|   15:07:40
דלג
  ערן לרמן  
סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

ביקור נתניהו ברבת-עמון:

תזכורת בעיתוי הנכון לחשיבות האסטרטגית של ירדן <br>

האינטרס הלאומי של ישראל, והדפוסים הרחבים יותר של שיתוף פעולה בין החברות העיקריות ב"מחנה היציבות" האזורי, מחייבים מתן תשומת לב מיוחדת לרגישויותיו של בית המלוכה ההאשמי בירדן במשך עשורים רבים, היה, ונשאר, שלטון המלוכה בירדן חלק מהעומק האסטרטגי של ישראל
26/06/2018  |   ערן לרמן   |   מאמרים   |   העולם הערבי   |   תגובות
נתניהו. צעד חשוב [צילום: מרק ישראל סלם]

ביקורו של ראש הממשלה ברבת-עמון בשבוע האחרון (18 ביוני) הוא צעד חשוב נוסף בכיוון הנכון. ישראל צריכה להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ירדן כדי לעקוב ולפקח אחרי האירועים בסוריה, ובעיקר כדי למנוע מהשלטון האירני ושלוחותיו לקבל גישה חופשית לגבול הירדני, בגלוי או בחשאי. ישראל צריכה לעשות את כל אשר ביכולתה כדי לשכנע את ידידותיה ובנות שיחה (ולא רק בוושינגטון!) לסייע בחיזוק הכלכלה הירדנית הרעועה. עם התקרב מועד חשיפתה של "תוכנית השלום של טראמפ", יהיה זה נבון מצד ישראל לבסס ולטפח אינטרס משותף עם הירדנים: הן בכל הנוגע לשמירה על "הסטטוס-קוו" בירושלים - המעניק לירדן מעמד מיוחד, אם כי תחת שלטון ריבוני של ישראל - והן באשר לשליטה הביטחונית בבקעת הירדן. לשם כך תצטרך ישראל להמשיך ולבלוע "עם קורטוב של מלח" את הגינויים החריפים שהיא זוכה להם מירדן בזירה הבינלאומית.

ביקור נתניהו ברבת-עמון מציין אבן דרך חשובה נוספת במאמץ העקבי לבסס עם ירדן קשרים הדוקים המניבים תועלת הדדית. הוא מסמן סגירה סופית ומלאה למשבר שחל בין המדינות בקיץ שעבר. אותו משבר קיבל תפנית מכוערת, למרות מאמציהם של הירדנים לעזור בפתרון בעיית גלאי המתכות בהר-הבית, לאחר שמאבטח בשגרירות ישראל ברבת-עמון ירה למוות בשני ירדנים. המאבטח הורשה לעזוב את ירדן למרות לחצים פנימיים מצד הציבור בממלכה, אבל החיבוק החם שקיבל מנתניהו עם חזרתו לארץ עורר תגובה חריפה מאוד מצד המלך עבדאללה השני. לשגרירת ישראל בירדן, עינת שלאין, שהופיעה גם היא באותה צילום, נאמר שהיא לא יכולה לחזור לרבת-עמון. הקשרים הרשמיים בין המדינות (מעבר לקשרי העבודה השוטפים בין זרועות הביטחון של שני הצדדים) הושהו במידה רבה.

כל זה הוא עכשיו נחלת העבר. באפריל הגיע לרבת-עמון השגריר הישראלי החדש, אמיר ויסברוד, אף מוקדם מהצפוי - בהתחשב במתחים שנוצרו על-רקע ההחלטה של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. מדובר בדיפלומט מוכשר מאוד, אנליטיקן, ואחת מהסמכויות המובילות בישראל למצב בסוריה. עצם מינויו מעיד על מרכזיותה של הבעיה מבחינת שתי המדינות. ואכן, זה היה ככל הנראה נושא השיחה המרכזי בין נתניהו למלך. החששות המוזנים מדיווחי המורדים על היטמעות אפשרית של גורמים אירניים ואנשי חיזבאללה בתוך יחידות הצבא הסורי בדרום סוריה, נותנים משנה חשיבות לשיתוף פעולה הדוק בין גורמי מודיעין ישראלים וירדנים לעבודה משותפת נוכח המציאות החדשה באזור.

הסכם ארה"ב-רוסיה-ירדן שהושג בחודש נובמבר שעבר נועד להבטיח אזורי חיץ "אסורים" לכוחות זרים באזורים הגובלים בירדן. הסכם זה צריך להיות מיושם בקפידה. מעמדה של ישראל כשותפה רביעית סמויה, הגם שאינה חתומה על ההסכם, מאפשר לה לקדם עמדה זו הן מול ארה"ב והן מול רוסיה. בהתחשב בהצהרת הכוונות של ח'אמנאי מ-2014 להפוך את הגדה המערבית "לעזה הבאה", ברור שלגישה אירנית לישראל דרך ירדן יש חשיבות עליונה בתוכניות החתרניות של אירן. סכנה זו מקנה משקל רב אף יותר לשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לירדן ולהמשך קיומו של דיאלוג אסטרטגי שוטף ברמה הגבוהה ביותר.

