"ארז עברי? מי זה?" ישאלו ודאי רבים. אבל ראוי שמאות אלפי הגמלאים, בהווה ובעתיד, של קרנות הפנסיה הוותיקות, יזכרו יפה את שמו, ואולי אף יזמו קשר עסקי אתו ועם נציגיו. הגמלאי עברי, 73, הביא בשבוע שעבר (יום ד', 10.5.17) לפסילת חוק של הכנסת - לא חוק מס דירה שלישית הנמצא בדיון - ותוך כדי כך גבר על קרנות הפנסיה, על פרקליטות המדינה, על ראש רשות הביטוח דורית סלינגר, ואפילו על חוות דעתה של הכנסת.

עברי ועורך דינו, אפרים מרקוביץ מעתלית, גילו שהכנסת חוקקה במאי חוק "תקנון אחיד", שפגע במאות אלפי גמלאים. אולם חוק זה, כך טענו, איננו חוקי. בשבוע שעבר קיבל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע את התביעה ואת הקביעה החמורה, שהכנסת חוקקה חוק לא חוקי, וביטל אותו.

מי שהוביל את המאבק, בעניין אישי העומד להפוך לציבורי, הוא עברי. זה לא מפתיע, ועובר במשפחה. אביו, בנימין עברי, היה לפני קום המדינה ראש הש"י (שירות ידיעות) של ההגנה.

הבן בעקבות אביו

מאוחר יותר כיהן עברי כנציג השב"כ בצרפת. כשחזר לארץ, הצטרף לצים, היה במשך שנים אחד משני המזכירים של החברה, ופעל למען זכויות העובדים. הבן ארז הלך בעקבות אביו. בגיל 18 הצטרף לצים ועבד בה 32 שנים. הוא הגיע לדרגת קצין מכונות ראשי, דרגה מקבילה לקפטן.

מספר עברי (גם בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה): "עשרות שנים עבדתי באניות צי הסוחר של צים, שמרכזן בחיפה. הגעתי לתפקיד קצין מכונות ראשי, המקביל לקפטן. הפנסיה שלי הופרשה לקרן מבטחים. ב 1994 עברתי לאילת, לבקשת רשות הנמלים, לתפקיד בכיר בנמל. ביטוחי הפנסיה שלי עברו לקרן נתיב".

חצי מרתון, טריאתלון, אופנים

במקביל לעבודתו המקצועית, היה לארז עברי תחביב רציני, ריצה למרחקים ארוכים. עד גיל 65 השתתף בריצות חצי מרתון באילת, עין גדי ומקומות אחרים. הוא גם ניסה כוחו בטריאתלון, ענף ספורט קשה המורכב משחיה, רכיבה על אופנם וריצת מרתון. הוא היה אחד הטובים בארץ.

כשהגיע לגיל 65 החליט להאיט את הקצב. מאז ועד היום הוא מתרכז ברכיבה על אופנים, ספורט שממנו לא צריך לפרוש לפנסיה.

"לאן נעלמו 7,000 שקל?"


מתי פרשת לגמלאות?

עברי: "ב-2011 הגעתי לגיל פרישה. הנהלת נמל אילת הודיעה לי בכתב, ב-18 במאי, ששכרי הקובע לצורך פנסיה הוא 37,116 שקל לחודש. כיוון שבקרנות הוותיקות מחושבת הפנסיה לפי 70% מהשכר האחרון, הייתי זכאי לפנסיה של 25,980 שקל לחודש, ברוטו לפני מס".

יפה מאוד. פנסיה מכובדת.

עברי: לצערי, לא. לאחר פרישתי קיבלתי כמה מכתבים בעניין זכויותי, משתי הקרנות בנפרד. לבסוף קיבלתי מכתב משותף, שלפיו הפנסיה שלי תהיה רק 18,980 שקל לחודש ברוטו. לאו נעלמו 7,000 שקל?!

טיפלת מיד בנושא?

עברי: "לא. הייתי טרוד במשך שנים, לצערי, בבעיות אישיות, הקשורות בשלושת ילדי (עברי גרוש). אשתקד נודע לי, במקרה, שגמלאים של חברת נמלי ישראל הגישו תביעה משפטית בעניין זכויות שונות, וזכו. הדבר המריץ אותי לבדוק את הפנסיה שלי ביסודיות, אולי גם לי מגיעות זכויות נוספות".

עברי ועורך דינו מרקוביץ בדקו לעומק, וגילו את העובדות הבאות: ב-10 במאי 2003 אישרה הכנסת את "החוק להגנה על השקעות הציבור". סעיף 3 בחוק קבע, כי "הממשלה לא תפקיע את זכויות הציבור ולא תשנה לרעה את זכויות המבוטחים, אלא ברוב של 61 חברי כנסת". התוספת לחוק קבעה, שפנסיה היא אחת הזכויות המוגנות.

חסרו 22 חברי כנסת

עברו רק 18 יום. ב-28 במאי אישרה הכנסת, בחוק נוסף, שעל זכויות עמיתי קרנות הפנסיה יחול "התקנון האחיד", הפוגע בזכויות שלהם. אולם חוק זה אושר ברוב של 39 נגד 2, לרוב הדרו חסרו 22 ח"כים. המסקנה: "התקנון האחיד", הפוגע בזכויות מאות אלפי עמיתים, לא אושר כחוק, אין לו תוקף, ואסור לפגוע בזכויות העמיתים.

