|
תאריך לידה: 1937/--/--
ארץ לידה: פולין
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+8
השכלה: רבנית
תואר/מקצוע: איש ציבור, רב
תפקיד/עיסוק: רב
טלפון: 02-5313191
כתובת: ירמיהו 80 ירושלים
94467
|
ישראל-מאיר לאו. יליד כ"ב בסיון תרצ"ז (1937), פיוטרקוב, פולין.
דור 37 בשושלת רבנים ידועים מאירופה, שתחילתה במהר"מ מפדובה. אביו היה הרב הגאון משה חיים לאו זצוק"ל, מצאצאי השל"ה, הב"ח הט"ז ונכד המנחת ש"י, אשר שימש ברבנות שאץ בוקובינה, פרשוב בסלוקיה, חבר מועצת גדולי התורה ומראשי ישיבת חכמי לובלין בראשות בן דודו הגר"מ שפירא זצ"ל, וכרבה האחרון של קהילת פיוטרקוב אשר נספה בשואה, יחד עם כ"ח אלפים מבני קהילתו. אמו - הרבנית חיה הי"ד, בת הרב מסקאבין הגאון ר' שמחה פרנקל - תאומים, נכדת הגאון מקשאנוב ר' נפתלי הלברשטאם, ונינתם של בעל דברי חיים מצאנז והגאון בעל ברוך טעם. נשוי, אב לשמונה.
הרב לאו עבר את אימי השואה בגטו פיוטרקוב, במחנה העבודה בצ'נסטוחוב ובמחנה הריכוז בוכנוואלד. שוחרר עם אחיו נפתלי נ"י. הוריהם נספו בשואה (1945-1939). עלה לארץ בתשעה באב תש"ה (1945), באוניית ילדים ניצולים במסגרת עליית הנוער. בארץ גדל בבית דודו הגאון ר' מרדכי פוגלמן זצ"ל, שהיה רבה של העיר קטוביץ ורבה של קריית מוצקין בשנים ת"ש-תשמ"ה. עם סיום לימודיו בבית הספר הממ"ד בקריית שמואל, ועם הגיעו למצוות, עלה לירושלים ושהה שש שנים בישיבת קול תורה. היה תלמידו של הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך שליט"א (1956-1950). משם עבר לישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב. למד במחיצת הגר"נ שימונוביץ, הגר"א מישקובסקי ור' אלי לאפיאן (1958-1956).
למד תורה בישיבת פוניבז' בבני ברק מפי נשיאה הגאון ר' יוסף כהנמן, הגר"ש רוזובסקי, הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין, הגר"ד ויבל"א פוברסקי והגרא"מ שאך שליט"א. הוסמך לרבנות בשנת תש"ך על-ידי הגרא"י אונטרמן, הגרי"מ טולידנו, הגרי"מ אהרנברג, הגרמ"ד גרוס, הגרי"י פרנקל ועוד (1960-1958). נשא לאשה את הרבנית חי' איטה בת הגרי"י פרנקל - רבן של שכונות הדרום בתל אביב - יפו ולימים רבה של העיר (1960). באותה שנה, לאחר שקיבל הכשר לרבנות מהגרא"י אונטרמן והגר"י נסים, החל ברבנות בבית הכנסת אור תורה ברח' אוריאל אקוסטא, בדרום תל אביב. משם נקרא לכהן ברבנות בית הכנסת תפארת צבי, אשר בצפון תל אביב.
במקביל לכהונתו כרב בתי כנסת, עסק בהוראת תנ"ך ותושב"ע בבתי הספר התיכוניים ברנר ואחד העם בפתח תקוה. כמו כן, עסק בחינוך והוראת גפ"ת בבית ספר תיכון דתי ב'-ג', תל אביב. לאו צבר מוניטין בהוראת תורה בבתי כנסת, בתי ספר, ישיבות, מחנות צה"ל, קמפוסים, התיישבות עובדת, ובכלי התקשורת להמונים. בשנת תשל"א נבחר לכהן כרב אזורי בצפון תל אביב (1979-1971). בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרב הראשי של נתניה, בה הקים את ישיבת אהל משה ע"ש אביו הי"ד. בתקופת כהונתו נפתח מכון ירושלים בנתניה במסגרת מפעל תורת חכמי פולין, וכן נפרסה רשת מועדונים תורניים לגימלאים ובני נוער (1988-1979). באותה תקופה צבר מוניטין אף בארה"ב, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה, והוזמן להרצות בארצות אלה.
ב-1983 נבחר למועצת הרבנות הראשית לישראל, והיה החבר הצעיר ביותר במועצה. הוא התבלט כחבר ועדת הגיור, השתלות לב וכבד, ובעיקר כראש הוועדה שטיפלה בנושא גני חמת. בשנת תשמ"ו נבחר שוב למועצה ברוב קולות. בט"ו באלול תשמ"ח נבחר לכהונת הרב הראשי של תל אביב - יפו (1993-1988). נבחר ברוב קולות לכהונת הרב הראשי של ישראל בשנת תשנ"ג-1993. כיהן בתפקיד זה עד שנת 2003.
במסגרת תפקידו פועל לאו להקניית מעמד ממלכתי לרבנות הראשית, ולקירוב לבבות בין דתיים לחילוניים. הרב לאו הינו היחידי בוועדת הלסינקי העליונה, אשר במסגרתה נתן את ההיתר להפריה חוץ גופית - על מנת לאפשר למשפחות חשוכות ילדים להביא ילד לעולם.
הרב לאו נחשב מקובל על כל הפלגים. מקורב לראשי המדינה, התקשורת, עורכי העיתונים ועורכי דין. השיא רבים מאנשי האליטה בישראל. קיבל עבור זאת תשלומים, ובעקבות פרסום התופעה בעיתון הארץ, הודיע כי יתרום את הכנסותיו בגין חופות למוסדות צדקה. הרב ידוע במסעותיו לחו"ל ופגישותיו עם גדולי עולם. הוא מקובל גם בחוגים חילוניים וגם בחוגים דתיים. חבר בהנהלת המועצה הלאומית למניעת תאונות. התארח בכינוס בינלאומי של נעמ"ת בנושא עגונות ומסורבות גט, התבטא נגד אלימות בתוך המשפחה וחנך כפר גמילה לנרקומנים. מרצה קבוע במכללה לביטחון לאומי, מקיים שיעורים קבועים בתלמוד בחוגים שונים, ומעל גלי האתר.
ספרים שחיבר:
1) יהדות הלכה ולמעשה (1977). יצא לאור ב-6 שפות, בלמעלה מ-100 אלף עותקים;
2) שאלות ותשובות יחל ישראל (1993). ספר בשני כרכים, העוסק בשאלות אקטואליות, בעיקר בתחום הרפואה, הלכה ואתיקה.
