1.
באחד מפרקי "כן, אדוני ראש הממשלה" מוטלת על ג'ים האקר המשימה למנות הגמון בכנסייה האנגליקנית. הוא מבקש את קורות החיים של המועמד המוביל, ומגלה שעשה המון דברים - אך מעולם לא היה כומר בקהילה. האקר תוהה על כך, ואנשיו מסבירים לו: מי שרוצה להגיע לצמרת הכנסייה, מתרחק ככל יכולתו מתפקיד של כומר פשוט.
זה בדיוק המצב בבחירות לראשות ההסתדרות.
אבי ניסנקורן היה עורך דין שייצג עובדים,
שלי יחימוביץ' הייתה שדרנית רדיו. שניהם מעולם לא היו עובדים פשוטים, ודאי שלא עובדי כפיים. מבין ששת היו"רים של ההסתדרות החדשה - כפי שהיא קרויה כיום - רק
עופר עיני היה נציג עובדים אותנטי (שנים רבות בוועד עובדי מס הכנסה).
עמיר פרץ ו
חיים רמון הגיעו אליה מהשדה הפוליטי, בו בילו את כל שנותיהם הבוגרות. סתם נקודה לתשומת לב.
2.
משה כחלון לא הסתיר את תמיכתו בניסנקורן - וזה בעייתי ביותר. אני לא אומר ששר האוצר ויו"ר ההסתדרות חייבים לריב, אבל מתוך הגדרה - וגם לטובת כל הנוגעים בדבר - אסור שהם יהיו בני ברית. יתרה מזאת: התמיכה של כחלון בניסנקורן גם הביאה לכך שבתקופה הסמוכה לבחירות נחתמו מספר הסכמים שהעניקו הטבות לעובדים שונים. אני ודאי חושד בכשרים כאשר אני תוהה אם יש קשר בין הדברים.
3.
מה שמביא אותי לנקודה הבאה. ההסתדרות הכריזה על שורה של סכסוכי עבודה מתוקשרים ערב הבחירות, הבולט שבהם - האיום להשבית את כל המשק בגלל תאגיד השידור הציבורי. האיום הזה היה בריוני ובלתי חוקי, משום שאין שום קשר בין כמה מאות עובדי
רשות השידור לבין רבבות עובדים בתחבורה, בבתי הספר או בבתי החולים.
מאחר שאי-אפשר לסמוך על היושרה של ראשי ההסתדרות, אני מציע להחיל על הבחירות שם את הכללים החלים על הבחירות לכנסת. לאמר: אסור לנקוט במהלכים בלתי הפיכים בחודשים הקודמים לבחירות. הממשלה לא יכולה לבצע מינויים בכירים לפני הבחירות, גם כאשר מדובר במינויים מקצועיים לגמרי (ראו למשל את סאגת מינוי המפכ"ל בסוף 2014). אין סיבה שיו"ר ההסתדרות יוכל להכריז על שביתות הגורמות נזקים אדירים, שהם כמובן בלתי הפיכים, בסמוך לבחירות. לא יקרה כלום אם זה יחכה חודש-חודשיים, ולא יקרה כלום אם הזמן הזה ינוצל למו"מ כן ואמיתי.
4.
ולבסוף: במי באמת תומכת ההסתדרות? אם רווחתו של הציבור בכלל ושל העובדים הפשוטים בפרט היו בראש מעייניה, היא לא הייתה מגבה את עובדי המונופולים הממשלתיים המייקרים בצורה משמעותית את חיינו - חברת החשמל, הנמלים, שדות התעופה ודומיהם. אם להסתדרות היה אכפת מהרוב הגדול של העובדים הפשוטים, היא הייתה תומכת ברפורמות במונופולים הללו - כולל בפיטורי עובדים יקרים ומיותרים. אבל כידוע, זה ממש לא המצב.
מי שעוד מקבל גיבוי מההסתדרות הוא עובדים החשודים בשחיתות. הנהלת התעשיה האוירית פנתה השבוע לבית הדין לעבודה, לאחר שההסתדרות איימה להשבית את החברה מהשבוע הבא, בשל התנגדותה לאופן בו הושעו חברי הוועד החשודים בסחיטה באיומים במסגרת פרשת השחיתות הגדולה שנחשפה בתע"א. כי אם אתה גם עובד בחברה גדולה וגם חבר ועד - ההגנה שתקבל תהיה כפולה.