עברי ומרקוביץ גילו את הטעות של הכנסת. לאחר חילופי מכתבים עם מבטחים ונתיב, הגישו לפני מספר חודשים, לבית הדין לעבודה בבאר שבע, תביעה נגד שתי הקרנות. עברי העלה בתביעה טענות נוספות, שלא התקבלו על-ידי השופט. בסופו של דבר, התמקד הדיון במחדל של חברי הכנסת.

השופט צבי פרנקל, שהבין מיד את חשיבות הנושא, החליט לנקוט צעד בלתי שיגרתי. ב-23 בפברואר שלח שני מכתבים, לכנסת ולפרקליטות מחוז הדרום, וביקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט . אפשר להניח שלאור חשיבות הנושא, הובא העניין לידיעתם של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן. בכל מקרה, הם אחראים לכל הודעותיהם של הכנסת והפרקליטות.

שלל טענות, תירוצים ופלפולים

פרקליטות המדינה והכנסת העבירו את המכשלה לפתחה של ראש שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, לאחר כחודש, ב-23 במרס . שלחה סלינגר תשובה מפורטת לבית המשפט. סלינגר, וכן פרקליטים מטעם מבטחים ונתיב בתביעה המשפטית, ראש רשות הביטוח, פרקליטים מטעם המדינה וקרנות פנסיה העלו שלל טענות, ופלפולים, שניסו "להכשיר" את הטעות הברורה. השופט דחה את כל התירוצים.

אלו היו הטענות, וכך הגיב עליהן בית המשפט:

• שיהוי: התביעה הוגשה בשיהוי, חמש שנים לאחר שעברי התחיל לקבל פנסיה. השופט פרנקל: זה לא שיהוי, תקופת הזמן להגשת תביעה כספית היא 7 שנים.

• טיעון חדש: עברי העלה את טענת האי-חוקיות לאחר שנדחו טענות אחרות שלו. טענתו החדשה אינה מופיע בכתב התביעה. השופט: עברי העלה סוגיה משפטית, וזכותנו וחובתנו לדון בה. כתב News1 מעיר, שטעינו של עברי מופיע לפחות ברמז בסעיף 18 של כתב התביעה.

"אהרן ברק נשאר במיעוט"

• ברק לטובת הקרנות: הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, אהרן ברק, כתב לפני שנים רבות בפסק דין (מזרחי-טפחות נגד מגדל כפר שיתופי), שאסור לכנסת להגביל את עצמה ולקבוע, שתוכל לשנות חוק רק ברוב של 61. תגובת פרנקל: הפרקליטות "שכחה" לספר לבית המשפט, שברק היה במיעוט, ודעתו נדחתה על-ידי השופטים מאיר שמגר ואשר גרוניס, שניהם נשיאים-בעבר של בית המשפט העליון.

• החוק המגן על הזכויות אינו חל על קרנות הפנסיה. פרנקל: לא נכון. לו קיבלנו את טענה זו, היינו מרוקנים את החוק מתוכנו.

• החוק אוסר "להפקיע כספים ", ולהפקיע פירושו להעביר למדינה, מה שלא קרה. פרנקל: לא נכון, לא זה מה שנאמר בחוק.

• יש לדון בנושא זה בבית המשפט העליון, כי הוא עוסק בפסילת חוק של הכנסת. פרנקל מצטט, בתגובה, פסק דין של הנשיא הקודם גרוניס, שלפיו לכל בית משפט בישראל יש סמכות לדון בתוקפם של חוקים.

הבלוף של הכנסת

• מטרת התקנון האחיד הייתה להציל את קרנות הפנסיה מפשיטת רגל, בעקבות גרעון אקטוארי גדול. פרנקל: אינני מזלזל בנימוק זה. אבל הכנסת הייתה יכולה לעשות דבר פשוט - לאשר את התקנון האחיד ברוב של 61 חברי כנסת. זאת לא עשו.

השופט פרנקל עשה עבודה יסודית. הוא בדק את דברי ההסבר להצעת החוק, שנכתבו לפני 14 שנים, ומצא שכלולה בהם הבטחה מפורשת, שתנאי הפנסיה של הגמלאים לא יורעו. פרנקל שלח שאלה נוספת לכנסת וביקש תגובה. ב-9 למאי ענתה הכנסת, שיש שינויים רבים בין דברי ההסבר לבין נוסח החוק . פרנקל - כמעט אפשר לראותו אותו כועס על הבלוף - בדק מיד וקבע "נוסח החוק זהה לדברי ההסבר".

השופט פרנקל: "על הרשות המבצעת לכבד את החלטות וחוקי הכנסת, ולא לפעול בניגוד להם, גם אם אין דעתה נוחה מהחקיקה". ביקורת קשה זו כוונה, בראש ובראשונה, כלפי ראש שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר.

יום לאחר שקיבל את תגובת הכנסת, פסק פרנקל לטובת עברי. הוא חייב את מבטחים ונתיב לשלם לעברי כ-500 אלף שקל על חשבון העבר, ועוד ריבית והצמדה, ועוד 70 אלף שקל הוצאות. מהיום ואילך יש לשלם לו פנסיה מוגדלת. המדינה יכולה לערער, אך אין לדעת האם תזכה. עוד ועוד גמלאים עשויים לתבוע הפרשים, על בסיס פסק הדין האמור. אין לדעת לאן יתגלגל כדור השלג הזה.