"נהיגה בשיכרות בשעות לילה מאוחרות או בשעות לפנות בוקר לאחר מסיבות רוויות אלכוהול, הינה רעה חולה ומסוכנת שבעתיים. שיקול הענישה המרכזי בעניין זה הינו במישור ההרתעה וההתראה המיועד לחלחל לתודעת האוחזים בהגה בכלל ולאחר מסיבות בפרט כי טוב יעשו אם לא ינהגו רכב במצב בו הם שיכורים". כך אמר השופט יוסף אלון בפסק דין שעניינו ערעור שהגישה לשכת תביעות התעבורה במרחב הנגב על קלות העונש שנגזרה בבימ"ש השלום בבאר-שבע.
הנהג נתפס ב-10.6.06 כשהוא נוהג בשכרות. בבדיקה שערכו לו השוטרים, נמצא כי רמת האלכוהול בדמו הייתה כמעט פי שלושה מסף השכרות הקבוע בחוק. הוא הורשע על-ידי בית המשפט שהטיל עליו עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה של עשרה חודשים, פסילה על תנאי ו-100 שעות עבודה לתועלת הציבור.
המשטרה ערערה על קלות העונש, הערעור התקבל ובדיון שנערך ב-8.3.07 קיבל השופט את עמדת התביעה והגדיל את תקופת הפסילה בפועל שנקבע על הנהג השתוי ל-18 חודשים. מטרת הענישה המחמירה היא כנגד נהגים שנוהגים כשהם תחת השפעת אלכוהול ולהרתיע את אותם נהגים לנהוג בכביש, נהיגה שלא פעם עולה בחיי אדם.
