שופטים במחתרת

חוק הסידורים

בימים אלה מתנהלת מתחת לפני השטח, בשקט בשקט, מערכה מעניינת: המערכת השיפוטית מנסה לקדם הצעת חוק, שתאפשר הקמת מוסד חדש: "שופט עמית". המדובר ביוזמה ישנה שקמו לה בעבר מתנגדים רבים. לכן היא טרם קודמה, כהצעת חוק, בדרך הראשית. גם לאחר ש"ועדת אור" המליצה לקדם יוזמה זו, התנגדה לכך הכנסת. עכשיו מנסה המערכת השיפוטית, באמצעות הממשלה, להתחכם, ו"להשחיל" חקיקה זו שלא בדרך המלך - באמצעות חוק ההסדרים.

נקדים ונאמר: חקיקה זו נעשית ביוזמת הנהלת בית המשפט, היינו: נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ומנהל הנהלת בית המשפט, בעז אוקון. שרת המשפטים, "הצהובה", בדרך כלל, לנשיא ברק, תומכת בחקיקה זו.

חוק ההסדרים נועד בעיקרו לשמש מסגרת חקיקתית משלימה לחוק התקציב. ממשלות ישראל נוהגות מזה שנים להשתמש/לנצל חוק זה, כדי לבצע חקיקה מהירה ומקיפה במגוון של נושאים, רובם ככולם כדי לאפשר לממשלה ליישם מדיניות כלכלית שבה היא חפצה. לדוגמא: מרבית הרפורמות הגדולות שביצעה הממשלה במשק, כולל הרפורמה הגדולה בנמלים, קודמו במסגרת חוק ההסדרים.

לא נגזים את נקבע, כי חוק ההסדרים הפך למכבסה הממשלתית, המאפשרת הכשרת מהלכים גדולים, שבימים כתיקונם לא היה ניתן להעבירם בכנסת. הכללת סעיפים שונים ומשונים בחוק ההסדרים מאפשרת לממשלה לקצר הליכים ואף להתחמק מדיון פומבי, פרטני וממושך בסעיפי החוק, ומסייעת בהעברה חפוזה, "בחבילה אחת", של סעיפים ורפורמות שלא ניתן להעבירם בכנסת, בימים כתיקונם. אחרי הכל, סוד גלוי הוא שחברי הכנסת אינם נוהגים לנבור יותר מדי בחוק התקציב ו/או בחוק ההסדרים. עמדתם בעד או נגד חוקים אלה נגזרת מעמדתם הפוליטית כלפי הממשלה. לעיתים הם אף אנוסים (במסגרת משמעת סיעתית או קואליציונית) להצביע בעד חוק ההסדרים בכללותו, למרות שהם מסתייגים מסעיפים משמעותיים הנכללים בו.

הפורענות שבדרך

השימוש בחוק ההסדרים מזמין פורענות. מפעם לפעם נראה, כי נעשה שימוש לרעה בחוק ההסדרים, על-מנת לקבוע עובדות בשטח גם בעניינים שאינם נוגעים למדיניות כלכלית של הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר), אליקים רובינשטיין, וגם זה הנוכחי, מני מזוז, נדרשו לכך, לא אחת, ובמקרים מסויימים אף הנחו את הממשלה להוציא מחוק ההסדרים נושאים שאין מקומם בחוק שכזה.

עכשיו, כאמור, התהפכו היוצרות. המערכת השיפוטית - זו הנוהגת לבקר את כ-ו-ל-ם - משתמשת באותו כלי כדי לקדם את מטרותיה. היועץ המשפטי לממשלה אינו חוסם אפשרות זו. הפעם מדובר, כאמור, בניסיון להקים מוסד חדש בישראל: "שופט עמית". אם ייצלח מהלך זה, עשוי הדבר להביא לשינוי מהותי במבנה המערכת השיפוטית: שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (ובמקומותינו: ביוזמה/ברשות הנשיא..), יוכל להאריך את כהונתם של שופטים המתאימים למערכת השיפוטית, וגם, למצער, למנות כאלה המקורבים לצמרת השיפוטית. והיו דברים מעולם. הכל נעשה, כמובן, בשם טובת המערכת - כדי לאפשר לשופטי ישראל להתגבר על העומס הרב, וכדי לפתור סכסוכים. הדרך היא הבעייתית.

