מפגש הפיסגה בין
דונלד טראמפ וקים ג'ונג און הוא אירוע היסטורי גדול. מלחמת קוריאה שהחלה לפני 68 שנים פחות שבועיים הסתיימה כעבור שלוש שנים בשביתת נשק בלי הסכם שלום. שתי הקוריאות וארה"ב בראש צבאות האו"ם שנלחמו לצד הדרום, נותרו להלכה מאז במצב מלחמה. אם טראמפ וקים, ואולי יצטרף אליהם מון ג'יאה אין, נשיא
קוריאה הדרומית, יחתמו על הסכם שלום, זה יהיה שיאו של האירוע ההיסטורי. קים ומון ודאי ייראו בכך הישג גדול למאמציהם האישיים לקרב את שתי מדינותיהם - למעשה מדינות אחיות - שהחלו לפני זמן קצר. האם יהיה זה גם הישגו של טראמפ?
הבה נזכור כי רק לפני חודשים ספורים היו טראמפ וקים מאיימים ומחרפים במלים בוטות איש את רעהו. איש הטילים הקטן, כינה אותו טראמפ, זקן סנילי, הגיב קים. בתגובה לניסויים הגרעיניים ושיגור הטילים הבליסטיים הביניבשתיים של האחרון איים הראשון בהשמדה טוטאלית של מדינתו. קים אמר כי האצבע שלו מונחת על הכפתור האדום של הטילים היכולים להגיע עד חופיה של אמריקה וטראמפ, כמו טראמפ, השיב כי לו יש כפתור גדול יותר. כאשר הרוחות החלו להירגע בזכותם של קים ומון, הודיע טראמפ כי גם הוא מוכן לתרום את חלקו בתנאי ש
קוריאה הצפונית תתפרק מארסנל הנשק הגרעיני שלה לפני כל התקדמות מדינית הכוללת בראש וראשונה הסרת הסנקציות הכבדות מעליה.
בינתיים טראמפ החליט לפרוש מהסכם הגרעין עם אירן כי בעיניו זהו ההסכם הגרוע ביותר שניתן לעלות על הדעת שאדריכלו היה
ברק אובמה, שכידוע כל מה שנקשר בשמו מוקצה בעיניו. אז הנה יש לו הזדמנות להוכיח את יכולותיו המדיניות והדיפלומטיות להגיע להסכם טוב והוגן יותר עם מדינה שבניגוד לאירן יש לה יכולות גרעיניות מוכחות. זהו מבחנו הגדול של טראמפ ב-500 ימיו הראשונים בבית הלבן ומטרתו להצליח במקום שכל קודמיו כשלו. וכדי שלא יהיה ספק דאג להבהיר כי הוא מגיע למפגש הזה כבעל הדעה ובעל המאה. הוא סומך כל כישוריו המיוחדים לנהל משא-ומתן תכליתי. דין קוריאה כדין עסקת נדל"ן.
לכן, לא היה מפתיע לשמוע אותו מודה, ואולי מתגאה, כי למפגש ההיסטורי הזה הוא לא התכונן ואין לו צורך בהכנות מיוחדות. הייתה גם הוכחה לכך: לפני כחודשיים הוא מינה את ג'ון בולטון ליועץ לביטחון לאומי, תפקיד בעל חשיבות עליונה בממשל האמריקני בכל הנוגע לענייני חוץ וביטחון. הוא האיש המופקד על ההכנות לאירועים בתחומים אלה. אלא שבולטון הוא האדם המחזיק בגישה הקיצונית ביותר כלפי קוריאה הצפונית ואף הצהיר פעם כי אם צריך יש להפציצה. יש להניח כי הוא לא שבע נחת ממהלכיו של הבוס שלו. לשאלה מדוע טראמפ בכלל מינה אותו לעת הזו אין תשובה חותכת למעט ההנחה כי לא העריך אז כי המפגש עם קים כה קרוב. מכל מקום, בארה"ב פורסם כי בולטון אכן לא הכין את טראמפ לפסגה והוא גם לא דרש זאת ממנו. כמו בנושאים רבים אחרים טראמפ סומך על האינסטינקטים שלו ומתייעץ עם... עצמו.
כאן אנו מגיעים לגרעין האירני שאותו צריך להציב על הסקלה מול הגרעין הקוריאני כי הן נוגעות במישרין למדיניותו של טראמפ: (1). לפי ההסכם אירן נדרשה לאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה חופשית למתקני הגרעין שלה לפני הסרת הסנקציות ממנה ובכל משך ההסכם. טראמפ טוען כי הפיקוח לא היה ואיננו הדוק ומאפשר לאירן להסתיר ולהתחמק מהתחייבויותיה. לפי קריטריון זה טראמפ צריך לדרוש שלפקחים הבינלאומיים תהיה גישה חופשית ובלתי מותנית בכל המתקנים הצבאיים בקוריאה הצפונית הידועים והלא ידועים בטרם יוסרו ממנה הסנקציות הכלכליות הקשות המעיקות על חייה (2). טראמפ טען כי הסכם הגרעין האירני לא עסק כלל בנושא הטילים הבליסטיים והאיום שלהם על שכנותיה הקרובות והרחוקות.
