באמצע מלחמת לבנון השנייה, ב-20 ביולי השנה, יצאה כנסת ישראל לפגרה. שני חברי כנסת מאוד לא אהבו את העובדה שבזמן שישראל נלחמת, חברי הכנסת יוצאים לפגרה ולכן החליטו לעשות מעשה. עמי אילון (עבודה) ורובי ריבלין (ליכוד) החתימו כ-60 חברי כנסת על הצעת חוק שתקבע כי בעת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה, לא תוכל הכנסת להימצא בפגרה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי "קצב האירועים בשעת מלחמה או בשעת מצב מיוחד בעורף מחייב פעילות מוגברת ואינטנסיבית של כל רשויות המדינה, לא כל שכן של מוסד בית נבחרי העם. פעילות הכנסת בעת מצבים מסוג אלו צריכה להיות סדירה ורצופה, ללא כל מגבלות, עצמאית לחלוטין ושאינה מותנית בשיקולים פוליטיים וקואליציוניים כאלו ואחרים".
לכן, טוענים חברי הכנסת כי "בשעה שאזרחי המדינה, כולם או מקצתם, נתונים תחת הכרזת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה, אין כל הצדקה לכך כי נבחרי הציבור ישהו בפגרה. נהפוך הוא, בכל הקשור לאחריות הציבורית, ובעיקר לדוגמא האישית, על חברי הכנסת מוטלת בשעה שכזו אחריות כבדה יותר".
ח"כ אילון אמר כי "לא יעלה על הדעת שבעת חירום, בזמן שאנשים יושבים במקלטים ובזמן שצה"ל פועל במבצעים רחבי היקף בחזית הצבאית, תכריז הכנסת על יציאה לחופשה. בימים שכאלו לפיקוח ולבקרה הפרלמנטארית יש חשיבות כפולה ומכופלת".
וח"כ ריבלין הסביר כי "העם הוא הכנסת והכנסת היא העם. לא ייתכן שהכנסת תצא לחופשה או פגרה בעת שהעם שרוי במצוקה. ראינו לנכון לפטור את יושבי ראש הכנסת לדורותיהם, מן הדילמה אם להמשיך לקיים את דיוני הכנסת בשעת חירום או להוציאה לפגרה".
