|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה צריך להיות בראש סדר העדיפויות בבחירת מזרן, זו הנוחות וההתאמה הסובייקטיבית ● התעלמו בשלב זה מהוויזואליות של המזרן ונסו להקשיב לגוף ולצרכים שלו
|
|
כל אחד והעדפותיו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ידוע לכל ששינה טובה חשובה מאוד לבריאותנו ולשמירה על אורח חיים בריא. שליש מחיינו (לפחות) אנו מבלים במיטה וחשוב שנהנה וננצל כל רגע, שנרגיש נוח וטוב בפריט שמשמש אותנו רצוף, יום יום, כל החיים - המזרן. אז איך בוחרים מזרן? למה חשוב שנשים לב?
לבחור דרך הגוף ולא דרך העיניים
כצרכנים מודרניים, אנו מתחילים את תהליך הקנייה עם העיניים ובוחנים את הנראות של המזרן, הצבעוניות והעיצוב הרצוי - אלגנטי או ספורטיבי, כל אחד לפי טעמו. אך במקרה של בחירת מזרן, זו עלולה להתברר כטעות, מכיוון שמה צריך להיות בראש סדר העדיפויות בבחירת מזרן - זו הנוחות וההתאמה הסובייקטיבית. התעלמו בשלב זה מהוויזואליות של המזרן וראשית נסו להקשיב לגוף ולצרכים שלו. רק לאחר שבחרתם את המזרן המתאים לכם מבחינת הנוחות, בדקו באילו אפשרויות עיצוב הוא מגיע.
איזה סוג מזרן הוא המומלץ ביותר?
בחירת מזרן זו בחירה אישית, אינדיבידואלית המורכבת מכמה משתנים: תחושת נוחות, מקסימום תמיכה בגוף, מבנה ומשקל הגוף, תנוחת השינה, מחיר ונראות.
יש המון סוגי מזרנים ולהלן המרכזיים שבהם:
- מזרני ספוג: מורכבים ממספר שכבות ספוג שונות (ללא קפיצים). סוגי הספוגים מעניקים אלסטיות וקפיציות משתנה;
- מזרני ספוג משולבים: בסיס המזרן הוא ספוג ואליו משלבים שכבות נוחות על בסיס לטקס, ויסקו, קפיצונים או אפילו שילוב ביניהם שמספק נעימות ונוחות מקסימלית;
- מזרני קפיצים: מורכבים מליבת קפיצים מחוברים או מבודדים (שאינם מחוברים פיזית ביניהם) ועליהם שכבות נוחות של ספוג, לטקס, ויסקו או שילוב ביניהם;
- מזרני פילוטופ: למזרנים מסוג זה (הן מזרני קפיצים והן מזרני ספוג) מוספת שכבת נוחות מפנקת מבודלת, המיוצרת מלטקס, ויסקו או קפיצים (ניתן גם ליצור שילוב ביניהם).
כל סוג של מזרן אפשר לבחור גם כחלק ממיטה מתכווננת, פתרון נהדר לאלה הזקוקים לתמיכה בגב התחתון, "נחרנים" בעלי צרכים רפואיים כלשהם ולאלה שפשוט רוצים להתפנק בתנוחות שונות במהלך השינה.
התאמת המזרן להעדפות אישיות
לכל אחד יש את העדפות שלו בכל הנוגע לשינה ובחירת מזרן. הרוב, רוצים ליהנות משילוב של תכונות - רכות, תמיכה מלאה לגוף, קרירות וקפיציות. במקרה כזה, המזרן המתאים ביותר הוא על בסיס ספוג עם שכבות נוחות של לטקס וויסקו.
