לפי דוח מקיף של High Level Military Group, קבוצת מומחי צבא מערביים ממדינות שונות, חיזבאללה מחזיק כעת בטילים בעלי דיוק של מטרים בודדים ויכולות של צבא סדיר. בחיזבאללה כיום 25,000 לוחמים, שחלקם עברו אימונים מתקדמים באירן. לצורך השוואה, במלחמת לבנון השנייה היו בארגון 10,000 לוחמים.

לגבי ארסנל הנשק של חיזבאללה נאמר בדוח, שלארגון יש אלפי רקטות המגיעות לטווחים של 80-60 ק"מ, ומאות טילים אירניים וסוריים המגיעים לטווחים של עד 250 ק"מ. לפי הערכת גורמי צה"ל, כפי שמובא בדוח, לחיזבאללה יש טילים מונחי GPS, דבר המאפשר להם לפגוע במטרה ברדיוס של מטרים בודדים. דיוק שכזה יעניק לחיזבאללה יכולת לפגוע במתקנים אסטרטגיים ותשתיות קריטיות.

לצד רקטות וטילים אלו, הארגון מחזיק גם בנשק קל רב, טילי נ"ט וחומרי נפץ רבים. מבחינת טקטיקות, הארגון צבר ניסיון מבצעי בסוריה, שם לוחמי הארגון התמחו בשימוש בטנקים רוסיים ונגמ"שים. עוד נכתב בדוח, שחיזבאללה מפעיל גם מערך של מזל"טים, הן לצורך מעקב והן לצורך תקיפה. לפי כותבי הדוח, חיזבאללה מוגדר ככוח החמוש הלא-מדינתי החזק בעולם.

מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ערך לאחרונה יום עיון בנושא מלחמת לבנון השלישית, בו התארחו שלושה מכותבי הדוח אודות חיזבאללה. ביום העיון השתתפו ריצ'רד קאמפ, לשעבר מפקד הכוחות הבריטים באפגניסטן, ריצ'רד דאנאט, לשעבר הרמטכ"ל הבריטי, וקלאוס נוימן, לשעבר הרמטכ"ל הגרמני. כל אחד מהם הציג את פרשנותו למצב מול חיזבאללה.

לפי קאמפ, למערב יש כעת הזדמנות ייחודית למנוע מלחמה נוספת בין חיזבאללה לישראל. דבר שכזה יחייב ממשלות רבות לשנות את מדיניותן נגד פעילות צה"ל. לשיטתו, ישנה הסתברות גבוהה לפרוץ מלחמה נוספת, במיוחד לאור העובדה שחיזבאללה הוא השלוחה המרכזית של אירן נגד ישראל והמערב. עם פרוץ מלחמה, קאמפ מעריך שישראל תגיב בעוצמה רבה ובמהירות. למרות שישראל פועלת לפי כללי המלחמה, קאמפ אומר שפעילותה תביא בהכרח לפגיעה באזרחים.

מאחר שחיזבאללה יודע זאת, הוא מנסה להתגרות בישראל, בתקווה שמספר גבוה של אזרחים הרוגים יפנה את הקהילה הבינלאומית נגד ישראל. השאיפה של חיזבאללה, לפי קאמפ, היא לאגור מספיק תמיכה כדי להעמיד את ישראל לדין על פשעי מלחמה. מסיבה זו, מאמין קאמפ, ישראל תפעל לסיום מהיר של מלחמה מול חיזבאללה. כדי למנוע את המלחמה, ממשלות המערב צריכות לשקול מחדש את תגובותיהן לפעולות צבאיות מוצדקות של ישראל, במקום לנסות לפייס את העולם הערבי.

דאנאט אמר שחיזבאללה ביצע התפתחויות משמעותיות בתפיסותיו האסטרטגיות וביכולותיו מאז מלחמת לבנון השנייה. יכולותיו הקרקעיות שוות כיום לאלו של צבא סדיר, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת ציוד. מעבר לכך הדגיש דאנאט, שחיזבאללה נותר חלק חשוב באסטרטגיה של אירן. לכן במקרה של מלחמה בין חיזבאללה לישראל, ישראל לא תילחם רק נגד חיזבאללה אלא גם נגד השלוחות האירניות האחרות באזור.

