ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, מקיף עצמו לרוב ביהודים אמריקנים או חובשי כיפות סרוגות. האחרונים הם חומר אנושי טוב במיוחד, ומדריכה אותם אמונתם באלוהים ובארץ ישראל. ניתן לשער שבין הערכים החרותים על לבם הם נאמנות ללא סיג, אמונה בצדקת הדרך, עזרה לזולת ועשיית הדבר הנכון גם אם אין משגיחים עליהם, גם אם אפשר לעשות דברים שאינם נכונים, הגונים או חוקיים.
היהודים האמריקנים, עם העברית העילגת בפיהם, זו בנגון זר לנו, חלקלק במקצת, רובם ניו-יורקים, והם מגיעים ארצה בד״כ כיועצים. יועצי בחירות. יועצי מנהל. יועצי דוברות ויחצ״נות. יועצים איך לעשות את הכל טוב יותר, שכן שם, בניו-יורק, רואים הכל חד יותר.
הם זכאים (בעיני רוחם) לחיים הטובים. מישהו צריך כמובן לשלם להם עבור ״חוכמתם״ וזמנם המאד-מאד יקר. צנעה ודרך ארץ איני בטוח שנמצא אצלם, והכיפה שחלקם חובשים היא יותר חלק מהלבוש, כמו גם חפתים של פעם או עניבה היום. ערכים אמיתיים - כמו אלו שניתן למצוא אצל אלו שבארץ מכנים בבוז, לעג ושנאה ״
מתנחלים״ - הם מצרך נדיר ביותר בקרב אלו מהצד השני של האוקינוס.
איני יודע מדוע נתניהו נמשך דוקא אליהם. אולי משום שיש לו מאגר תומכים כאן בארה״ב, בפלורידה, ניו-יורק ווגאס. אולי בגלל שזה העולם שהוא זוכר בערגה מפעם, ואולי בגלל שפשוט יותר נעים כשנדמה שהסובבים אותך אינם מחוספסים כי אם מעודנים, יודעי דבר, חכמים ובני בית בקרב הכסף הגדול, הכח הפוליטי האדיר ואלו המנהלים את מעצמת העל היא ארה״ב.
במשרד ראש הממשלה (רוה״מ) עובדים מאות רבות של אנשים. זהו מפעל מרשים בכל קנה מידה. נזכיר שבנוסף לכל הדברים הגלויים והידועים, כל אימת שמישהו אומר שהוא עובד במשרד רוה״מ, מיד ניתן להבין שהוא קשור לדבר ״שושואיסטי״ זה או אחר. ואולי אמנע מלציין מספר מהמפעלים הידועים יותר הקשורים באזורי הפעילות הזו.
אין ספק, לפיכך, שראש הממשלה חייב שיהיה מוקף בצוות עוזרים ועובדים הטובים ביותר שניתן למצוא - הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אנושית-ערכית. למה דומה הדבר? לרמטכ״ל צבא ההגנה לישראל והמטה הכללי המקיף אותו. מטה שחייב להיות מקצועי, נאמן, ללא רבב.
אך בעוד בצבא האלופים המשרתים במטה צמחו מלמטה, עברו את כל השלבים הנדרשים ונופו פעם אחר פעם אחר פעם עד שהגיעו לאן שהגיעו, לא כך בסביבת ראש הממשלה. כאן אין את המסננות שפועלות ללא הרף עד שהטובים ביותר צומחים ומבצבצים כאלופי צה״ל ומפקדיו.
גם בצה״ל היו מקרים בשנים האחרונות שעדיף לא לחזור עליהם, שכללו הקלטות וכספת וזיופים והדלפות והשמצות ועוד רפש שכמותו לא ראינו בעבר ושאולי ניתן למוצאו בין מסדרונות הכנסת, אך אין מקומו בצה״ל. אך הסיכוי שדברים כאלו יקרו בסביבת ראש הממשלה גבוה ביותר, שכן שם האנשים נשלפים, מוצנחים, נהנים לתקופה מסוימת ודואגים תוך-כדי כך לעתיד המובטח-כמעט-לחלוטין: זה ינהל חברה כזו, זה יחלוש על כספים אדירים, זו תמשיך עם זה להקים ולנהל את אחת מהעמותות הידועות ביותר בארץ, ועוד היד נטויה ועוד הרשימה ארוכה ביותר.