כיום גם השותפות האחרות להסכם מודות בכך ורואות בתיקון השגגה עילה להמשיך בהסכם. אם כן, פירוק ארסנל הטילים הבליסטיים המבצעיים של קוריאה הצפונית מחייב את טראמפ לא לוותר. (3). אירן מתוארת כמדינה הרודפת את מתנגדיה מבית, מפעילה טרור ומייצאת אותו גם אל מחוץ לגבולותיה, מנהלת מדיניות תוקפנית כלפי שכנותיה במפרץ ומול ישראל. לפי מאפיינים אלה קוריאה הצפונית היא מדינה תאומה: זו המדינה שנהגה להפיץ את טכנולוגיות הגרעין למדינות אחרות (בין היתר לפקיסטן, ממנה לאירן והיא שהקימה את הכור בדיר-א-זור בסוריה שהופצץ על-ידי ישראל), מוכרת נשק למשטרים חשוכים מסוגו של אסד, עוסקת בפשעי סייבר, ובשטחה זכויות אדם נרמסות עד אפר בגולאגים ומחנות עבודות כפייה. לפי הערכות האו"ם בשנת 2014, נמצאו במחנות אלה כ-100,000 אנשים בתנאים של עינויים והרעבה.
כללו של דבר, טראמפ לא יוכל בשלב המיידי או מאוחר יותר להתחמק מלהתייחס לסוגיות הללו ולמצוא להן תשובות מניחות את הדעת כדי לשמור על תדמיתו. והבה נזכור כי כל ויתור קטן כגדול כלפי קוריאה ישליך מיידית על אירן.
קוריאה הצפונית, פרופיל קצר
כדי להבין בפני איזה מבחן עומד נשיא ארה"ב מן הראוי להכיר על קצה המזלג את המדינה המסוגרת ביותר בעולם בה המשטר שולט בחיי הפרט ביד ברזל בלתי מתפשרת. בהעדר פתיחות היא הפכה יעד להערכות, ספקולציות והבעת דעות לפי מיטב האמצעים והיכולות הקיימים. העולם מכיר את קוריאה הצפונית בעיקר מצילומים של המנהיג ומקורביו ומצעדי ראווה המוניים ברחובות פיונגיאנג הבירה. ביקור אחותו של קים באולימפיאדת החורף האחרונה בקוריאה הדרומית הייתה אטרקציה כמו התחרויות עצמן. הבירה מתנהלת כטריטוריה נפרדת משאר חלקי המדינה. רק מי שנאמן למשטר מורשה לגור בעיר וההבדל של החיים בה ובפריפריה הוא עצום. מערכות חשמל ואינסטלציה הם בגדר מותרות ברחבי המדינה. בשטחי החקלאות הנרחבים משתמשים עדיין באמצעים של שנות החמישים, דוגמת חריש עם שוורים. מעריכים כי קרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה, המגיעה לכ-26 מליון, סובלים מתת-תזונה.
קים ג'ונג און הוא השלישי בשושלת מאז יסוד המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה. סבו הוא שיזם את מלחמת קוריאה בנסיון לאחד את הצפון והדרום. פסלי ברונזה ותמונות ענקיות של הסב ואביו של קים מקשטות כמעט את כל אתרי הבירה. נהגים חייבים להאט בהגיעם לפסלים אלה. עוד יותר ביזארית היא החובה של נהגים מחוץ לבירה לשטוף את מכוניתם לפני כניסתם לעיר למנוע לכלוך בחוצותיה! הערה לא זהירה נגד המנהיג ואבותיו עלולה להביא במקרה הטוב לסילוק מהעיר ובמקרים קשים יותר למאסר במחנה עבודה - לעתים אפילו עם בן משפחה.
אזרחי קוריאה הצפונית נדרשים לשים עין על מהימנותם הפוליטית של בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה ומתוגמלים על דיווחים של סטייה מהדרך. אפילו הפרה קלה כמו הברחה של עלונים דתיים או התנהגות לא הולמת למסרי התעמולה הממשלתיים עלולה להסתיים בעונשים כבדים, כפי שקרה לאחרונה עם הצעיר האמריקני שנתפס תולש מודעת תעמולה כדי ליטול אותה כמזכרת מביקורו במדינה, עונה קשות, הוחזר הביתה לפני כחודשיים ומת תוך זמן קצר. טראמפ התבטא אז בחריפות נגד המשטר הרודני בפיונגיאנג.