בראייתו של דאנאט, התפיסה האסטרטגית של חיזבאללה מורכבת מפעילות טרוריסטית, פעילות צבאית ופעילות פוליטית. המשמעות היא שהארגון לא כפוף לחוקי המלחמה הרגילים, למרות היותו שווה ערך לצבא קונבנציונאלי. לכן, הקהילה הבינלאומית צריכה להבין שחיזבאללה איננו מהווה איום רק על ישראל, אלא גם על לבנון. במלחמה הבאה, מזהיר דאנאט, חיזבאללה ינסה להחליש את נחישותה של ישראל ויפעל להשגת יתרון טקטי של תקיפת אזרחים ותשתיות קריטיות בישראל, ואולי אף לכבוש טריטוריה אפילו לזמן קצר. התגובה הישראלית תצטרך להיות חזקה, כזו שתעמיד בסכנה חמורה את אזרחי לבנון.

נוימן העריך שמלחמת לבנון השלישית תהיה חמורה הרבה יותר מאשר קודמתה. פרוץ מלחמה זו עלול להביא להשלכות הומניטריות חמורות ולהעמיד בסכנה את האינטרסים של המערב. כדי למנוע את המלחמה, ארה"ב ושאר מדינות המערב צריכות לבחון את יחסיהן מול לבנון ולעדכן את מדיניותן בהתאם. המערב צריך להכיר בכך שלבנון איננה נפרדת יותר מחיזבאללה, הדגיש נוימן.

לפי נוימן, חיזבאללה מתכונן למלחמה מול ישראל משתי סיבות. הראשונה ברורה והיא התנגדות הארגון לקיומה של ישראל. השנייה היא להעלות את הלגיטימציה של הארגון, במיוחד לאור הפסדיו במערכה בסוריה. בעוד שמנהיגי הארגון אינם מעוניינים במלחמה בטווח הקרוב, הם יקפצו על ההזדמנות של מכה אחת קשה נגד ישראל כדי להעלות את הלגיטימציה שלהם. נוימן טוען, כי ממשל טראמפ ומדינות אירופה צריכים לפעול בנושא, להפעיל לחץ על חיזבאללה, לבנון ואירן ולהצהיר, כי לישראל הזכות להגן על עצמה במקרה של תקיפה מצד חיזבאללה.

סוריה יכולה ללכת לעזאזל ביחד עם חסן נסראללה, אמר מפגין לבנוני במהומות שפרצו לאחר שהמשטרה פשטה על העסק שלו ברובע הדאחייה. במשך שנים רבות בעלי החנויות ברובע, החוקיות והבלתי-חוקיות, ידעו, כי חיזבאללה מגן עליהם מאחר שרשויות החוק לא נכנסות לאזור ללא קבלת רשות מהארגון.

הפשיטה בוצעה באחת השכונות העניות בדאחייה. המלחמה בסוריה העמיקה את הפערים בין העניים לעשירים באזור, כאשר התושבים העניים הם אלו ששולחים את ילדיהם למלחמה בסוריה והעשירים מרוויחים ממנה. לפי מקורות שונים, חיזבאללה הוא שדרש מהרשויות בלבנון לבצע את הפשיטה באותה שכונה ענייה.

המטרה היא לשפר את המצב ורמת החיים ברובע, בעקבות עזיבת משפחות עשירות את המקום. במסגרת זאת הושקה תוכנית בשם "דאחייה שלי", שמטרתה להפוך את הרובע למקום נוח למגורים, בין היתר באמצעות הריסת מבנים לא חוקיים שמביאים לצפיפות ולפקקי תנועה.

יש האומרים שכוונתו האמיתית של חיזבאללה היא להילחם בבעיות הפשיעה, סמים וזנות ברובע. לאחר תחילת המעורבות של הארגון במלחמת האזרחים בסוריה, הוא לא יכול היה יותר להכיל את הפעילות הלא-חוקית ברובע. דבר זה הביא לעימותים בין שיעים באזור וליציאת המשפחות העשירות. כדי להחזיר את המשפחות העשירות, השיק חיזבאללה את התוכנית לשיפור הרובע.