להלן כמה קריטריונים שיכולים לסייע לכם לבחור את המזרן המתאים לכם ביותר: - מידת האלסטיות: אם אתם מעדיפים מזרן אלסטי, גמיש, מומלץ לבחור במזרן עם בסיס ספוג ומרכיב לטקס עבה;
- תחושת "העיטוף": אם אתם מעדיפים תחושת חיבוק ועיטוף, מזרן עם שכבת ויסקו הוא המומלץ ביותר, מכיוון שהוא נותן תחושת שקיעה רכה ומשחרר לחצים בחלקים שונים של הגוף;
- קפיציות: אם אתם מעדיפים מזרן עם קפיציות מהירה, מומלץ לבחור במזרני קפיצים, שאליהם מתווספות שכבות ספוג או נוחות של לטקס או ויסקו;
- קשה או רך: זו השאלה המרכזית שאנו שואלים את עצמנו בבואנו לבחור מזרן והתשובה לשאלה סובייקטיבית-תחושתית. לכל מזרן יש שתיים-שלוש דרגות קושי הנובעות משוני בגמישות הקפיצים, באלסטיות הספוג או בשינויים בגאומטריית הספוג (הוספה או הורדת חללים פנימיים בספוג וחיתוכים פנימיים). אסור להתבלבל בין תמיכה לבין קושי, גם מזרן רך, יכול לתמוך באופן מלא בגוף. לבעלי משקל ומבנה גוף גדול, נדרשת תמיכה רבה יותר ולכן מומלץ לבחור מזרן בשילוב לטקס בשכבה החיצונית;
- אופן השינה: גם לאופן שבו אנחנו ישנים יש השפעה על בחירת המזרן. למי שישן על הצד, יתאים מזרן בקושי ממוצע ומטה. למי שישן על הגב, יתאים מזרן בעל קושי ממוצע. למי שישן על הבטן, יתאים מזרן בעל קושי ממוצע פלוס.
מתי מומלץ להחליף מזרן?
בדרך-כלל רצוי להחליף מזרן לאחר שמונה שנות שימוש. זו המלצה ממוצעת שתלויה באיכות המזרן. מזרני לטקס מלא בדרך-כלל בעלי אריכות ימים גדולה יותר (כ-10 שנים), לעומת מזרני קפיצים שעשויים להיות בעלי אריכות ימים קצרה יותר. אומנם מזרן הוא הוצאה משמעותית, אך אם נחלק את ההוצאה שאנו משקיעים במזרן לפי דקות השימוש במוצר, נגלה שזה כמעט המוצר הכי זול ומשתלם שקנינו. בבואכם לבחור מזרן, בנוסף לכל האמור, רכשו את המזרן בחברה אמינה שנותנת אחריות ארוכה. מדובר ברכישה חשובה שתלווה אתכם במשך שנים וחשוב שיהיה לכם למי לפנות בשעת הצורך. זכרו ש"השינה היא שרשרת הזהב הקושרת את הבריאות לגוף" (תומאס דקר). |
| תאריך:
|
24/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
24/10/2017
|
|
קובי פודה
|
|
תפקיד סגן או ממלא-מקום ראש עירייה הוא אחד התפקידים המאתגרים ביותר בסקטור הציבורי. תפקיד במהלכו אתה נחשף לנושאים רבים מזוויות שונות, מתמודד עם סוגיות מורכבות ולא אחת נדרש לקבל החלטות בעלות השפעה על מאות אלפי תושבים. כך מצהירים סגן ראש עיריית מודיעין אילן בן סעדון וממלא-מקום עיריית רמת גן משה רווח
|
|
|
|
|
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, מגלה כי הוא מנתב אישית את התביעות אל השופטים השונים. לדבריו, השיטה הקיימת היא שההקצאה אינה ממוחשבת, כדי להבטיח בין היתר את התמקצעות השופטים - וזאת בניגוד להקצאה האקראית הנהוגה בבית המשפט העליון. הוא דיבר (23.10.17) במפגש בלשכת עורכי הדין בתל אביב.
