בוויקטוריה, עיירה קטנה בטקסס בארה"ב, חיה קהילת מוסלמית קטנה המונה כמאה ערבים וקהילה יהודית עוד יותר קטנה המונה כשלושים יהודים. ב-28 בינואר 2017 הוצת המסגד המוסלמי וכל תכולתו נשרפה כליל. קיים חשד, שההצתה היא פשע שנאה בעקבות ההצהרה של הצו הנשיאותי האוסר כניסת מוסלמים לארה"ב.
אירוע מרגש אירע למחרת השריפה, כשהקהילה המוסלמית ערכה את התפילה ברחוב מחוץ למסגד השרוף בקור של חודש ינואר. כל חברי הקהילה היהודית, קהילת "בני ישראל", הצטרפו לאירוע התפילה המוסלמית.
למחרת הופיע רוברט לוב, נשיא קהילת "בני ישראל" בעיירה ויקטוריה בביתו של שאהיד שמי מראשי הקהילה המוסלמית ונתן לו את מפתחות בית הכנסת, כשהוא מזמין בשם כל חברי הקהילה היהודית את חברי הקהילה המוסלמית לקיים את תפילותיהם עד שהמסגד ישוקם - "כאשר מתרחש אסון בסדר גודל כזה, עלינו להתאחד", אמר רוברט לוב.
בימים של מתיחות ואיבה בין יהודים ומוסלמים, כשרבים מנסים להעלות את המתיחות בין יהודים וערבים על שרטון של איבה דתית ומלמת דת, כמו האירועים המצערים בהר-הבית בירושלים, נעים לשמוע את דבריו של שאהיד שמי מהקהילה המוסלמית - "חברי הקהילה היהודית פשוט נכנסו אלי הביתה. הם נתנו לי את המפתח לבית הכנסת והזמינו את כל באי הקהילה המוסלמית לערוך בביתם - בבית הכנסת של קהילת "בני ישראל" - את תפילותינו עד שהמסגד שלנו ישוקם".
בוויקטוריה הקטנה שתי קהילות קטנות הוכיחו שניתן גם אחרת. שגלי שנאה ואיבה דתית אין להם מקום, אלא מה שחייב לנווט את חיינו זו סובלנות דתית. לדעת לקבל, לכבד ולהכיל את האחר. להם אני מקדיש את שירי - "וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי".
בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּם
בִּדְוֵי עֶרֶשׁ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ
עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב
לא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם
רִשְׂפָּה וְרִפְשָׁה גָּמְאוּ
מַתַּת רֶחֶם וָשָׁד -
מַתַּת חַיֵּי שָׁרָה וְהָגָר
בְּבִצּוֹת שִׁנְאַת חִנָּם.
כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ
יְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמֹר:
קַח לְךָ עֵץ אֶחָד
וּכְתוֹב עָלָיו - יִצְחַק
וְקַח לְךָ עֵץ אֶחָד
וּכְתוֹב עָלָיו - יִשְׁמָעֵאל
וְקָרֵב אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד
"וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אֶחַד בְּיָדִי
וְהָיו אֶחָד בְּיָדִי"
( התכתבות עם חזון העצים בספר יחזקאל פרק ל"ו, פסוק 19)