חיזבאללה סובל כעת מחוסר שביעות רצון מבית, דבר שביחד עם הסנקציות החדשות עליו מצד ארה"ב, יכול להביא לפיצוץ. במשך שנים רבות חיזבאללה הציג עצמו כמגן השיעים, וכעת אין ביכולתו לספק את השירותים החברתיים שהעניקו לו תואר זה. השיעים לא רוצים לאבד את פרנסתם, ואם חיזבאללה לא יכול לספק להם תמיכה כלכלית, הם ינטשו את הארגון ויחפשו תמיכה במקום אחר.

במשך שנים נעשו ניסיונות לפייס בין החמאס לרשות הפלשתינית. במסגרת הסכם הפיוס הנוכחי, אמור ארגון חמאס להעביר לרשות, לפחות ברמה הסמלית, את השליטה על המעברים לרצועת עזה. הפעילות הישראלית נגד מנהרה של הג'יהאד האיסלאמי שחדרה לשטח ישראל, יכולה לפגוע בניסיון הפיוס הנוכחי.

ברור שהפעילות הישראלית הייתה מוצדקת, והתקיפה של המנהרה בוצעה בשטח ישראל והייתה הוכחה לפגיעה בריבונותה. החשש המיידי היה שהג'יהאד האיסלאמי יגיב בירי רקטי, אך בסופו של דבר החמאס הוא שקובע את הטון. הארגון לא רוצה להביא להסלמה כאשר הוא בתהליכי פיוס עם הרשות הפלשתינית, ומה שמעניין אותו, ואת תושבי הרצועה, הוא שקט ושיפור המצב.

בתור הריבון על הרצועה, החמאס יודע מהי המשמעות של ירי רקטי שבוצע על-ידי ארגון סורר. נראה, כי כעת החמאס חושב ופועל יותר בצורה אסטרטגית ארוכת טווח. הוא איננו מעוניין בהסלמה ומנסה לשמור על השקט. יש להוסיף גם את תפקידה של מצרים במהלך: גם היא רוצה לשמור על השקט באזור, ותוביל את חמאס למסלול מניעת ההסלמה. השאלה היא עד כמה חמאס יוכל לאכוף את מרותו על הארגונים האחרים.

האם הפיוס הנוכחי יהיה סופי ומוחלט? צריך לזכור, כי הרקע והבסיס של הרשות והחמאס שונים. מעבר לכך, מצרים היא זו שדחפה לקראת הפיוס הנוכחי. נקודה מרכזית בהסכם הפיוס היא, מי יהיה אחראי על ביטחון הרצועה. ארסנל הנשק של הזרוע הצבאית של חמאס ידוע; ישראל מכירה אותו מקרוב. חמאס טוען, כי הנשק שלו מכוון נגד ישראל, בעוד שאבו מאזן מתנגד לכך שברצועת עזה תהיה גרסה של חיזבאללה – ארגון צבאי חמוש שמשפיע על מוסדות הממשלה.

נראה, כי בשל אופיים של הרשות וחמאס, הם לא יכולים להגיע לפיוס. בעוד שחמאס לא יכול לשנות את האידיאולוגיה שלו ולהפוך לחלק מהרשות הפלשתינית, הרשות לא יכולה לקבל את החמאס אליה מבלי שהיא תשנה את מדיניותה. אם הרשות כן תקבל את החמאס כפי שהוא, במיוחד לאור הצהרותיו להשמיד את ישראל, היא שהרשות תאבד את ההכרה הבינלאומית בה.

בניסיון הפיוס הנוכחי, המכנה המשותף הנמוך הוא המצב ברצועת עזה. לחמאס יש הנהגה חדשה, וארה"ב ומדינות אחרות רוצות שהרשות תקח אחריות על הרצועה במסגרת מהלך להתנעת תהליך השלום עם ישראל. מאחר שחמאס מוגדר ארגון טרור, לא ניתן להעביר לרצועה את כל הציוד שתושביה צריכים. אם הרשות תהיה הריבון, יהיה קל יותר להעביר סחורות, תהיה תנועה רבה יותר של אנשים ובאופן כללי מצבם של תושבי הרצועה ישתפר.

ניתן לסכם את הכל במילים "מה יעשה חמאס". הוא ששולט ברצועה כעת, והוא שיצטרך לוותר על שליטה זו לטובת הרשות הפלשתינית. מהלך שכזה לא ישפיע רק על תושבי הרצועה, אלא גם על האינטראקציה מול ישראל.