יהודים ממוצא אשכנזי נושאים מוטציה גנטית ספציפית שתורמת להתפתחות מחלת הפרקינסון. כך עולה ממחקר שנערך במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
מחקר זה מחזק את תוצאותיו של מחקר שנערך לפני מספר חודשים במרכז הרפואי "בית ישראל" בניו-יורק בקרב מדגם מייצג של כ-100 חולים.
בעקבות פרסום המחקר של "בית ישראל", החליט צוות החוקרים הישראלי לבדוק את תקפות הממצאים גם על האוכלוסיה בישראל. המחקר הישראלי נערך במשך 8 חודשים בקרב מדגם מייצג של כ-450 חולי פרקינסון המטופלים ביחידה להפרעות תנועה באיכילוב.
ממצאי המחקר הראו, כי 15% מהחולים שנבדקו וכ-25% מאלה עם סיפור משפחתי, נושאים מוטציה ספציפית אשר תרמה להתפתחות מחלתם. מאיכילוב נמסר, כי מוטציה זו אותרה באחד מששת הגנים הידועים כקשורים להתפתחות מחלת הפרקינסון ששמו LRRK2. קיום המוטציה הספציפית G2019S בגן LRRK2, אצל חולה פרקינסון, מעיד על קיומו של רקע גנטי, שעשוי להיות תורשתי או משפחתי, להתפתחות המחלה.
באיכילוב מציינים, כי מוטציה זו התגלתה רק אצל חלק מהחולים, ומרבית החולים אינם נושאים אותה.
בדומה לתוצאות המחקר מניו-יורק, גם בישראל נמצאו אנשים בריאים בקבוצת הבקרה הנושאים את המוטציה ומכאן, העובדה שאדם בריא נושא את המוטציה בגן LRRK2 אינה בהכרח סימן לכך שהוא יפתח את המחלה.
ד"ר ניר גלעדי, מנהל היחידה להפרעות תנועה ופרקינסון, ופרופ' אבי אור-אורטרגר, מנהל המכון הגנטי באיכילוב, מסרו: "חשוב להדגיש כי על-פי הידוע כיום, פחות משליש מנשאי המוטציה יחלו בסופו של דבר במחלה. עם זאת, מהווים ממצאי שני המחקרים מהארץ ומניו-יורק פתח של תקווה כי על בסיס המידע החדש ניתן יהיה בעתיד הלא רחוק להבין טוב יותר מדוע אדם מסוים חולה במחלה קשה זו, ואדם אחר, אף אם הוא נושא את המוטציה, אינו חולה ולא יחלה לעולם".
שני החוקרים הביעו את תקוותם, כי על בסיס מחקרים אלו ומחקרים של קבוצות אחרות, החוקרות את הבסיס הגנטי למחלת הפרקינסון, ניתן יהיה לזהות בעתיד הלא רחוק את התפתחות המחלה עוד בשלביה המוקדמים, עוד לפני שהחולה מודע לכך, ואולי אף לעכב את התפתחותה ולהקטין את חומרתה.
