מתברר שאצלנו בפוליטיקה ובכנסת ישראל כמעט הכל אפשרי. ערבים תומכי רוצחים מכהנים בכנסת, פוליטיקאים לא מעטים הושלכו לכלא, אנשים בינוניים משמשים בתפקידים חשובים ויותר מדי אנשים הקשורים בפוליטיקה מסתאבים ומתחככים עם אנשי ההון. רבים מדי מהם נחקרים בעניינים שונים. בקיצור, חגיגה.
ולמרות כל זה היה נדמה שישנן נורמות בסיסיות של יחסי עבודה וכללי התנהגות מהן לא חורגים ועל פיהן נוהגים. אומנם יש חריגות גם בעניין זה וכבר נתקלנו בכאלה בעבר הרחוק והקרוב, אלא שדומה שלאחרונה הותר הרסן ויש המאבדים כל שליטה תוך שהם תוקפים יריבים פוליטיים אגב ביזויים, מתן "מכות מתחת לחגורה", נאצות ועלבונות אישיים.
אותם בריוני לשון מופקרים עברו זה מכבר את הרף המותר, מלבינים פנים, עולבים, משפילים ומבזים. יש אומנם חברי כנסת הנהנים מחסינות בשל יוקרה, ותק, מזג רגוע ולא לוחמני ובשל סיבות אחרות. יש כמה המשמשים שק חבטות לפורעים המזדמנים. על-פי רוב אלה נעלבים ללא יכולת אמתית להגיב, לא פעם הם משיבים מלחמה. תמיד זה מכוער.
חבר כנסת שהיה לשק חבטות כזה, בעיקר של ח"כים מהשמאל, הוא חבר הכנסת
אורן חזן. אודה, באופן אישי לקח לי זמן להתרגל אליו. לא אהבתי את תשדיר הבחירות שלו לכנסת, הטון המחוספס בו הוא מדבר לא נעם לי ובכלל, נראה היה לי גברתן משהו, אולי בוטה מדי אולי מתלהם מדי.
אלא שאני עוקב אחריו, מקשיב לו, בוחן את פעילותו הפרלמנטרית ומתרשם ממעשיו, מהתנהלותו ומהדברים היוצאים מפיו. מצאתי שאורן חזן מדבר דברי טעם, חריף שכל, אוהב ארץ ישראל וקשוב לאחיו היהודים. דבריו והתבטאויותיו מלמדים על אדם מפוכח, נבון ובוטח, כזה שלא יירתע לומר את דעתו גם אם זו לא תואמת את המצופה על-ידי תקשורת שמאלנית עוינת, מתקרנפים פוליטיים ואינטרסנטים ואחרים הנלחמים בארץ ישראל, בהתיישבות בה ובמאפייניה היהודים של המדינה.
והנה, מרשים לעצמם חברי כנסת, דווקא מהבינוניים והלא מוצלחים שביניהם, "לעשות סיבוב" על אורן חזן, לחבוט בו, להעליבו, ולרמוס את כבודו. אלה שבסביבתם בדרך כלל מחרישים. נוחה להם ההצגה, הרי הם שותפים ל"פריים" הטלוויזיוני שישודר ברבים...
הכל מותר
לאחרונה צפיתי באירוע כזה שהתרחש בוועדת הכספים של הכנסת. פורסם שחבר הכנסת
מיקי רוזנטל אמר לאורן חזן "אתה מומחה לזונות". פורסם שחזן ענה לרוזנטל בבוטות ובתקיפות, אם תרצו באותו מטבע סגנוני. מה שבלט בסיפור הזה הוא שיושב-ראש הוועדה ח"כ
משה גפני, אפשר לרוזנטל לומר את שאמר בלא שהוציאו מהדיון ובלא שהעיר לו על כך. ככה זה כאשר יש בין חברי הכנסת מי שדמו מותר.
אגב, גפני ורוזנטל אינם לבד ב"מערכה". התקשורת אוהבת "להיכנס" בחזן, משתדלים להציגו באור שלילי, יפי הנפש מהשמאל מתנשאים עליו וגם חלק מחברי מפלגתו מסתייגים ממנו. יו"ר הכנסת מיהר להשעותו מלכהן כסגנו מיד עם התפרסם תחקיר לא מחמיא על אודותיו וועדת האתיקה נדרשת לענייני חזן מעת לעת.
כאשר הוא מפגין שובבות יצירתית ומצלם "סלפי" ביחד עם הנשיא טראמפ יורדים עליו, בדיון לילי בכנסת לועגים לו "אורן, אלה השעות שלך" ברמיזה מכוערת ומכוונת היטב לחיי לילה, קזינו וזונות עליהם דובר בתחקיר שפורסם על אודותיו (אגב בתביעת דיבה המתנהלת בעניין נמצאו הטענות בעניין הזונות כלא אמת). הכל מותר - מדובר באורן חזן.
אגב, כמעט שלא ראיתי מי מהמשתלחים בו מנסה להתמודד עניינית עם טיעוניו. טוב, נדון אותם לכף זכות. על-מנת להתמודד צריך תכונות לא מצויות כמו אינטליגנציה, שליטה בחומר, תרבות ויכוח ויושרה...
לא רק חזן בסיפור, ליחס דומה זוכה לא פעם השרה
מירי רגב. באופן אישי אני לא סולח לה על פעילותה בעת הגירוש והחורבן מגוש-קטיף וצפון השומרון, לא יודע אם אי-פעם אוכל לסלוח. אלא שמלבד זה פעילותה הציבורית כיום מאופיינת בעממיות, בתיקון עיוותים היסטוריים, בקיצוץ ההגמוניה השמאלנית בתחומים רבים, בהעלאת קרנה של ישראל כמדינה יהודית ובהתנערות מתמיכה בשונאי ישראל מבית.
כל אלה קשים מנשוא עבור השמאל ועוזריו, "התקשורת הישראלית", אמני ישראל ו"אנשי הרוח" שלה. בפי כל אלה הייתה רגב למשיסה, דמה הותר, מכנים אותה בהמה, עולבים בה בכל הזדמנות, מחרימים אותה, משתלחים בה ומתייחסים אליה ביחס מבזה ומשפיל..
מכהנים בכנסת ח"כים מסוגים שונים, חלקם בעייתיים ביותר. בעיני, מי ששמר על זכות השתיקה בחקירה משטרתית אינו יכול לשרת את הציבור. בעיני, מי שישב בכלא על עבירות חמורות אינו ראוי להיות שליח ציבור. בעיני, מי שתומך בגלוי ברוצחים הערבים ומזדהה עמם אינו יכול לכהן בכנסת. כל זה רק בעיני- בעובדה, הנ"ל ודומים להם מכהנים גם מכהנים.
אלא שבהיותם ב"צד הנכון" של המפה הפוליטית, בהיותם ששים להפטר מחבלי מולדת ולמוסרם לאויב הערבי, בהיותם מקדמים את הסוטים מהלהט"ב, בהיותם נלחמים מלחמת חורמה בשבת קודש - איש אינו מתעסק אתם.
גם לא צריך, יש את אורן חזן לחבוט בו...