סעיף 73 לחוק ההסדרים, זה הסעיף אותו מנסים עתה להעביר בכנסת, קובע, כי יוסף סעיף חדש בחוק בתי המשפט, שבו ייכללו, בין היתר, הסעיפים הבאים:

- שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום, שייצא לקיצבה, לשופט עמית, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. שר המשפטים רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות של שנה כל אחת ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שיבעים וחמש שנים;

- שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן בעת שיצא לקיצבה, כפי שקבע נשיא בית המשפט העליון, ובעניינים שקבע;

- מי שמונה כשופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, בכפוף להוראות סעיף זה, אולם הוא לא ייכלל במניין השופטים שנקבעו לאותו בית משפט;

- משכורתו וגימלתו המצטברת של שופט עמית המכהן כשופט לא יעלו על שכרו של שופט בעל ותק כשל השופט העמית בעת שיצא לקיצבה, המכהן בערכאה שבה כיהן השופט העמית;

- מונה שופט עמית, ייחתם עימו הסכם העסקה.

בלי כללים ותקנות

הנה כי כן: נעשה ניסיון להאריך ו/או למנות שופטים מבית משפט שלום ומחוזי, כך שייכהנו עד גיל 75 שנים, וזאת תוך עקיפת כל האורגנים הרלוונטיים, לרבות הוועדה לבחירת שופטים - שהסכמתה כלל לא תתבקש. מיותר כמעט לציין, כי החוק החדש לא יאפשר מינוי שופט עמית בבית המשפט העליון, כך שלא תתאפשר הארכת כהונתו של השופט מישאל חשין, לדוגמא, העומד לסיים כהונתו בקרוב. החוק המוצע עתה אינו קובע כללים ו/או תקנות למינוי שופט עמית, לתקופות קצובות, כמו: בריאות, יכולת משפטית, צורך וכו'. ומקום שאין כללים ותקנות עלולה הפורענות להתחולל.

החקיקה החדשה העומדת בפתח מעוררת ביקורת מצד כמה גורמים בכנסת. לא רק בשל הדרך בה נעשה הדבר - ניסיון לנצל את חוק ההסדרים לחקיקה שלא נועדה למסגרת זו - אלא גם נוכח הצעות החוק התלויות ועומדות. אחת מהן נועדה לאפשר הארכת כהונת שופט בשנתיים. חקיקה זו "מאיימת" על כניסתה של השופטת דורית ביניש לכהונת נשיאת בית המשפט, עם יציאתו הקרובה של הנשיא אהרן ברק לגמלאות, ולכן נעשה מאמץ מצד כמה וכמה בעלי עניין לסכל חקיקה זו. הניסיון להקים מוסד "שופט עמית", בדרך שבה נעשה הדבר, עלול, במקביל, להפוך שופטים רבים לתלויים בשר המשפטים ו/או בנשיא בית המשפט העליון, ובכך לחלל את העיקרון הקבוע בחוק - שלפיו שופט, קל וחומר כזה הקרוב ליציאה לגימלאות, ייפעל באופן עצמאי, ולא תהא עליו מרות איש זולת החוק.

התגובות

פניתי אל הנשיא ברק ואל מנהל הנהלת בתי המשפט. שאלתי: האם זה נכון שהנשיא ברק ו/או השופט בעז אוקון יוזמים ו/או תומכים בקידום החקיקה של "שופט עמית" במסגרת חוק ההסדרים.

המענה שקיבלתי: "נכון שהשופט בעז אוקון תומך בקידום החקיקה בנוגע לשופט עמית גם במסגרת חוק ההסדרים. הנשיא ברק איננו מעורב כלל בהליכי חקיקה אלה. ההסדר של שופט עמית נוגע להסדרה הקיימת היום בחיקוקים קונקרטיים מסויימים ומתייחסת רק לשופטי בית משפט מחוזי ובית משפט שלום (ולא לשופטי בית המשפט העליון)".

שרת המשפטים ציפי לבני מסרה בתגובה, כי היא אכן תומכת בקידום החוק במסגרת חוק ההסדרים. לדבריה, מדובר בשינוי מבני-טכני, הנחוץ למערכת - כדי להקל על העומס ולאפשר מתן שירות טוב יותר לציבור. לכן היא אינה רואה מניעה מהסדרת החקיקה במסגרת חוק ההסדרים - על-אף הבעייתיות הידועה לגבי המסגרת הכללית של חוק זה. השרה לבני ציינה עוד, כי היועץ המשפטי לממשלה, שחוק ההסדרים מוגש לכנסת תחת עינו הפקוחה, אישר סעיף זה בחוק ההסדרים. מכל מקום, היא מבקשת להדגיש, השימוש בחוק ההסדרים לא נעשה כדי לעקוף את התנגדות הקיימת אולי בקרב חלק מחברי הכנסת, אלה כדי לאפשר שינוי מהיר.

לבני הוסיפה, כי לאור ההערות היא תישקול עתה בחיוב לערוך בכל זאת שינוי בחוק המוצע, ולהכפיף מינוי שופט עמית לאישור הוועדה לבחירת שופטים.