ארה"ב עלולה למצוא את עצמה בצד הלא-נכון של יחסיה עם אירופה - מזהיר (18.1.17) ויליאם גלסטון במאמר שהתפרסם בוול סטריט ז'ורנל. חששותיו מתבססים על ראיון שהעניק
דונלד טראמפ לעיתון הבריטי טיימס, בו כינה את נאטו "מיושן" - אותה מילה בה השתמש בקמפיין שלו.
ההסבר של טראמפ: נאטו אינו נלחם בטרור. אבל זוהי טענה כוזבת, אומר גלסטון: המלחמה נגד אל-קאעידה באפגניסטן הייתה המשימה העיקרית של הברית בעשור הקודם, וכיום היא מאמנת כוחות במזרח התיכון שיילחמו בטרור בארצותיהם. גם טענתו של טראמפ לפיה יתר חברות נאטו אינן משלמות בעד הגנתן איננה אמת: תקציב הברית מחושב לפי ההכנסה לנפש, וכיום ארה"ב משלמת 22.1% ממנו, גרמניה משלמת 14.7%, צרפת תורמת 10.6% ובריטניה - 9.8%. אם התשלום היה לפי התמ"ג, ארה"ב הייתה מממנת למעלה ממחצית התקציב. נכון שארה"ב מוציאה על ביטחון נתח גדול מהתמ"ג שלה מאשר יתר חברות נאטו, אבל זה נובע מהמחויבויות הבינלאומיות האחרות שלה - כותב גלסטון.
גלסטון מודאג גם מגישתו של טראמפ כלפי
האיחוד האירופי: הוא אמר לטיימס, שממש לא משנה לו האם האיחוד יהיה חזק או שכל מדינה תהיה חזקה בפני עצמה. הוא הרחיק לכת ותיאר את האיחוד כמכשיר גרמני, שיבח את בריטניה על הברקזיט וצפה שמדינות נוספות ינקטו בצעד דומה משום ש"אנשים רוצים את הזהות שלהם". גלסטון מזהיר, שדברים אלו עלולים להתפרש כחלק מרצונו של טראמפ לרצות את
ולדימיר פוטין.
תשובה נוספת שהטרידה את גלסטון הייתה כאשר טראמפ אמר, שאפשר "לסחור" בסנקציות על רוסיה כמטבע במו"מ הגרעיני איתה. הוא מפספס את הנקודה, טוען גלסטון: הסנקציות היו תגובה לתוקפנות הרוסית באוקראינה, ושימוש בהן ככלי במו"מ תאותת לפוטין שארה"ב מתפשרת בנושאי ליבה ובכך יתן לעמיתו הרוסי יד חופשית במזרח אירופה.
לגלסטון יש הצעה לטראמפ: תשב עם שר ההגנה שלך,
ג'יימס מאטיס. הלה אמר בשבוע שעבר בסנט, כי הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בכך שפוטין מנסה לשבור את נאטו. אם נאטו תקרוס, הזהיר מאטיס, האינטרסים האמריקניים ייפגעו קשות, משום שמדובר בברית הצבאית המוצלחת ביותר אי-פעם. הייעוד העיקרי שלה - להגן על אירופה מפני מוסקבה - ממש לא מיושן, המשיך והדגיש.
כדאי שטראמפ גם יקשיב לציבור האמריקני. 50% מהנשאלים בסקר שפורסם לאחרונה אמרו שיחסו לרוסיה ידידותי מדי; 71% מהם רוצים שהוא יגן על כל בעלי בריתה של ארה"ב בנאטו. 75% מהאמריקנים - כולל 60% מבסיס המצביעים של טראמפ - סבורים שארצם צריכה לשמר או להגדיל את מחויבותה לנאטו. וגלסטון מסיים: "רק בורות וקוצר ראות יכולים להסביר מדיניות של החלשת קשרינו עם בני בריתנו האירופיים, ודבר אינו יכול להצדיק זאת".