האזרחים צריכים לעבוד ששה ימים בשבוע בשכר זעום. לבעלי כישורים ויכולת אין הרבה ברירות תעסוקה והם נידונים לעבודות דחק אם כי בשנה האחרונה נכרו ניצנים ראשונים של הרחבת מעגלי התעסוקה. דולר אחד הוא עדיין סכום גדול. גברים צעירים חייבים לשרת בשירות צבאי ממושך בתנאים קשים. נשים צעירות רבות עובדות בבתי חרושת הרחק מביתן, דחוסות בפנימיות כאשר יום ראשון החופשי מעבודה מוקדש בדרך כלל לשיחות על איך לשפר את פריון העבודה. מי שעובדות בבתי חרושת בפרברי פיונגיאנג הבירה רשאיות לבקר את העיר בימי ראשון בתקווה למצוא בעל כי המשטר מעודד נישואין בגיל צעיר.
מה הם הסיכויים
המשא-ומתן שקדם לחתימת ההסכם עם אירן נמשך שנים. עכשיו העולם כולו דרוך לראות מה יצליח טראמפ להשיג בזירה לא פחות קשה, וכנראה יותר קשה, אליה נכנס רק לפני שבועות ספורים. מעניין יהיה להיווכח כיצד הוא ינסה לגשר בין הרטוריקה התוקפנית שלו לפני חודשים מול הרטוריקה הפייסנית של הימים האחרונים לפני הפסגה. אם ההסכם עם אירן הוא בעיניו אסון מה ייחשב מבחינתו להצלחה עם קוריאה הצפונית - הסכמה של קים לתהליך מדורג של התפרקות מהנשק הגרעיני תמורת סיוע כלכלי מאסיבי, חתימה על הסכם שלום וקשירת יחסים דיפלומטיים, חילופי משלחות והתקרבות כשלב ראשון בהפשרת היחסים? אם אלו יהיו תוצאות הפסגה מדובר יהיה אומנם בהתקדמות גדולה להפוך את קוריאה הצפונית ל"מדינה נורמלית". אבל הן לא יהיו תואמות את כוונותיו המקוריות של טראמפ בעת שיצא למהלך המדיני הנחשוני הזה. רק להזכיר כי אמר שאם זה לא יהיה לפי כוונותיו הוא יקום ויעזוב.
כאשר ג'ורג' וו. בוש יצא למלחמה בעירק מטרתו העיקרית הייתה הפלת סאדם חוסיין וגם כינון דמוקרטיה בה. המציאות התפוצצה לו בפרצוף. המחשבה שקים ג'ונג און - שזו הפעם הראשונה מאז עלה לשלטון לפני שבע שנים שהוא טס מחוץ לבירתו (את הביקורים לסין עשה ברכבת) יסכים להתפרק מהנשק הגרעיני שלו תמורת טובות כלכליות שיוציאו את מדינתו מתחתיות השאול, נראית כרגע דומה לכוונותיו של בוש. קים אומנם רוצה מאוד לקדם את חייהם של אזרחיו, ועצם נכונותו לקיים את הפסגה מלמדת על נכונותו לנהל משא-ומתן להשגת יעד זה. אולם הארסנל הגרעיני שלו היא פוליסת הביטוח היחידה לשמר את שלטונו והמשך קיומה של שושלת קים. גם אם טראמפ יבטיח לו כי אמריקה לא תתקוף אותו, תוציא את כוחותיה מקוריאה הדרומית בנוסף כמובן לביטול הסנקציות וסיוע כלכלי, קים לא ירצה לוותר על הנשק הגרעיני שלו, בוודאי לא בשלב הראשון. הבה נזכור כי אף מדינה בעולם בעלת ארסנל גרעיני לא התפרקה ממנו עד היום - גם לא מדינת ישראל, לפי מקורות זרים.
בפסגה זו קים בן 34 יעמוד במרכז תשומת הלב בניגוד למקובל אצל טראמפ. העולם יעקוב אחרי כל אמרה וכל צעד שלו. נדמה גם כי בניגוד לטראמפ קים עשה שיעורי בית והתכונן לאירוע ההיסטורי. בחודשים האחרונים ערך שני ביקורים אצל הנשיא הסיני שי ג'ינפינג ונפגש פעמיים עם עמיתו מהדרום. והוא עשה עוד מעשה שנעלם משום מה מהרדאר התקשורתי: אגרת שכתב לטראמפ הועברה לידיו במעטפה ענקית לא מקובלת. זו הייתה דרכו של קים לומר לטראמפ כי הוא יודע שהוא אוהב להיחשב לגדול מכולם. טראמפ אכן הצטלם עם המעטפה עם חיוך גדול. לא ידוע מה היה כתוב באגרת אבל יש להניח כי קים ינהג לפי אמרה סינית ישנה "תחצה את הנהר כשאתה מרגיש את האבנים".
