שמו של משרד רואה החשבון יהודה ברלב, יצא בשנים האחרונות כמי שעוסק ומתמחה בביצוע חקירות חשבונאיות גדולות ומורכבות. לאחרונה מונה משרד זה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, במינוי אישי, כדי לחקור את המעילה הענקית בבנק למסחר, וזאת למרות התנגדותו של כונס הנכסים הרשמי.
מעמדו של רו"ח יהודה ברלב נחשב בקהיליה העסקית, דווקא נוכח הנישה אליה נכנס: תחום של חקירות חשבונאיות - תחום ההולך ומתפתח במדינת ישראל.
דווקא נוכח זאת, מעניין עתה לציין, כי מועצת רואי החשבון, בישיבתה ביום 5.6.02, החליטה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת תלונה חמורה שהוגשה נגד רו"ח יהודה ברלב.
המדובר בהליך של חקירה לכל דבר ועניין. ועדת החקירה מוסמכת לזמן עדים, לדרוש גילוי מסמכים, ובסופו של דבר - להמליץ בפני מועצת רואי החשבון להרשיע את הנילון בעבירת משמעת. הליך מעין זה מעמיד בסיכון את רואה החשבון: אם יורשע, עלול להיגזר עליו עונש של נזיפה, התראה או אפילו - במקרים חריגים, שלילת רישיון לתקופה מוגבלת או לצמיתות. בקיצור, הליך בעייתי ומדאיג, במיוחד לנילון.
התלונה למועצת רואי החשבון הוגשה על-ידי אהרון ריינמן בספטמבר 2001. המועצה מינתה ועדה פנימית של מס' חברים, ולאחר שזו קיימה דיון בנושא, ולאחר שעלה חשד כי אכן קיים חשד לעבירה משמעתית מצד רו"ח יהודה ברלב, הוחלט על הקמת ועדת חקירה בסעיף המרכזי הנטען בתלונה: התנהגות שאינה הולמת את כבוד מקצוע ראיית החשבון.
המתלונן - ריינמן, טוען בתלונתו, כי משרד רו"ח ברלב נשכר ביולי 1999 על-ידי שושנה ריינמן (רעייתו) בבקשה לקבל שירותים, לרבות ביצוע ביקורת חקירתית, בכל הקשור לתאגידים הקשורים עימו, ובכללם חברת ספידי תעשיות חומרי ניקוי וחברות הקשורות עימה. תמורה לייעוץ החשבונאי בעניין ספידי, שילם למשרד ברלב 69 אלף ש"ח (כולל מע"מ).
רו"ח ברלב חתם על כתב ערבות והצהרת סודיות ביום 11.4.00, שבה התחייב לשמירת סודיות כלפי ריינמן וכלפי חברת ספידי. למרות זאת, טוען ריינמן, התברר לו זמן קצר לאחר מכן, כי רו"ח ברלב נשכר על-ידי גורם אחר, כדי לבצע ביקורת חקירתית על ריינמן ועל עסקת ספידי, וזאת תוך ניגודי עניינים - שהרי הוא נשכר קודם לכן, וקיבל תשלום, עבור ביקורת חקירתית עבור ריינמן. בתלונה נטען, כי ברלב התבקש לחדול מכך לאלתר, שכן מדובר בניגודי עניינים חמורים. למרות זאת, הוא נדחה ורו"ח ברלב המשיך במעשיו.
אל תלונתו בפני המועצה צירף ריינמן חוות דעת מאת נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח אלכס הילמן, שבה קבע, בין היתר, כי: "בהנחה שהתשובה העובדתית לשאלה זו חיובית [לשאלה האם עשה רואה החשבון שימוש בחומר המקצועי שנאסף..., י.י.] ותחת מכלול ההנחות שבבסיס חוות הדעת כמפורט לעיל, הרי שרואה החשבון, בעשותו כך, הפר את חובת הסודיות ובכך התנהג התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע ועבר עבירה לעניין התקנות והכללים".
רו"ח הילמן כתב עוד, כי "בהנחה שמכלול הנסיבות המתוארות [בחוות הדעת] נכונות, אין רואה החשבון פטור מחובת הסודיות כלפי הגב' ריינמן בכל הקשור לחומר שנאסף על מר ריינמן והחברה, ובכפוף למפורט בסעיף 7 לעיל, ועל-פי התקנות והכללים. כלומר, בפנינו, בנסיבות המתוארות, לכאורה גילוי (על-ידי רואה החשבון) שלא בהסכמת הלקוח (גב' ריינמן) של דבר שהובא לידיעת רואה החשבון תוך כדי מתן שרות מקצועי ללקוח, ויש לו קשר ענייני לשרות המקצועי הניתן לאותו לקוח. הגילוי בדבר לכל גורם שאינו הלקוח וללא אישור הלקוח במקרה שכזה, הינו על פניו התנהגות שאינה הולמת".
פניתי לרו"ח יהודה ברלב וביקשתי את תגובתו בנושא. ברלב סירב.
