כל תינוק בישראל מבין, למעט כלבי השמירה המסורסים של הדמוקרטיה, שראש הממשלה אריאל שרון ידע את פרטי העבירות הפליליות שעבר למענו בנו עמרי. הבן הנאמן והמסור, שמצא סוף סוף עוז בנפשו להודות בפשעיו. זאת רק לאחר שסחפו אותו גלי הגאות השוצפים של הבחירות, אותם כפה על אביו, הכוכב הנולד עמיר פרץ, המחייך חיוך זדוני מתחת לשפמו העבות.
כל העבירות בהן הודה עמרי שרון נעברו במהלך מסע הבחירות של אביו בשנת 1999. רק פתי יאמין שתרומה בסך 6 מיליון שקל, שהיא עבירה גסה על חוק המפלגות, הוסתרה מהאיש שהיה הנהנה הבלעדי ממנה, אריאל שרון בכבודו ובעצמו, הוא ולא אחר.
גם סכומי העתק שהרוויח בנו גלעד בפרויקט האי היווני, מהקבלן ואיש העסקים דוד אפל, שולמו במסתרים, כפי שהוסבר לציבור הנבער, מתחת לאפו של האב התמים, שלא שמע, לא ראה, ולא חשד במאומה. והתינוק, שראה שהמלך עירום, שאל ברוב תמימותו: "מהם סגולותיו התרומיות של גלעד, שתמורתן הומטר עליו גשם נדבות כזה של דולרים?" וכך השיבו לתינוק הטרדן, במצח נחושה, בלי למצמץ: "גלעד הוא גלשן חובב באינטרנט, המתעניין באתרי תיירות".
ושם במעמקי החווה, בצל השקמים, כשברקע פעיות הכבשים וגעיית הפרים כבדי האשכים, כשבעל החווה העייף מעמל יומו נחר על יצועו. נפגשו הבנים חרש חרש, קשרו קשר, תכננו קומבינות, רקמו מזימות, הקימו חברות קש ותאגידי רמייה, דיווחו עליהם ברישומים כוזבים, וגזרו למען אביהם קופונים שמנים.
וכשתפסו את הבנים על חם, ובולס השקמים התעורר מרבצו לתוך הסיוט, הוא רחץ בניקיון כפיים, התנכר לבניו שתיחמנו את כולם למענו, ובעיקר עמרי, שהודה בפשעיו קבל עם ועדה, בבית משפט השלום בתל אביב, שם ניצב ערירי, בזוי ונקלה, כשהוא נושא על כתפיו את חטאי אביו.
כך נוהג רק אב מגונה המתנכר ליוצאי חלציו, המשיב להם רעה תחת טובה. במקום לקחת על עצמו את מלוא האחריות כפי שהיה עושה כל אב הראוי לשמו, שהיה נלחם כארי למען בניו. לא כך יאה לאריאל שרון שנהג כשפן: בתאוות שלטון שאינה יודעת שובע, הוא חרש על גבם של יקיריו, כשהם שוכבים למענו על הגדר, התנתק מהם, כפי שנהג בשעתו בהינתקות ההרסנית מ-26 יישובים פורחים.
