על טיפולו בבעיות 900 עובדי הקרן הקיימת אפשר להגיד "בלי טובות". באוקטובר 2015 מינה דירקטוריון קק"ל ועדה מיוחדת, לעריכת שימוע לשפיגלר. הנושא: תלונות של עובדים ובכירים על יחסו לעובדי המוסד. בין היתר התברר, שהמנכ"ל שכר חברת חקירות שתעקוב אחרי עובדי קק"ל ותוודא, שהם מגיעים לעבודה בזמן. שפיגלר אמר כי בכך הוא מבקש להטמיע בגוף זה נורמות עבודה רצויות. היו"ר דני עטר אמר, שהדבר אינו מקובל עליו.

הדירקטור משה דבוש אמר באותה עת, בראיון עיתונאי: "שפיגלר לא מתייחס לעובדים ולמנהלים. אין ישיבות עבודה. אין ישיבות צוות. האווירה לא טובה".

ייתכן ששפיגלר היה מתגבר על מכשול זה, אלא שב-17 בינואר הטיל מבקר המדינה, יוסף שפירא, פצצה: דוח בן 186 ענודים על הקרן הקיימת, ובו גם ביקורת לא קלה על תפקודו של שפיגלר. המבקר מצא ששפיגלר העביר כמה פעמים כספים, מבלי לקבל כנדרש את אישורם של הגופים המוסמכים. הדוח הונח בפני חברי ועדת המינויים, וככל הידוע הם דנים בו עד היום.

תחילה קבע המבקר (עמוד 69), כי שפיגלר שלח כמה פעמים "התחייבויות למימון וביצוע של כמה פרויקטים, מבלי להתבסס על החלטות שהתקבלו בוועדת הפרויקטים העליונה, החייבת לאשר מראש כל פרויקט".

אחר כך נכנס מבקר המדינה לפרטים. News1 יביא כאן ארבעה מקרים, שכמעט לא זכו לפרסום עד היום. הם יראו איך נהג המנכ"ל בכספי הקרן הקיימת, חברת הנדל"ן הגדולה ביותר של ישראל, שבבעלותה 2.5 מיליון דונם, 12% מקרקעות המדינה.

באוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן, אישר שפיגלר שורת מיזמים לאזור הדרום ועוטף עזה, בסכום כולל של 80 מיליון שקל. יפה. קק"ל מסייעת לתושבים הנמצאים תחת אש. הרשימה אושרה כיאות במוסדות הקרן. אלא שזוהי רשימה מוזרה, כי היא כוללת, למשל, פרגולות במעון יום באשדוד, גינון במועדונית בקריית גת, טיפול ב"החל ותיקי הקרן הקיימת", ובעיר העתיקה סוסיא. הם לא בדיוק עוטף עזה.

המיזמים אושרו כדין, ואין טענה נגד המנכ"ל. אולם שפיגלר לא ידע, שחלק מהרשימה הם מיזמים על הנייר, ואינם זמינים. שנה מאוחר יותר העיד בפני מבקר המדינה ואמר: "אינני מכיר על בוריה את רשימת הפרויקטים". אם אינך מכיר, מדוע אישרת? איך ייתכן שאינך מכיר את החומר, שנה ורבע אחרי שנכנסת ללשכת המנכ"ל?

החקירה שעשו מבקר המדינה ואנשיו בפעולות קק"ל גילתה עוד שלושה אירועים חריגים מבחינתו של שפיגלר, שאירעו קודם לכן, בין אוגוסט לאוקטובר 2013. הראשון היה בחודש אוגוסט. שפיגלר שלח למנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב מכתב, שבו נאמר: "הוחלט [הדגשת המבקר] בקק"ל להוסיף 300 אלף שקל", לפרויקט קיים, של נטיעת גינה ומתקנים נלווים בבית החולים לילדים 'דנה', שהוא חלק מהמרכז הרפואי.

מי החליט? - שאל המבקר שפירא את שפיגלר, כאשר העיד-נחקר באוגוסט 2015.

שפיגלר: "מנהל בית החולים פנה בעל פה ליו"ר הקרן הקיימת (אז) אפרים שטנצלר, וביקש להוסיף מתקני משחק ב-300 אלף שקל. שוחחתי בטלפון עם שני בכירים, סגן היו"ר מנחם ליבוביץ' ומנהל מרחב מרכז. ההחלטה התקבלה בעצה אחת עם שטנצלר ועם היו"ר העמית (אז) אלי אפללו.

המבקר שפירא קרא לשטנצלר להעיד, בדצמבר 2015, בין היתר בעניין זה. "האם אישרת את העברת הכספים?", שאל המבקר.

שטנצלר: "אינני זוכר ששפיגלר דיבר איתי".

