בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"תפילת חנה" - יצירתו של משה דדון
|
|
|
סיפורים מסמטאות צפת
|
טיול בשוק של צפת וביקור בכמה מבתי הכנסת העתיקים בעיר מאפשר לשמוע סיפורים מקסימים וייחודיים - וגם מפנה את תשומת הלב לבעיה המקשה על העיר למצות את הפוטנציאל שלה
|
באמצע השוק ניצבת חנותו של משה דדון, אמן מיני-קליגרפיה שצייר את כל ספר שמות על תמונה של קריעת ים סוף, את כל מגילת אסתר על תמונה של אסתר והמן, ועוד עשרות יצירות מרהיבות עין. דדון כבר בן 77, מטבע הדברים יוצר פחות, ואת ניהולה של החנות הפקיד בידי בנו. הסיפור שמאחורי היצירות מרתק עוד יותר. דדון נולד וגדל בקזבלנקה שבמרוקו והיה כבן שבע כאשר הוקמה מדינת ישראל. באותם ימים החלו פרעות ביהודי העיר, ופרנסי הקהילה הגיעו למסקנה שיש להחביא את ספרי הקודש כדי להבטיח את הישרדותם. נטלו קבוצה של ילדים ולימדו אותם כתיבת סת"ם באותיות זעירות, כדי שיעתיקו את הספרים לגודל מינימלי. דדון היה בין אותם ילדים. כאשר עלה ארצה, הוא הביא איתו את אותה אמנות והפך אותה למקור פרנסתו. הוא מעולם לא כתב ספרי תורה, תפילין ומזוזות; ולאחר שהבין שיצירותיו עשויות להיתלות גם במקומות שאינם הכי נקיים וצנועים, החל להשתמש ב"ה'" במקום השם המפורש ובמילה "אלקים" במקום "אלוהים".
|
בסמטת אלקבץ - על שמו של מחבר "לכה דודי" - ניצב בית הכנסת שהקים ר' אברהם דב מאבריטש לאחר שעלה ארצה עם חסידיו מגליציה בשנת 1833. על-פי המסורת המקומית, ברעידת האדמה הקטלנית בשנת 1837, שכמעט והחריבה את העיר, הורה האדמו"ר למתפללים להתקבץ בפינה מסוימת של בית הכנסת ושם אכן התקרה לא קרסה וחייהם ניצלו. החסידים כבר מזמן אינם, הם הוחלפו בידי מתפללים יוצאי צפון אפריקה, אך מעשי הניסים נמשכים. זקן חביב, המתפלל כאן בשבתות ובחגים, מספר על כסאו של ר' אברהם דב הניצב בבית הכנסת, ומי שיושבים עליו - זוכים למצוא את זיווגם ולהיפקד בילדים. בן-שיחי הוא כהן, המעניק את ברכת הכהנים למבקרים, ואומר שכבר קרה שהם חזרו אליו להודות לו - והוא כמובן מפנה אותם לבורא העולם. זה לא הסיפור היחיד. לפני מספר שנים בנו המתפללים אולם אירועים, ועורך דין המתגורר בסמוך טען שפלשו לשטח השייך לו. אחרי שלוש שנים בבית המשפט זכה עורל הדין בתביעתו ובית הכנסת חויב לשלם לו 20,000 שקל. מאחר שמדובר בבית כנסת המתקיים מתרומות, הוסכם שהסכום ייפרע בארבע המחאות דחויות, שהראשונה בהן ניתנה לכמה ימים קדימה. "באותו לילה, באחת לפני בוקר, הגבאי שלנו שומע דפיקות חזקות על הדלת. הוא קם ושאל: מי זה? ענו לו: עו"ד [פלוני]. מה יש? הגבאי פתח את הדלת, ועורך הדין עמד שם, כולו נרגש, ואמר לו: קח בחזרה את הצ'קים! אני לא רוצה מכם כלום! הוא שאל: אז למה ניהלת שלוש שנים משפט? והוא ענה: האדמו"ר בא אלי בחלום ואמר לי שאם אני לוקח מכם אפילו אגורה אחת - לא אוציא את שנתי!".
|
צפת מתגאה בכך שיש לה את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של בתי כנסת עתיקים, ודאי ביחס לשטח המצומצם של העיר העתיקה. זה מן הסתם נכון, ובאלו שמות מדובר! האר"י הקדוש, ר' יוסף קארו (מחבר "שולחן ערוך"), ר' משה אלשיך (פרשן התורה), ר' יצחק אבוהב (מראשי המקובלים) ועוד רבים וטובים. הבעיה היא, שברובם של אותם בתי כנסת לא ניתן לבקר בימות החול, והם פתוחים רק בשבתות ובחגים. לכאורה זה סביר, משום שככלות הכל - אלו הם בתי תפילה, מקומות קדושים, ולא אתרי תיירות. אבל רק לכאורה, כי בכל זאת הם מהיהלומים שבכתרה של צפת ואף מוצגים - ובצדק - כגורם שמביא אליה מבקרים. מה עוד, שבהחלט אפשר לשמור של כבודם וקדושתם: זה נעשה באלטנוישול בפראג, בבית הכנסת הגדול ובבתי הכנסת הספרדיים בירושלים ואפילו בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עצמה. הרושם שלי הוא, שבתי הכנסת מצויים בידיים פרטיות ומפעיליהם אינם רוצים שיהפכו לאתרי תיירות. אם זה כך, העירייה צריכה להיכנס לתמונה ולמצוא את הדרך לאפשר את הביקור תוך שמירת כבודם. הדבר צריך להיעשות בתיאום עם הגבאים, ואפשר אפילו לגבות כמה שקלים שיילכו לקופותיהם של בתי הכנסת. המצב הנוכחי הוא החמצה, וחבל.
