אנחנו כבר ביום שאחרי, מסתכלים קדימה לבחירות. הפלג האנטי ציוני, השמח ושש לעזור בפירוק שאריות הציונות הדתית, השנואה, כבר כמה שנים ללא כל מנהיגות. יוסף לפיד ומפלגתו המושחתת גם היא כבר לא מה שהיתה פעם. בליכוד יש הרבה אנשים אך אף אחד לא מנהיג. לא נתניהו שברח מהסירה הטובעת רגע לפני, לא לבנת, הנגבי, כץ, שלום ולהתראות, שבגדו בבוחריהם, שכעת כבר לא משנה מה יצביעו ואם יתפטרו או לא, הם מחוקים! לא עוזי לנדאו, שבהיותו שר המשטרה לא עשה דבר לביעור השחיתות שם ולא נגע בשערה משערת ראשו של מזרחי. לא אריה אלדד בעל הלשון הצחה. גם לא מנהיגות יהודית, המובילה חלק מהתנועה הציונית, אך גם להם חוץ משם היפה "מנהיגות יהודית" לא נראה שיש באמת מנהיגות. לאסוף חתימות בהפגנות ולדבר על מנהיגות זה לא מנהיגות.
מנהיגי המאבק על גוש קטיף וצפון השומרון לא גילו מנהיגות, סחבו את הציבור היקר מכישלון לאבדון תוך עידוד של רבנים בעלי יכולת רטורית גדולה, היכולים להפוך כישלון צורב לניצחון בהבל פה, אך העובדות טופחות על פני כולם. כל אותם האנשים שלא ישנו בשנתיים האחרונות ורצו מפגישה לפגישה, והטלפון שלהם היה חם, לא תפקדו ולא סיפקו את הסחורה.
עובדה! כל אותם מנהיגי המאבק על הגולן, שהיו בטוחים שבגלל ארגון כמה הפגנות וסרטים, רבין החליט לא להחזיר את הגולן, והם יודעים איך לנהל מאבקים, נראים כיום באור חיוור. אז, ממש כמו היום, לא הבינו מהם הכוחות המשחקים ולא ניתחו נכון את המצב.
בפלג הדתי של המפה הפוליטית, חוץ מכמה שתדלנים שרוצים כסף, אין שום דבר. במפד"ל המספר הזעום של חברי הכנסת מסוכסכים בינם לבין עצמם לא מהווים כל הנהגה של הציבור הדתי. גם הרבנים הגדולים מעולם לא הנהיגו הנהגה מדינית, ואכן, בהופעותיהם בהפגנות לא הוכיחו מנהיגות מדינית, רק ש"הכל בידי שמיים ובעזרת השם יהיה טוב, ואם לא אז כנראה שזה מה שהשם רוצה".
ישראל יצרה תקדים היסטורי בינלאומי, בכך שגירשה את אזרחיה החוקיים מביתם, שהוקם כחוק. תקדים זה פוגע אנושות בהרתעה הכושלת של ישראל מול אויביה. (כדאי לזכור איך ארה"ב הטכנולוגית, החזקה, בעלת אינספור פצצות אטום, הפסידה לוויאטנם, בעלת טכנולוגיה מתקדמת בשתילת אורז ע"י תאו, כך שחוזק טכנולוגי ללא נחישות, מטרה ותוכנית לא יעזרו). ישראל מוצאת את עצמה לפני הבחירות במצב איום הן מבחינת מנהיגות והן מבחינת מצב בינלאומי וכלכלי. אני מעריך שההידרדרות תימשך גם בארבע השנים הבאות, עם נתניהו, פייגלין, פרס או ארצי בנקר לפיד או בלעדיהם.
כל הגישה של המגזר הציוני הדתי ש"אנחנו ניקח את המפתחות למדינה בדמוגרפיה", אין לה על מה להסתמך משתי סיבות:
א. דמוגרפיה לוקחת יותר מעשר שנים ועד אז אולי לא תהיה מדינה.
ב. גם אם המגזר הדתי "לוקח בדמוגרפיה" אין מנהיג שיכול להנהיג את הנהגת המדינה ולא נראה כזה באופק.
במקביל לדעיכת מוסדות המדינה המושחתים (ראו דו"ח השחיתות - (Transparency International כדאי לגבש תוכנית לא פוליטית, שתכין את העם, דתיים וחילוניים, למלחמה בכל החזיתות (שחיתות ממסד, פער כלכלי, פער תרבותי, בריאות, אויבים ועוד) ולצורך כך יש:
1. לגייס כוח אדם לפעילויות שונות, לא רק שימוש באצבע וספירת ראש כמצביע אלא שימוש במה שיש בראש. כדאי להבין שתוצאות התרומה של פעילות נובעות ממכפלה של היכולת האישית, כפול הזמן שמוקדש, כפול קשי המשימה. עד כה כל התנועות רצו רק אצבע או ראש שאפשר לספור בהפגנה אך לא את מה שיש בראש ולכן תרומת התומכים היא רק לספק שררה לנבחרים. ההנחה שכל השכל והחוכמה קיים רק אצל אדם אחד או שלושה היא מוטעית ועתידה להוביל לתוצאות שליליות שכבר ראינו בעבר. הצבענו בעד... וחוץ מלסדר את קרובי משפחתו לא עשה דבר.
2. להסכים על מטרות ארוכות טווח כמו הקטנת תאונות דרכים, מלחמה בשחיתות, שיפור החינוך וההשכלה ועוד.
3. לנתח את נקודות החולשה והחוזק של הממסד הרקוב והמושחת ולפרוץ דרך הנקודות החלשות. לדוגמה במצב הנוכחי תוכנית עיר האוהלים בדרום היא טיפשות בקנה מידה היסטורי, חזרה על מה שהערבים עשו. אם כבר עיר אוהלים אז מול הכנסת, מול בתיהם של מושחתים מהממשלה, מהצבא וממערכת המשפט, אותם מושחתים שגרמו לגירוש יהודי עזה. אסור שאנשים מושחתים יוכלו להסתתר מאחרי צבא ומשטרה ומוסדות שלטון. לכל איש יש אישה, ילדים, שכנים ומשפחה ושם צריך לפגוע בו, כמו שפגעו בבגין, רבין ושרון בהפגנה מתמדת ליד ביתם.
4. לגבש תוכניות פעולה תוך ניצול מרבי של משאבים (כסף, אנשים, זמן).
רק עם תוכנית רצינית נוכל להציל את עם ישראל (אותנו) מעצמו. מהפוליטיקאים על גווניהם בצבע הכסף, בוודאי לא ניוושע.
