סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בתל אביב

בית הכנסת ברח' מרמורק 1פינת רחוב הוברמן הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת בשכונה שנקראה אז שכונת שפק שהשתרעה באזור סוף רחוב יהודה הלוי במפגש הרחובות מרמורק, אבן גבירול וקרליבך.

לגבי שנה מדויקת שבו הוקם צריף בית הכנסת יש חילוקי דעות. יש אומרים בשנת 1923 יש אומרים ב-1927. מאירה הר זהב אלמנתו של הבמאי והעורך פנחס הר זהב המכירה את בית הכנסת מילדות, מספרת לי כי את בית הכנסת הקים סבה רפאל מאיר שקלנובסקי בשיתוף אחרים.

אחד מהמתפללים הוותיקים בצריף בית הכנסת במרמורק 1 בתל אביב, היה הרב יעקב ליבוביץ' מי שהיה מחנך ומנהל בבית הספר התיכון לבנות "תלפיות" בתל אביב. ליבוביץ' מספר לי: "התגוררתי ברחוב ביכורי עיתים בתל אביב והתפללתי בבית הכנסת מרמורק משנת 1960. על הוי בית הכנסת מספר: הפעילות בבית הכנסת הייתה רבה ואינטנסיבית והתקיימה שבעה ימים בשבוע. במשך שנים, התקיימו בו מידי בוקר שני מנינים ומדי יום התקיימו שעורי תורה. בין נותני השיעורים היה הרב יעקב ליבוביץ בעצמו. כמובן גם בשבת ובימים נוראיים נערכו תפילות. כמו-כן נערכו אירועי בר מצווה, שבתות חתן וכיוצא באלו ולשם כך פעל בפינת בית הכנסת מטבחון שם הכינו את מוצרי המזון שהוגשו על שולחנות. קהל המתפללים היה מגוון: חסידים לצד דתיים "רגילים" וגם חילוניים שומרי מסורת שהתגוררו בסביבה. ומאחורי בית הכנסת היה חצר שם היו הילדים משחקים משתוללים. הרב יעקב ליבוביץ' מתגורר כיום בירושלים ונזכר בערגה בצריף בית הכנסת במרמורק."הוא היה חלק מחיי שהיתי בבית הכנסת זה שעות רבות מחיי" הוא אומר לי.

דמות בולטת בחיי בית הכנסת במרמורק עוד כששכן בצריף ברחוב מרמורק 1 היה משה שניצקי שהתגורר לא רחוק מבית הכנסת ברחוב ברדיצבסקי 13 בתל אביב .משה שניצקי היה דמות בולטת בהנהגת צריף בית הכנסת ושימש יו"ר האגודה של מתפללי בית הכנסת.

שלמה שפירא כותב לי "אני מכיר היטב את המקום בו עמד צריף בית כנסת ברחוב הוברמן פנת מרמורק. סבי אברהם טגנסקי היה בין מקימי בית כנסת הזה בשנות העשרה של המאה הקודמת בהגיעו לארץ מהעיירה בוגוסלב שבאוקרינה. אנחנו גרנו ברחוב מרמורק 5 וזה היה הבית כנסת שכל משפחתנו התפללה בו. ספר התורה הראשון שנכנס אליו היה של סבי שהביא אותו כשעלה לארץ. אני עליתי לתורה בבר מצווה שלי וגם בשבת חתן בבית כנסת הזה כמו-כן גם אחי וגם בני הדודים שלי עלו לתורה בבית כנסת הזה. סבי תיחזק את בית כנסת עד יום מותו. אבי שמעון שפירא וכן דודי חיים טגנסקי ושמואל טגנסקי התפללו בו עד יום מותם. אני זוכר את הרב לנדאו שהיה מבעלי בית חרושת המיתולוגי "ארטיק" שהיה מחלק קרטיבים בשמחת תורה לילדים וגם בשבתות מיוחדים. שם נוסף שאני זוכר הוא הרב הוכמן שהיה מעביר את לימודי הדף היומי בגמרא".

