מושיטים יד לפלשתינים

לפני כארבע שנים, כשנבחרתי לעמוד בראש מכון היצוא הישראלי, יזמנו חבריי ואני במכון את ועידת ראש הממשלה ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי.

מחמם את הלב לראות כי ועידה זו הפכה זה מכבר לשם דבר ולמסורת בארץ ובחו"ל. אולם הוועידה מתהדר בנוכחות מכובדת ומרשימה של אנשי ממשל, משק וכלכלה שבאו מעשרות מדינות ברחבי העולם, למעלה מ-600 אורחים.
ידידנו מהעולם באו מתוך גישה עיסקית ומתוך ידיעה כי הכלכלה הישראלית חזקה, בריאה וצומחת וכי יש עם מי לעשות עסקים.

אמנם לפני מספר חודשים סיימתי את תפקידי כיו"ר מכון היצוא, אך המכון בכלל ונושא היצוא בפרט טבועים בליבי ולכן רק טבעי בעיניי כי גם בתפקידי כנשיא התאחדות התעשיינים, אמשיך וביתר שאת בפעילותי לקידום היצוא והתעשיה בארץ מתוך אמונה עמוקה , שהם הקטר האמיתי לצמיחה כלכלית וחברתית.

כשיצאה לדרך ועידת ראש הממשלה הראשונה בשנת 2001, עיקר דאגתנו היתה נתונה למצבן הקשה של תעשיות היצוא הישראליות. אולם בארבע השנים שחלפו חל מפנה חיובי במשק הישראלי, חלק חשוב באותו מפנה, תופסות אותן תעשיות שהתאוששו, התפתחו והגדילו את היצוא של מדינת ישראל.

שני גורמים עיקריים הובילו להתאוששות הייצוא: השיפור בכלכלה העולמית והישראלית והשינוי במעמדה המדיני והביטחוני של ישראל, וזאת נוכח מדיניות הממשלה בראשותו של מר אריאל שרון שהוביל את ההינתקות והוכיח לעולם כולו כי מדינת ישראל שואפת באמת ובתמים לשלום ולשיתוף פעולה אמיתי עם שכנותיה.

נוכחותם בוועידה של אנשי כלכלה ושרים בכירים מאירופה, מארה"ב, מאמריקה הלטינית, מאסיה ומאגן הים התיכון, מוכיחה את הקשר ההדוק בין מדיניות וכלכלה. תהליך השלום עם הפלשתינים ועם מדינות ערב האחרות, בעצם קיומו, ועל אף כל הקשיים והבעיות, פותח הזדמנויות שאותן אנו, אנשי העסקים, צריכים לנצל לשיפור ולקידום כלכלי וחברתי של כל עמי האזור.
ברצוני להדגיש: רק כלכלה פלשתינית צומחת תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום - תהליך שיפתח לישראל אופק כלכלי חדש ומלהיב.
יש לנו אינטרס לעזור להביא לכלכלה פלשתינית צומחת, שרק היא תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום. זהו אינטרס של כל הצדדים השואפים לשלום, ליצור תנאים להמשך שת"פ כלכלי ובניית אקלים עסקים חיובי שיתבסס על תועלת לשני הצדדים.

ואכן, אנו עדים לכך שהסחר עם שכנינו נמצא במגמת עלייה והקהילייה הכלכלית הבינלאומית כבר מסייעת ומוכנה להרחיב עוד יותר את עזרתה, גם הכלכלית וגם המדינית-משפטית.

בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לאיחוד האירופי, אשר הצטרף לארה"ב, ונקט בימים האחרונים צעדים שיקלו על יצוא סחורות הנוצרות תוך שיתוף פעולה תעשייתי בין ישראל, ירדן, מצרים והרשות הפלשתינית. מדובר בהסדר המאפשר חיבור של אזורי מקור בין 16 שותפות הסחר של האיחוד באזור הפן-אירופי והים התיכוני. משמעות ההסדר לישראל הינה הקלות ביצוא לארצות האיחוד של מוצרים שחלקיהן יוצרו בישראל, מצרים, ירדן, הגדה המערבית, רצועת עזה, טורקיה, צפון אפריקה, סוריה ולבנון.
כמובן שנושא זה רלוונטי בעיקר במערכת הקשרים התעשייתיים שלנו עם מצרים וירדן - איתן יש לנו הסכמי שלום.
לדוגמה, הסכם ה- QIZ עם מצרים וארה"ב כבר הביא לעלייה חדה ביצוא הישראלי למצרים - עלייה של 143% במחצית הראשונה של 2005 לעומת התקופה המקבילה ב-2004, ועוד היד נטויה.
גם עם ירדן מתקדמים הדיונים במספר נושאים כלכליים כמו: המים, פיתוח חקלאי, תקשורת, תעופה וכו'.