המבקר פנה גם לסגן היו"ר (אז), מנחם ליבוביץ' וביקש את תגובתו. ליבוביץ': "שפיגלר דיווח לי, אבל לאחר מעשה ולא לפני העברת הכספים". גם מנהל מרחב מרכז העיד: "העברת הכספים לא נעשתה בעצה אחת איתי".

על-פי שלושה עדים יקום דבר. דברי שפיגלר אינם, כנראה, אמת צרופה.

עבר חודש. קק"ל עשתה עבודת פיתוח גדולה ב"גן התשעה", באור יהודה. דוד יוסף, ראש העירייה אז, יושב היום בכלא, לאחר שהורשע בעבירות מין ובשחיתות. אבל אז הוא היה ראש עירייה מכובד. יוסף ביקש משפיגלר עוד כסף. בספטמבר 2013 שלח שפיגלר מכתב ליוסף: "הוחלט להיענות חלקית לבקשתך, ולהעביר עוד 100 אלף שקל".

מבקר המדינה: מי אישר?

שפיגלר: היו"ר אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו".

שטנצלר (בפני המבקר): "טענותיו של שפיגלר אינן נכונות. הוא אישר את העברת הכסף על דעת עצמו".

שוב, מעיד יו"ר הקרן הקיימת ישירות נגד המנכ"ל. ככל הידוע, לא ביקש המבקר את תגובתו של אפללו, משום ששטנצלר היה למעשה היו"ר הפעיל והקובע.

הגענו לאוקטובר 2013, והרי פרשה חמורה שלישית. בעבר, אישרו מוסדות קק"ל 420 אלף שקל בעבודות פיתוח סביבתי לישיבת "דרכי נועם" בקצרין. לא במזומן אלא בהעסקת עובדים של קק"ל. זוהי המדיניות הברורה של קק"ל. להעביר מזומנים זה לא בריא, וגם עולה יותר. הישיבה העדיפה מזומנים. נציג הישיבה פנה למנהל מרחב צפון בקרן הקיימת, ששלח את הבקשה בדוא"ל לשפיגלר המנכ"ל הורה בתוך מספר ימים, לעוזרו, להשיב למנהל המרחב: "בסדר, אני אאשר".

עוזרו של שפיגלר היה זהיר, הוא פנה ליו"ר שטנצלר וביקש אישור. היו"ר השיב: "אינני מאשר". לא אישר? אז מה. שפיגלר העביר את הכסף לישיבה, במזומן.

שטנצלר אישר למבקר המדינה: "גרסת המנכ"ל אינה מתיישבת עם העובדות".

שפיגלר הגיב, בעדות בפני מבקר המדינה – ושימו לב איך המנכ"ל מדבר על ה'בוס' שלו – "טענותיו של היו"ר משוללות כל יסוד. הייתי בראשית דרכי, הייתי זר לחלוטין לנושא הפרויקטים".

יש גם משהו מוזר וצורם בתגובתו של שפיגלר. הוא אומר, פעם אחר פעם, שהיה בראשית דרכו, ולא הכיר את הנהלים. בפרשת קצרין, כיהן שפיגלר כמנכ"ל כבר חמישה חודשים, ואחרי סיורים רבים באתרים [ראו בהמשך], איך ייתכן שאינך מכיר מהם נוהלי העבודה והתקצוב הבסיסיים במקום שאתה מנהל אותו?

שפיגלר אכן יצא לסיורים בשטח כדי להכיר את פעולות המוסד. הדבר ראוי לשבח. אלא שהמנכ"ל יצא לרוב הסיורים, 12 מתוך 22, לבדו, ללא איש מקצוע מקק"ל שידריך אותו. מה עשה בסיורים ובביקורים אלו? הדבר לא היה ברור זמן רב, כי שפיגלר לא דיווח על סיוריו וממצאיו למוסדות קק"ל. הוא נזכר לדווח רק לאחר שנתיים, כאשר חקירת מבקר המדינה הייתה בעיצומה.

לקינוח, עוד התנהגות חריגה של מי שמיועד לעמוד בראש מוסד פיננסי ענק של המדינה. הוא לא חתם על טופס ניגוד עניינים, לא בעת כניסתו לתפקיד ולא (לפחות) עד לאמצע 2016, כאשר חקירת מבקר המדינה עמדה בפני סיום. מדוע לא חתם על הטופס המקובל, האם זו רק רשלנות מינהלית?

האם זה האיש שהשר חיים כץ מייעד אותו באמת לראותו עומד בראש המוסד לביטוח לאומי? תלוי מה תגיד ועדת גילאור לאישור מינויים בשירות הציבורי. דיוניה עדיין לא הסתיימו, זה כנראה מקרה לא קל.