אילון מליס, התגורר עם משפחתו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. לא הרחק מצריף בית הכנסת. הוא מספר לי על צריף בית הכנסת " סבי היה ממתפללי בית הכנסת משנות העשרים ועד סמוך לסגירתו והריסתו בשנות השמונים. היה לו מקום קבוע והוא "סחב" אותי לשם בחגים. האמת, די סבלתי. הכניסה הייתה מרחוב מרמורק והיה גם פשפש צר שפנה להוברמן. בית הכנסת שהיה למעשה צריף, היה בנוי בצורת האות ר' וחצר שם היו הילדים משתוללים. זכור לי בעיקר הריח החריף שיצא מהמשתנה שהייתה בסמוך למטבחון שם הכינו את השולחנות לקידוש ולאירועי בר מצווה שהיו שם לעתים. שם גם אני חגגתי את בר המצווה שלי בסתיו 1966, חשוון תשכ"ז. סמוך להריסת המבנה צילמתי למזכרת שתי תמונות של בית הכנסת.

אי שם במחצית שנות ה-60 ביקשה עיריית תל אביב להרחיב הכביש המוליך להיכל התרבות ולפנות הצריף ממקומו. העירייה הגיעה להסכם עם גבאי בית הכנסת לפיו ייהרס הצריף ותמורת זאת יוקם בית כנסת מפואר ברחוב מרמורק 22. העירייה מצידה, הבטיחה לגבאים, כך לפחות נמסר, כי תעביר לרשות בית הכנסת 50 אחוז מהבעלות על השטח החדש וכן תשתתף ב-50 אלף ל"י בהקמת הבניין החדש. אולם, ביצוע התוכנית נתקל בהתנגדות של מנין מתפללים ע"ש ישראל ישראלזון (ישראלסון) שפעל בבית ברחוב מרמורק 22 פינת רחוב ביל"ו. המתפללים הביעו התנגדות להרס הבית בו היה חדר התפילה של המניין שלהם. הבית ששימש בית נכים עירוני–"בית עירוני לחוסים אינוולידים". ובו טופלו כשלושים חוסים הועבר ב-1938 כתרומה לנכים על-ידי ישראל ישראלזון. בין השאר התנה התורם, כי בבניין יהיה מנין קבוע וכי תיקבע לוחית שיש שתנציח את זכרו ואת זכר אשתו.‬

בהמשך הועבר בית הנכים לגבעת השלושה ובבית ברח' מרמורק 22 נשאר חדר התפילה של המניין, שהתאגד לאגודה בשם "בית הכנסת ע"ש ישראלזון‭."‬ אגודה זו הגישה בשנת 1965 באמצעות עורך דין בקשה לצו מניעת זמני בפני שופט השלום בתל אביב מר אולסקר נגד התוכנית של עריית תל אביב להרוס את הבית במרמורק 22 ואת חדר התפילה של המניין בו נהגו לקיים מניין קבוע.
‬
בא-כוח עיריית תל אביב, הציג בדיון מכתב ששלח למתפללים יו"ר המועצה הדתית פנחס שיינמן ובו ביקשם לעבור באורח זמני להתפלל בצריף ברחוב הוברמן עד שיוקם בית הכנסת החדש. כן הודיע להם שקיימת הבטחה מצד העירייה, כי בבית הכנסת החדש יונצחו בצורה נאותה שמותיהם של ישראלזון ואשתו ובהנהלת הבית החדש ישולבו נציגי המניין.‬

בית המשפט מחוזי בתל אביב דחה לבסוף את בקשת מתפללי "מנין ישראלזון" וקבע בנימוק לחלטתו כי "עצם העובדה שבמשך הזמן התרגל ציבור לבוא להתפלל במקום דרך קבע, אינה מלמדת בהכרח שהציבור הזה קנה חזקה במקום‭."‬‬

למרות החלטת בית המשפט המחוזי, חל עיכוב של כ...20 שנה במימוש התוכנית להרוס את צריף בית הכנסת במרמורק 1, ובית כנסת המשיך לפעול כסדרו בצריף עד שנות ה80 אז נסגר ונהרס.

בתחילת שנות ה-90 נחנך בית הכנסת החדש ברח' מרמורק מס' 22-20, הוא ממוקם כ-150 מטרים מזרחית למקום בו שכן צריף בית הכנסת. את חלונות בית הכנסת מעטרות עבודות ויטראז'.