|
|
|
|
|
השופטת: שגית דרוקר, בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה
|
|
|
|
|
הפרק הזה נפתח באמירה שמחייבת התייחסות: "מאז מלחמת ששת הימים רווחה במערכת הביטחון הישראלית תפיסה, שעל פיה שטחי יו"ש מחולקים בצורה כמעט פלאית: האזורים שהנוכחות בהם חיונית להגנה על ישראל אינם מאוכלסים בפלשתינים רבים, ואילו השטחים המאוכלסים בפלשתינים רבים אינם חיוניים לביטחון ישראל". ראשית, אין כאן "פלא"! הפלשתינים לדורותיהם התיישבו בהתאם לחוקי ההתישבות ההיסטוריים, באזורים בהם מקורות המים היו נגישים יחסית וניתן היה לייצר שטחים לעיבוד חקלאי. שנית, הגדרת "ביטחון" נובעת מהגדרת האיום על הביטחון. שליטה על מקורות מים (אקויפר ההר) היא סוג של איום, לוחמת גרילה או טרור היא סוג של איום, ופלישת צבאות זרים זה סוג אחר של איום. עצמת האיום נמדדת מהיכולת להתמודד מולו ומתוך זה נגזרת החיוניות של השטח לביטחון. לדוגמה: "כשחורצים" את יו"ש במספר רב של דרכי גישה סלולות מגדילים את היכולות להתמודד מול איום פוטנציאלי ומקטינים את הסיכון הביטחוני. החלוקה השטחים "הפלאית" הזאת היא דיכוטומית ומתחילתה הייתה מונעת כבר על-ידי יגאל אלון מהרצון ליישב שטחים ביו"ש ביהודים ולכן היא פשטנית מדי לעניין הגדרת צרכי הביטחון. כי מרגע שמוקם ישוב יהודי ביו"ש נוצר צורך הגנתי ביטחוני. יגאל אלון איתר שטחים ריקים יחסית מפלשתינים כדי ליישב בהם יהודים וייצר לזה את הנימוק הביטחוני. שליטה בגב ההר, שליטה במקומות הגבוהים ביותר, שליטה בבקעה כדי למנוע פלישה של צבאות אויבים ממזרח לירדן. בעיקר לגבי הטענה המשלה שהאחיזה בבקעה מונעת פלישת צבאות זרים ממזרח, זאת טענה מופרכת! הישובים לא מסוגלים למנוע זאת! הם אפילו לא תצפית של התראה וצה"ל אינו סומך עליה כלל ועיקר, ומסתמך על אמצעים צבאיים משלו. חשוב להודות בכנות שהאחיזה הישובית בבקעה, מעבר להיותה חלוצית וחקלאית, היא פוליטית ונועדה לכבול את ידי הפוליטיקאים ולמנוע, בבוא יום, אם וכאשר, אפשרות של היסוס של ממשלה והמנעות (מחשש הסלמה) מלהקדים ולשלוח צבא לבקעה כאשר מסתמן איום צבאי ממזרח. כשקיימים ישובים יהודיים תחת סכנה החובה לשלוח צבא כדי להגן עליהם. כאן מתחילה ומסתיימת הסיבה האמיתית של האחיזה בבקעה.
|
|
|
|
|
ברחוב שד' ארלוזורוב 18, פינת רח' מנחם אוסישקין 24 בעפולה שכן במשך שנים רבות, מבנה היסטורי מהראשונים שהוקמו בעפולה ובו שכן המלון הראשון בעפולה - "מלון מרכזי" שנקרא גם "מלון שפירא" על שם בעליו מאיר שפירא. בשנות ה-90 נהרס המבנה שהיה בעל ערך ההיסטורי ואדריכלי ממדרגה ראשונה, לטובת בית משרדים ("בית א. חסון"). בחזית הבניין בכניסה אליו (רחוב מנחם 24),הוצב שלט מורשת כחול של המועצה לשימור אתרי מורשת, המספר סיפורו ותולדותיו של המלון המיתולוגי. ליד השלט הכחול הותקן לוח פסיפס המראה את תמונת המלון בשנות ה-30. לפני חודשים ספורים מישהו התקין - הצמיד ליד שלט המורשת הכחול של המועצה לשימור אתרי מורשת וליד לוח הפסיפס, שלט הנצחה לזכרו של רבי יוסף יצחק שניאורסון אדמו"ר בשושלת חסידות חב"ד. השלט כולל את תמונתו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון, תולדות חיו ופרק ק"ז מתהילים "לנשמת האדמו"ר". אני מאוד מכבד את חסידות חב"ד ואדמו"ריה אבל מאוד חריג ולא מקובל להצמיד לשלט מורשת ממלכתי של מבנה היסטורי, שלט מסוג זה של חסידות רבנית. אגב הצבת שלט מסוג זה בחזית מבנה מחייב אם אני לא טועה אישור העירייה. אני יוצא מנקודת הנחה שאישור כזה זה ניתן, אבל העניין צריך להיבדק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו  יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
