במשך השנים הניחו החוקרים כי מספרים מיוצגים בצורה מופשטת באונות הקודקודיות, אולם מחקר חדש סותר הנחה זו ומראה לראשונה כי במוח האנושי קיימים מנגנונים המאפשרים קיומו של מידע כמותי מופשט ומידע כמותי לא מופשט כאחד. כך עולה (יום א', 21.1.07) ממחקר שנערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד.
החוקרים בחנו על-ידי הדמיה מוחית את אופן הייצוג המוחי של כמויות. במסגרת הניסוי הוצגו לסטודנטים ספרות חד-ספרתיות או שמות מספרים. בזמן שהנבדקים צפו בגירויים, נמדדה פעילות המוח בעזרת הדמיה בתהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI).
מתוצאות הניסוי עולה, כי נרשמה ירידה בפעילות המוחית באונה הקודקודית השמאלית כאשר הכמות חזרה על עצמה, ללא תלות באופן התצוגה.
החוקרים מסרו, כי הירידה בפעילות ללא תלות באופן הגירוי, מעידה על תפיסה מופשטת של הכמות המספרית. לעומת זאת, באונה הקודקודית מצד ימין ניכרה ירידה בפעילות רק בעת הצגה של ספרות זהות, אך לא כאשר אותה כמות הופיעה במילים, או כספרה ולאחריה מילה (או להיפך). כלומר, חוסר ההסתגלות במחצית המוח הימנית אינה מעידה על קוד מופשט של מספרים, אלא על תלות באופנות הגירוי.
מנתונים אלו ניתן להסיק, כי במוח האנושי קיימים מנגנונים המאפשרים קיומו של מידע כמותי מופשט לצד מידע כמותי לא מופשט כאחד.
תוצאות אלו מקדמות את ההבנה לגבי ייצוג מידע מספרי ומעלות שאלות לגבי שלבי ההתפתחות של ייצוגים אלו מגיל הינקות, ולתכנון אפקטיבי של תוכניות התערבות לבוגרים וילדים עם קשיים בתפיסה כמותית (דיסקלקוליה התפתחותית).