אולי מן הראוי, מעתה והלאה, לכלול בבדיקות הביטחוניות שעוברים המועמדים לתפקידים בכירים או רגישים, גם פרופיל התנהגות (נאמנות, יושרה, עד כמה האדם פגיע לסחיטה ואיומים) ובדיקה פסיכולוגית, כמו גם בדיקת מקורות כספיים וחוזה צינון כמו גם חוזה אי-מסירת-מידע בהווה ובעתיד? (מידע מפליל יכול וצריך להמסר בזמן אמת לגופים המוסמכים, מ
מבקר המדינה למשטרה.) אולי ירצה עיתונאי-חוקר זה או אחר לראות היכן היום כל העובדים לשעבר (או שתרצה לשכת רוה״מ לפרסם זאת)? כדאי יהיה גם להשוות את מחלקת בוגרי סביבת נתניהו לקודמיהם מממשלות קודמות (אין זה קשה, יש לנו שגרירים ומנהלים של חברות ממשלתיות ובעמדות ניהוליות בכירות מאוד שפשוט היו ״מקורבים״ בעבר, אנשי שלומם ועושי דברם של פוליטיקאים בכירים).
התקווה והחמור הלבן
זוכרים אתם את
ארי הרו (השם הפרטי בניגון אמריקני במלעל, לא ישראלי במלרע)? לפני יותר משנה הוא נעצר לחקירה, או אולי נאסר עליו לצאת מהארץ עד להשלמת חקירה, או משהו בנידון. האם ניסו להגיע אל נתניהו באמצעותו, או האם אכן היה חומר ראיות דשן או מספיק שצריך היה לחקור את החשדות נגדו? איני יודע כמובן, אך לא שמענו את שמו משך זמן רב יחסית (בפוליטיקה של ימינו, יש כל כך הרבה לכלוך, והכל פורץ החוצה, בשצף קצף, ללא מעצורים, כמו ביוב סתום שעולה על גדותיו, ואם לא הסירחון והמראה הדוחה, הרי שהיינו עומדים מרותקים וצופים).
אני זוכר את השם ״ארי הרו״ פעמים מהלך העשור האחרון. פעם כשהייתי בביקור במוצב צה״ל ביהודה ושומרון בסיור, במהלכו זכיתי להעניק מלגות לחיילי מילואים (באותו זמן באוניברסיטאות בארץ לא התייחסו בשוויון נפש כלפי אלו שהיו צריכים לשרת במילואים, כאילו חוטאים הם שיצאו להגן על מדינת ישראל ועל-כך יש להענישם), ופעם באירוע כאן בבורלי הילס, כשקרובי משפחה שלו, זוג צעיר, היה כל כך גאה ב״ייחוס״ זה.
והנה ״זכינו״ לשמוע את שמו פורץ מחדש, וכל התקוות האצורות בלבנו, שסוף-סוף ניתן יהיה להפטר מנתניהו ולהעלותו על מוקד, ליהנות מהגיצים והצרחות והסוף המר, עומדות להתגשם. הלא נראה שהתקשורת בארץ לא מפסיקה את ציד המכשפות, אך עיניה של התקשורת נעוצות במכשפה אחת ויחידה, מושא כל מאוויה. כמעט לא עובר יום וראש הממשלה, אשתו או בנו מותקפים, וכל שהבדיה נשמעת מופרכת מדי, בלתי אפשרית בעליל, כך זוכה מפיץ הרעיון בכבוד רב יותר.
האם ייתכן שאחרי כל הכיסופים, המאוויים, הרצונות הכמוסים והגלויים, התפילות והתקוות, הגיע היום והחמור הלבן הוא לא אחר מאשר ארי הרו? האם הוא זה שיביא להפלתו של בנימין נתניהו, האיש השנוא ביותר-לכאורה במדינת ישראל?