ביחסים עם הפלשתינים אני מבקש לציין את יוזמת "פורום אנקרה" להפעלתו מחדש של אזור התעשיה ארז והיוזמה השוודית לשיתוף פעולה תעשייתי בתחום
ההייטק. קיים גם שיתוף פעולה להקמת מכון תקינה פלשתיני ושיתוף פעולה בהקמת איגוד משתמשים בהובלה ימית פלשתיני.
אני שמח לבשר כי גם יחסי המסחר עם מדינות צפון אפריקה עולים מדרגה. עקב רגישות הנושא עדיין מוקדם לחשוף את כול הפרטים, אבל בהחלט צפויות הפתעות בגזרה זו.

אולם לא די בכל אלה. אנו חייבים להמשיך ולהתקדם בפיתוח התהליך הכלכלי עם שכנינו, שיביא גם לקידום התהליך המדיני.
אני מאמין שעלינו על הדרך הנכונה ומשוכנע שבהשפעת השינויים שמתחוללים באזור ובעולם כולו, החזון של שיתוף פעולה אזורי יהפוך למציאות ממשית ואיתנה.

אסור אפילו לחשוב שתמו הבעיות שלנו בתחומי התעשיה, היצוא, התעסוקה והחברה. מספיק להביט בנתוני הייצוא של 2005 - גידול של 3.5 אחוז בלבד לעומת גידול של 17.5 אחוז אשתקד - כדי להבין שיש עוד דרך ארוכה לעשות.
אסור לנו לקפוא על השמרים ולהסתפק בהישגים של ארבע השנים האחרונות.
אנו חייבים להגיע לשיעורי צמיחה של 6% לשנה, שיעור הצמיחה הזה דרוש לנו כדי להבטיח את סגירת הפערים בחברה, על-מנת לאפשר צמיחה בת קיימא, צימצום האבטלה וסגירת הפערים החברתיים.

הממשלה יכולה להחזיר 15 אלף עובדים למעגל העבודה, אם רק תשכיל להשקיע ולהביא בגידול של מיליארד דולר בייצוא. אני חוזר וקורא לממשלה לראות בגידול ביצוא יעד לאומי ולנקוט בשורה של פעולות - ביניהן הקמתה המיידית של המועצה הלאומית ליצוא - שיאפשרו גידול ביצוא בשיעור של 15% כבר בשנת 2006. גידול כזה יביא ליצירתם של 30 אלף מקומות עבודה, לגידול של 1.2% בשיעורי הצמיחה במשק, (מעבר לתוכנית האוצר), ולצמצום בשיעור האבטלה בכ-1% נוספים.

אין לי ספק שבתקציבים נמוכים יחסית ניתן ליצור עליית מדרגה בהיקפי היצוא, הן על-ידי הכנסת עשרות רבות של תעשיינים נוספים למעגל היצוא והן בהרחבת היקפי היצוא של היצואנים הקיימים. להערכתי, אם הממשלה תאמץ את שורת הצעדים שאני מציע, ניתן יהייה להגיע בעוד עשר שנים לתוצר לאומי לנפש של כ-30 אלף דולר. זאת לעומת תוצר לאומי לנפש של כ-18 אלף דולר כיום.

אני מבקש לנצל הזדמנות זו ולהודות תודה מיוחדת, לממלא-מקום ראש הממשלה, שא האוצר ושר התמ"ת, ידידי אהוד אולמרט, על פעילותו הברוכה למען היצוא.
בתמיכתך הבלתי מתפשרת, אהוד, בדרכו המדינית של ראש הממשלה, אתה מסייע ליצור תשתית חיובית לקידום ההשקעות בישראל ולשיפור תדמית היצוא הישראלי בשווקי העולם.
אני בטוח כי תמשיך להיות לנו משענת חשובה גם בתפקידך הבאים.

לסיום, הרשו לי לפנות בפנייה אישית אל כל עמיתינו הפלשתינים והערבים: "אנו מושיטים לכם יד לשלום אמיתי וכן, ליבנו פתוח לשיתוף פעולה אתכם כדי להצעיד את האיזור כולו לעידן חדש של שגשוג ורווחה - לטובת כל העמים באיזור. הגיעה השעה שנשלב ידיים ונעשה זאת יחדיו.