שבע האשמות של רמייה

שבע האשמות רבות עלילה הועלו כנגד שרה נתניהו. אגתה כריסטי בוודאי הייתה מוצאת בהן רעיון מרתק ומותח. החשמלאי... מה קרה איתו? עבד בחינם? האם נוצל? רהיטי הגן? האם החליפו כתובת? העברו באישון ליל ובאין רואה, מירושלים לקיסריה? הבקבוקים? האם נמכרו בסופר? האם נאספו מהפח לאחר שהאורחים הלכו? האם מחזרו אותם? המטפלת? האם הגישה תה לאב הקשיש? הסעדה אותו? הסייעה לו לקום ממיטתו? העוזרת? האם התייחסו אליה כנוגשי עבדים? וניפוח ההוצאות? מה ניפחו? האם הניפוח היה ממש ניפוח, כמו שמנפחים בלון או למשל זכוכית? האם הניפוח הגיע לגודל של כדור פורח?

אני סקרנית לדעת. כי הנחתי שהמאשימים יודעים על מה הם מדברים. מה סתם להגיד ניפוח, או חשמלאי? לזרוק דברים, ואחר כך כלום... המאשים אינו צריך להיות כעת מואשם בהאשמות שווא, בהטחת שקרים, מסתבר שהמאשים הולך הביתה, או ממשיך לשבת באולפן ערוץ 10, וברור שזה כבר אינו נוגע למערכת אכיפת החוק. הם רק אבלים שהיו חייבים להעיף ששה מהאישומים.

ומה עם זו השביעית? ובכן, כאשר חדל אב הבית מני נפתלי לעבוד בבית ראש הממשלה, הוא הלך למשטרה וביקש חסינות מפני הפללה עצמית. תוך שבועיים אושרה בקשתו, על-ידי פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה וינשטיין. אישור מעמד "עד מדינה" נעשה עימו בעל פה, ולא בכתב כפי שנדרש. כידוע עד מדינה מתחייב להימנע משיח עם התקשורת עד לסיום ההליכים, אבל אדון נפתלי כפי ששמענו וראינו לא סכר את פיו אפילו לרגע אחד, ואפילו הצהיר שהוא מתכוון לצאת במסע נגד ראש הממשלה ורעייתו. ובכלל כדי שייחתם עם מישהו הסכם לעד מדינה, הדבר אפשרי רק לאחר שמוצו כל אפיקי החקירה האחרים, ובאותו שלב היועץ עדיין לא קיבל חומרים מהמבקר, אז בוודאי שעדיין לא הייתה חקירה, ומכאן 'שלא מוצה דבר'.

עד המדינה לא נחקר לגבי האשמות של שכנים שספרו שנראה מעביר ארגזים מהבית למכונית, וממכונית אחת לשניה, אמינותו של העד לא נבדקה והוא בכלל מתכחש למעמדו כעד מדינה. ולמרות זאת, אינו מואשם בהפרת הסכם, וחסינותו אינה מתבטלת, זה אפילו אינו עולה על הדעת.