמוס/AP]
|
|
|
|
|
הולנד-רולנד, נשיאה של "המעצמה" הקולוניאלית צרפת, זו שיחד עם בריטניה סיבכה לפני כמאה שנים את מפת המזרח התיכון באופן אנוש, עושה כמיטב יכולתו להקדיח שוב את התבשיל, לחרחר "שלום" שאיננו שלום, ולקדם מדיניות אנטישמית, שעיקרה גירוש יהודים מבתיהם בארצם.
כמו הנשיא האמריקני ברק חוסיין אובמה, גם הנשיא הצרפתי בשלהי כהונתו - ובטרם יפנה את מקומו למי שעולה עליו ביכולת קריאת המציאות - מנסה לפעול בהתאם לכלל העתיק: הכה ביהודים והצל את העולם. לצבוע מסוג זה יש להזכיר את העובדה שארצו ממשיכה להחזיק באדמות שאינן שלה ולפעול נגד עמים הראויים לעצמאות יותר מאשר העם המומצא, "העם הפלשתיני", חביבו של אותו הולנד-רולנד.
שנים רבות מחזיק הכובש הצרפתי באי קורסיקה ומתעלם מרצונם של הקורסיקאים בעצמאות. שנים רבות מחזיק הכובש הצרפתי במחוזות בסקיים בדרום-מערב צרפת, ומתעלם מרצונם של הבסקים בעצמאות. בהקשר הבסקי, הכובש הצרפתי אינו לבד. גם הכובש הספרדי מחזיק שנים רבות במחוזות בסקיים בצפון ספרד, כמו גם בקטלוניה, שהיא ככל הנראה המדינה האירופית הבאה שתשתחרר מעולו של כובש המנצל את עושרה. הקרקע בוערת גם מתחת לשלטונה של אנגליה באירלנד, ויילס וסקוטלנד, אשר בסדר זה או אחר צפויות להגשים את מאווייהן לעצמאות מן הכתר הלונדוני.
"האיחוד" האירופי הוא ניסיון מועד לכישלון של עמים שונים לחיות במסגרת אחת, שלא כדרך הטבע. מאז כינונו של האיחוד המלאכותי מספר המדינות העצמאיות באירופה רק גדל: ברית-המועצות, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה התפרקו, ואין זה סוף הדרך. גם "האיחוד" כבר מתחיל להתפרק, כפי שמוכיח המקרה הבריטי, שמן הסתם איננו האחרון. ככל הנראה, אירלנד, ויילס, סקוטלנד, קטלוניה, ארץ הבסקים וקורסיקה או לפחות חלק מהן תהפוכנה למדינות עצמאיות במהלך המאה ה-21, כי לעמיהן - בניגוד לעם המומצא, "העם הפלשתיני" - יש היסטוריה בת מאות שנים, ומאבקים עולים ויורדים נגד הכובש הצרפתי, הספרדי, האנגלי.
אם הולנד-רולנד אומנם נאמן לאותו "פתרון" שתי המדינות שהוא שואף להשאיר כ"מורשת" אחריו בתום שנות נשיאותו החיוורות, מן הראוי שיפעל בהתאם לרעיונות ועידת "השלום" המיותרת והמזיקה שהוא מכנס ויתחיל ליישם את "פתרון" שתי המדינות דווקא בארצו, על-ידי חלוקתה בין הצרפתים לבין הכובש המוסלמי הפולש אליה, ועל-ידי הפיכתה של פריז לבירתן של שתי מדינות.
אם הולנד-רולנד אומנם נאמן לאותה "מורשת" שהוא שואף להשאיר להיסטוריה של צרפת, מן הראוי שיפעל בהתאם לרעיונות ועידת "השלום" המיותרת והמזיקה שהוא מכנס ויתחיל ליישם אותם בשטחים הכבושים על-ידי ארצו. כצעד ראשון, צעד בונה אמון, עליו לשחרר את קורסיקה מעול הכיבוש הצרפתי: קורסיקה תחילה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
