ההחלטה לדחות את יישום תקנות חוק סרבנס אוקסלי על חברות זרות הנסחרות בארה"ב בשנה נוספת, אשר נתקבלה לפני מספר חודשים, היוותה גלגל הצלה של ממש לחברות מישראל, שרובן כלל לא היו ערוכות לחוק.
אולם המועד מתקרב אלינו בצעדי ענק וכיום, כאשר שנה וחצי בלבד מפרידות בינינו לבין יישום החוק, ניתן לראות ניצני התעוררות במגזר העסקי. אחרי הכל, גם מנהלי החברות מבינים כי שנה וחצי היא נקודת האל חזור של הליך ההיערכות לחוק וכי לאחר שיעברו את נקודה זו, ומתוך הנחה כי החוק לא ידחה שוב, אף חברה לא תוכל להגיע לקו הסיום (דצמבר 2006 - החודש בו הוא נכנס לתוקפו) כאשר היא ערוכה בזמן.
נקודה זו מסבירה את ההתעוררות שחלה לאחרונה במשק הישראלי בכל הקשור להיערכות לחוק. רוב מנהלי החברות הרציניות כבר החלו בגישושים לגבי רכישת מערכות שיעזרו להם להתמודד עם יישום החוק. רובם יודעים כי הפעם, הסיכויים לדחייתו בשנה נוספת קלושים ועל כן, כדאי להתחיל להיערך אליו ולא, נופלת עליהם אחריות אישית למחדלי החברה, במידה ויהיו כאלו.
היערכות זו כלל אינה פשוטה. תוך שנה וחצי, חייבות החברות להתחיל הליך שבסופו יהיו כל צעדי החברה מתועדים. כאשר מדובר בחברה קטנה עד בינונית, קיים הסיכוי לעשות זאת בטווח הזמן של שנה עד שנה וחצי. אולם כאשר מדובר בחברה גדולה, אשר צריכה לתעד את כל הצעדים שהיא מבצעת, לבדוק אותם, למפות אותם, לשמור אותם ולבצע Test Drive למערכת עוד בטרם העלייה לאוויר, הרי ששנה וחצי הינו פרק זמן קצר מאוד ליישום תקנות החוק.
תפקידן של מערכות הסרבנס אוקסלי הנמצאות כיום בשוק הוא לעזור לחברות ביישום תקנות החוק. החוק לא מורה לחברות להשתמש במערכות אלו - הן יכולות ליישם את הליכי החוק בעצמן. החוק לא אומר איך - הוא אומר מה. אולם כשם שחברה משתמשת במערכת ניהול חשבונות לניהול חשבונותיה ואינה עושה חישובי שכר ידניים בעצמה, כך היא יכולה להיעזר במערכות הקיימות בשוק, לצורך יישום החוק בצורה הפשוטה והמהירה ביותר, במקום לעשות הכל באופן ידני.
ערך המוסף של המערכת הוא בייעול התהליכים והצפת כל המידע למנהלים ובכך, הפיכת האחריות האישית של המנהל לפשוטה וישימה יותר. הרי תקנות החוק נועדו בכדי שלמנהלי החברות תהיה אחריות אישית על הנעשה בחברה. כיצד יכול מנהל אחד להשתלט על כמויות האינפורמציה העצומות העוברות מתחת ידיו? לשם כך יש לו מערכת, העוזרת לו להיות מודע לנקודות התורפה של החברה ולתיעוד המהלכים שננקטו בכדי לטפל בהן.
יתירה מכך, המערכות של היום הן אפילו מתקדמות יותר מאלו שהופצו לפני כשנה, והן מפיקות לקחים מיישומים קודמים. חלק מהמערכות כבר מיושמות בשטח (שהרי החוק נכנס לתוקפו בארה"ב כבר לפני למעלה משנה), כך שהמערכות הנמכרות היום הן מערכות "חכמות" - כאלו שכבר למדו את הלקחים של יישומים קודמים ומתפקדות בהתאם.
פרשיות רבות עברו על המשק הישראלי בתקופה האחרונה, פרשיות אשר העידו יותר מהכל על מידת החשיבות של תהליכי בדיקה של הבקרות הפנימיות בחברה. בין אם מדובר בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים ובין אם מדובר בפרשת הסוס הטרויאני, פרשיות אלו ואחרות הוכיחו לנו כי חברות רבות עדיין אינן יודעות מספיק על הנעשה בקרבן. נראה כי רק כעת, מתחילים מנהלים רבים במשק הישראלי להפנים כי בלי בקרות אלו, החברה שלהם תהיה ברמת סיכון גבוהה הרבה יותר וזאת משתי סיבות: ראשית, ממוצע החברות בהן יכולים דברים כאלו לקרות יקטן בצורה משמעותית ושנית, הם יהיו חשופים יותר מאשר חברות אחרות לנוכלים למיניהם.
שנה וחצי נראית לכולנו אומנם כאין קץ, אולם במונחי סרבנס אוקסלי, אין מדובר בזמן רב. על כן, רצוי כי כל מנהל של חברה בורסאית יחל כבר כעת לבדוק כיצד נערכת חברתו ליישום תקנות החוק וזאת, בטרם יעבור את נקודת האל חזור בה יאלץ להזיע רבות ובסופו של הליך, עדיין לא תוכל חברתו לעמוד בתקנות החוק בזמן.