התבשרנו שארי הרו יהיה עד מדינה. אומנם בית המשפט הורה על דממת אלחוט, אך כיוון שאין אנו בצבא וגם שם בימינו לא כל-כך ממושמעים, הרי שדוקא צו זה דירבן יותר פרשנויות. מפלס הדיבורים עלה ועוד ממשיך לעלות: האם סוף-סוף יהיה בסיס לתיק ״1000״ או ״2000״ או ״3000?״ איזה שמות נהדרים, ראו את מספרי הקוד, ואנו מנסים לשייך אותם עם תיקים דמיוניים או הזויים, אמיתיים-לכאורה ועובדתיים-תפורים-לפי-מידה.
האם עצר מי לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
- האם הרו בוגד או גיבור? וענונו היה בוגד ועד היום נחשב ככזה. הרו, מציל מדינת ישראל מפני המסוכן ביותר - ראש ממשלתה? אולי כדאי יהיה לאפשר לו להדליק משואה ביום העצמאות כשהמדינה תחגוג 70 שנה לעצמאותה בעולם המודרני?
- כמה מהימנה ״עדותו״ של ארי הרו, אם כל מטרתה להצילו מלשבת בכלא? עד כמה אמינים דבריו?
- אם הרו אכן היה חלק משחיתות מתמשכת והוא אדם בעל ערכים, מדוע לא קם ודיבר בעבר, כשלדבריו היה משקל אמת ולא זיוף-של-נוחות?
- האם השחיתות פשתה בכל מקום, כולל המקומות הרגישים ביותר בהנהלת המדינה?
- מה השתנה ששחיתות-לפי-החשדות שאיש לא היה מסוגל לפצחה עד יום זה, למרות נסיונות בלתי נלאים, פתאום נהית כה בת-השג לקהל הרחב?
- מה הובטח להרו בכדי לייצר ״עובדות?״
- אם הרו הפך לצדיק-ברבות-הימים, קרי, חזר בתשובה אחרי שהוא עצמו חטא לא מעט, מה יעצור בעדו מחר או מחרתיים מלגלות סודות מדינה אליהם נחשף ללא ספק? אם הוא עושה דברים מהלב, כי נכון (היום) לעשותם, הרי שמחר הוא יכול להחליט (כמו שעשה וענונו בעבר) שמן הראוי לספר לעולם על ״עוולות״ בהן עוסקת ואותן מבצעת מדינת ישראל.
- אם הרו אכן אדם הרואה לפניו את טובתו הוא, לפני כל דבר אחר, ושוקל בצורה עניינית עלות מול תועלת, מה שקול לדעתו (קרי מה טובת ההנאה) להפלת ראש ממשלת ישראל?
- כמה מוסרי הוא לתת ל״גנבים הקטנים״ או ל״פושעים הזוטרים-לכאורה״ לצאת ללא פגם, בכדי לתפוס את הדגים הגדולים באמת?
- מי מנהל את המדינה - המשטרה, ערכאות המשפט והתקשורת המתלהמת? מי מגן עליה מפני סכנות האורבות מסביב? היכן שרותי הביטחון שיגנו על ראש הממשלה? אם כה קל להקריב את ראש הממשלה, מה עתידנו?
השטן מחכך את ידיו
חייבים אנו לעצור את מחול השדים המסחרר הזה. אשת נתניהו ואוסף הבקבוקים-למיחזור. אב הבית ושאר העובדים במעון ראש הממשלה. הוצאות מעון ראש הממשלה. ארנון מילצ׳ן והשמפניה והסיגרים. מתנות. מעטפות (או אולי מזוודות) כסף של תרומות שלא הוצהרו כחוק. סחיטה על-ידי התקשורת וסחיטה נגדית. האחיזה בכסא והסרוב לזוז ולפנותו כי כל כך טוב לו על אותו כסא. טלנובלה לתפארת!
אנחנו מדברים על ראש ממשלת ישראל, האדם העומד בראשנו, המייצג אותנו, האחראי לנו ולגורלנו. גורלנו - שכן אין אנו מעצמת על, וגם כוחנו מוגבל. גורלנו - שכן כל-כך הרבה בסביבתנו המיידית ובעולם כולו שוקדים להפילנו, למחוק אותנו מעל המפה, לזרוק אותנו לים, להפטר מהמגפה היהודית פעם אחת ולתמיד!