|
הנה שם שיכול להיות רק בישראל: בית הכנסת ויז'ניץ-טוניס. כיצד נולד השידוך הזה, בין אחת החסידויות הגדולות בעולם לבין קהילה מצפון אפריקה? התשובה פשוטה ועצובה למחצה: כאשר הלכה והתדלדלה קהילת החסידים בצפת, עבר בית הכנסת שלה לידי יוצאי טוניס. הם התאמו את הריהוט למקובל בבתי הכנסת של עדות המזרח, החליפו כמובן את נוסח התפילה - אבל שימרו את השם המקורי. בבית הכנסת אבוהב - הנפתח כשעה לפני מנחה - יש שלושה ארונות קודש. תהיתי מה יש בה. ובכן, התשובה היא כך. השמאלי שימש בשעתו לגניזה, אך כיום למעשה לא נעשה בו שימוש. האמצעי הוא הרגיל, בו נמצאים ספרי התורה שבשימוש שוטף. בימני יש שני ספרי תורה עתיקים: אחד המיוחס לר' יצחק אבוהב עצמו, והשני - לר' סולימאן אוחנה, שהיה הסופר של האר"י. בספרים אלו נעשה שימוש ארבע פעמים בשנה: בשני ימי ראש השנה, ביום הכיפורים ובחג השבועות - כך שפספסתי ביום. ועד כמה המסורת על ספרו של ר' יצחק מבוססת? גבאי בית הכנסת בן ה-85 קיבל אותה מאביו שקיבל אותה מאביו, שגם הם היו גבאים במקום. ידוע שהוא כותב על עור של איל, כפי שהיה נהוג לפני מאות שנים. ובצפת, מסורת היא מסורת.
|
|
תאריך:
|
25/05/2018
|
|
|
עודכן:
|
25/05/2018
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צפתוני
|
25/05/18 15:25
|
|
2
|
|
בלי תקוה ועתיד
|
25/05/18 15:32
|
|
"גל קוני דירות מאירופה, ארצות הברית וקנדה פוקד אותנו בשבועות האחרונים". כך אומר, בראיון ל-News1, מתווך דירות היוקרה מרצ'לו אינצ'ליני. לדבריו, מפסח ועד היום קנו כ-150 משפחות מחו"ל דירות בתל אביב, שהיא מוקד ביקוש ליהודים מחו"ל(ואיננו מדברים על ערים אחרות...). הסיבה, לדבריו - אנטישמיות.
|
|
|
קולות בכי ונהי עולים (יום ו', 25.5.18) בכותרת הראשית של אתר הארץ: "בג"ץ אישר להרוס כפר בדואי בגדה ולפנות את תושביו כי אין לו אישורי בנייה". כותרת המשנה מוסיפה על האבל: "השופטים סולברג, וילנר וברון דחו את עתירת תושבי חאן אל-אחמר, וקבעו כי ניתן להרוס אותו בחודש הבא. ההחלטה עשויה להשליך על גורלן של קהילות בדואיות נוספות". אבל מה לעשות, והעובדות שונות.
|
|
|
החל ממחצית שנות ה-60 עד לקראת סוף שנות ה-70 עברה עיריית תל אביב מרחוב ביאליק למבנה החדש בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). בעיריית תל אביב הוחלט להפוך את בית העירייה הישן למוזאון היסטורי לתולדות העיר וזה נחנך באוקטובר 1971. במקביל לפתיחת המוזאון הוחלט לשפץ ולשקם את הכיכר שליד בית העירייה הישן שהוזנח עם השנים. הועלו מספר רעיונות ותוכניות. התוכנית שהתגבשה בעיריית תל אביב הייתה להקים בצידי הכיכר וברחובות הצמודים אליה בתי קפה קטנים ומול הכניסה לבית העירייה הישן להקים מזרקה ובריכה מצופה בפסיפס צבעוני (מוזאיקה) שתואר בלילות ותיצור מראה מרשים ושתמשוך למקום מבקרים ותיירים רבים.
|
|
|
1. נתחיל מנקודה טכנית לכאורה, אך למעשה מהותית. אליעזר ריבלין אומר ש-15% מהתלונות על שופטים בהן הכריע בשנה שעברה, היו מוצדקות. אנחנו כתבנו 22%. מהיכן ההבדל? ריבלין מונה רק את התלונות שאת בירורן סיים וקבע שהיו מוצדקות - 81 מתוך 534 החלטות. אבל היו עוד 39 תלונות ש"בירורן מוצה" - דהיינו: הן היו מוצדקות, אבל לא היה צריך לקבוע זאת משום שהליקוי תוקן בדרך זו או אחרת. אין הצדקה להבחנה הזאת. אם התלונה הייתה צודקת - אין זה משנה מה השורה התחתונה הרשמית של בדיקתה.
|
|
|
הזמנה לרצח הוא מחזה בלשי העולה בבית צבי ברמת גן, פרי עטה של מלכת ספרי המסתורין אגאטה כריסטי. ההצגה עולה בפעם הראשונה בישראל והתוצאות הן עם ניחוח אנגלי מסורתי, הצגה שחובבי כריסטי ישמחו לצפות בה וכמו תמיד אצלה, הסוף הוא הפתעה מוחלטת.
|
|
|
|