מדינה דואגת, מדינה מודאגת,
מדינה אוהבת, מדינה מיסרת,
ואת דמו היא שופכת.
משפחה אוהבת ומתייסרת,
וגעגועיה מזה שנים דוחקת,
ובתו כיום לוחמת.
בן איבדה המשפחה בקרב,
רון ארד היקר, בקרב ממנו לא שב,
ושמו נישא בפי כל, למרות שנרקב בחור מיושב מכל.
אדם אשר משכמו ומעלה,
לוחם, טייס הנוהג להביט מלמעלה,
בן ובעל, אב אשר בהלם מדינה הותיר.
אך הכשל במילוי תפקידה של הממשלה,
פוגע ומביך את כל המשפחה,
ולמרות רוחנו אנו שבים לעמק הבכא.
ברית דמים חתמנו עם לוחמינו,
לשים את נפשנו בכפינו,
על-מנת להשיב את בנינו.