שרה אשתו, גם אם אינה צדקת ואפילו לא מתקרבת לדרגה זו, היא ה״פירסט ליידי״ של מדינת ישראל. כמובן, כבר האשימו שהיא מנהלת את המדינה, היא האוחזת במושכות, היא המפעילה את בעלה. היא המתעמרת בעובדיה. היא האשמה!
ונתניהו עצמו, האם לא מן הראוי שננהג כבית הלל ולא בית שמאי, גם את הרגשות מכתיבים את הרצון לדקור, להכאיב, לנקום, לעקם את ידו?
מדוע? כי הוא ״ימני קיצוני?״ כי הוא ״המכשול לשלום?״ אולי בגלל שהוא אוחז בשלטון בצורה אפקטיבית כל-כך מהלך כל-כך הרבה שנים, למרות הקשיים של הרכבת וקיום הקואליציה, ולמרות האויבים מפנים? ואולי בגלל שכל-כך טוב לנו, מבחינה כלכלית, אזורית (גאו-פוליטית) וביטחונית?
עיסוק של הולכי בטל, מוציאי לשון הרע, שדעתם נתונה במוצר ממכר, משכר, מרתק ולא נותן להם מנוח או מרפה: בנימין נתניהו!
והנה בא לישראל גואל, ולכל אותם נרקומנים זריקה נוספת (שכידוע לא תגמול אותם, כי אם תאפשר רגע ״עילאי״ בר חלוף): ארי הרו!
אך זהירות: כשאוניה עומדת לטבוע, דבר ידוע הוא שהעכברים הם הראשונים לנטוש אותה. האם בפנינו מצביא העכברים הרץ-אץ קדימה בשעטה, הסנונית המבשרת את המוות הקרב? ארי הרו, יהיו מניעיו אשר יהיו, הוא לא מצביא העכברים. גם אם היה ראש הסגל, בניגוד לנתניהו, גורל העם אינו מוטל על כתפיו, ובציר הזמן של ההיסטוריה איש לא ידע מי הוא היה. הוא הגיע לאן שהגיע שכן נתניהו בחר בו להיות שם, ואולי התבלבל, הסתחרר והסתנוור מרוב הכוח והכסף שסבבו אותו. אך הוא לא יוסף. וגם אם הוא חולם חלומות ״והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי״ לא יתקיים לגביו. כך שאם פשע ועתה בידיו ״כרטיס-יציאה-מהכלא״, מי ירצה להיות בחברתו או בקרבתו? יוקע מתוך החברה, ואולי עדיף היה לשבת בכלא!
כמה חבל, איזו טעות לתת אמון באדם שעבור ״נזיד״ מים דלוחים ימכור את מכורתו.
אין ספק שעל הרו הופעלו לחצים אדירים, ואולי הוא כן קורץ מחומר טוב אך פשוט לא יכול היה לעמוד בלחצים, והסדקים עומדים לשוברו לחתיכות. ונניח, לשם שיחה, שאולי אכן הרו פשע והיה משך זמן ממושך חלק משחיתות של אדונו, אך ראו לאן הגענו: ניתן למוטט את השלטון במדינת ישראל לפי הזמנה!
למה דומה הדבר? לסחיטות שהיו סוחטים בעבר בכדי לגייס מרגלים. ״נספר לאשתך על...״ או ״נפרסם לעמיתיך לעבודה על...״ וכאן, כשמסביב לנתניהו משפחה אוהבת, חברים (המחלקים שמפניה וסיגרים וטסים במטוסים פרטיים) שבאמת לא עושים כל דבר יוצא דופן ושנתניהו לא יכול לעשותם עשירים יותר או מאושרים יותר, ועובדים שרובם המוחלט נאמן ומסור (כל אותם חובשי כיפות סרוגות וגם אחרים שבנגוד גמור להרו לא מבצבצים כל הזמן מעל פני הרפש), מה נשאר?
אכן ואכן, הגיע לישראל גואל;
והשאר יסופר בדברי ישראל.
