האישה הבריטית הממוצעת נתקלת בקשיים מרובים, כל אימת שהיא מבקשת לרכוש לעצמה בגדים ההולמים את מידות-גופה. בדרך כלל היא נאלצת לכתת רגליה מחנות אחת לשניה, עד שהיא מצליחה להשיג את מבוקשה.
גילוי זה כלול בסקר שערך השבועון הבריטי "וומנס וויקלי" בקרב 6000 מן הקוראות שלו, ערב יום האישה הבינלאומי, המתקיים החודש. הסקר, שהקיף נשים נשואות בכל קשת הגילים, נועד לשמש מדגם מייצג לאישה הבריטית הממוצעת, שגובהה 163 ס"מ, שמידת הלבוש שלה 44 ושמידות-גופה 45-36-48. במלים אחרות: האישה הבריטית הממוצעת היא לא בדיוק אישה דקת-גיזרה.
המשתתפות בסקר קבלו כי חנויות רבות אינן מתחשבות די הצורך בנתונים הגופניים שלהן ואינן מחזיקות בין כותליהן מלאי מספיק של בגדים במידות ההולמות אותן. חנויות אלה מעדיפות להתאים עצמן יותר לצווי האופנה, דהיינו - להתאים עצמן לאישה ה"מלאה פחות", שמידותיה 42-40-38.
מן הסקר עולה כי 58 אחוז מן הנשאלות השיבו שהן נאלצות לבצע שינויים בבגדים שהן קונות, שכן בגיזרה ובמידה המוצעות בחנות, אין הבגדים מתאימים למידות גופן. מאחר שחנויות רבות מעדיפות למכור בעיקר את הבגדים האופנתיים, נאלצת האישה הבריטית הממוצעת לתור אחר בגדים קלאסיים, שיצאו מן האופנה. בעלי החנויות טוענים כי יהיה זה מגוחך למכור בגדים אופנתיים לגיזרה מלאה, כאשר אלה אינם מתאימים לה.
בחנות פופולארית כמו "מרקס אנד ספנסר", למשל, השיבו לעורכי המשאל כי המכירות הטובות ביותר הן דווקא למידות 40 ו-42. המידות הגדולות יותר - כך בעלי החנות -"פשוט לא הולכות".