חשובה לא פחות יציבותו מבית של השלטון הירדני, שהיה בשבועות האחרונים מטרה לאירועי מחאה והפגנות אלימות נגד העלאת המיסים במדינה. נראה שהמלך הצליח להחזיר את העניינים לשליטה לאחר שנקט בנוהל הרגיל הנהוג בעולם הערבי - לתת לדרג שמתחתיך, לראש הממשלה, לשאת באשמה ולהתפטר. עם זאת, הכלכלה הירדנית נותרה חלשה ורעועה, והמדינה הענייה במשאבים צריכה לתמוך כעת גם בהמוני הפליטים הסורים חסרי הכל. בטווח הבינוני והארוך, הפתרון הוא בהשקעות שיובילו לצמיחה; אבל ברמה המיידית, נדרשת כאן עזרה ישירה.

השלכות חמורות

מדינות המפרץ נושאות היום בנטל המלחמה בתימן, הצורך לסייע למצרים והמתחים מבית, ואפשר להבין מדוע פחתה מחויבותן לירדן. עם זאת, יש להזכיר להן את תפקידה החיוני ואת חשיבות מעמדה הגיאופוליטי של ירדן. ישראל יכולה, וצריכה, לתמוך באספקת המים שהובטחה לירדן, ואף מעבר לכך, למרות הקושי הנובע מן הבצורת המתמשכת. ידידיה של ישראל בקונגרס האמריקני ובני שיחה בבירות אירופה צריכים להגדיל את הסיוע לירדן. קרן המטבע הבינלאומית צריכה לשקול מחדש את דרישותיה במישור הפיסקלי. אם תידחף הכלכלה הירדנית אל מעבר לצוק, עלולות להיות לכך השלכות חמורות.

בינתיים יכול המלך עבדאללה למלא תפקיד מרכזי בשלבי ההכשרה האחרונים לפני חשיפת "עסקת השלום" של טראמפ. ייתכן שלמעמדו תהיה השפעה מעצבת, בהינתן סירובה העיקש של המנהיגות הפלשתינית לעצם ההידברות עם הצוות של טראמפ. בהקשר זה יכולה ישראל לקצור רווחים משמעותיים מתיאום שקט של אינטרסים משותפים עם ירדן, הן במונחים של השגרה הביטחונית העתידית בבקעת הירדן (שאף אחת מהמדינות לא מעוניינת לראותה כשטח פתוח לחדירת גורמים עוינים), והן, באופן זהיר יותר, בירושלים עצמה.

מבחינת ירדן, מה שמכונה "הסטטוס-קוו", בהר-הבית, המעוגן בהסכם השלום הישראלי-ירדני מ-1994, הוא ערובה למעמדה של משפחת המלוכה באחד המקומות הקדושים ביותר לאיסלאם. מאז סולק בית המלוכה ההאשמי ממכה ומדינה בעקבות כיבושן על-ידי משפחת המלוכה הסעודית ב-1925-1924, הוא רואה בשליטת הוקף ברחבת ההר עדות אחרונה ויקרת ערך לתפקידו הייחודי בהיסטוריה המוסלמית.

ישראל, כריבון בירושלים, יכולה להבטיח לו מעמד זה. היא מחויבת לכך בהסכם השלום. אבל למחויבות זו יש מחיר. על ממשלת ישראל להמשיך ולקחת בחשבון את הרגישויות הירדניות בכל הנוגע לתפילה יהודית על הר-הבית ולפעילויות אחרות של אלה המבקשים להחזיר עטרה ליושנה. המדיניות הישראלית משקפת חששות אלה, והממשלה אכן נמצאת בדיאלוג רציף עם הירדנים בעניין רגיש זה. עם זאת החשיבות שמייחסים הירדנים לשמירת הסטטוס-קוו היא גם דרך לרמז על מה שהם לא יכולים לומר (וכנראה גם לעולם לא יאמרו) בריש גלי, והוא ש"עסקה" שתעביר את הר-הבית והאגן הקדוש לריבונות פלשתינית תסכן גם את ישראל וגם את ירדן. יש סבירות גבוהה מאוד להניח שתרחיש כזה יגרום להשתלטות קיצונים איסלאמיסטים על השטח, אפשרות שיהיו לה השלכות אדירות על עתיד האזור כולו.

ישראל לא צריכה ולא אמורה ללחוץ על ירדן להביע עמדות אלה בפומבי, אולם במאמצים לגבש עמדה ערבית שתקבל בברכה את היוזמה של טראמפ, יכולה ירדן למלא תפקיד שקט אך משמעותי. לישראל יש אינטרס להבטיח שזה ייעשה בהקשר של או כלל-ערבית יציבות פוליטית וצמיחה כלכלית. מאז 1970, למעשה, יש לירדן חלק בעומק האסטרטגי של ישראל באזור. היבט זה קורא לחשיבה צלולה על המשך הדרך. למרבה הצער, ירדן מצטרפת באופן קבוע לכנופיית השיסוי הערבית בדיוני האו"ם והתקשורת הירדנית בדרך כלל נוטפת ארס בכל הנוגע לישראל, אבל אל להם להיבטים אלה להעיב על שיקול הדעת האסטרטגי הנדרש בשעה זו.

מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדל.
הכותב הוא סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

תאריך:  26/06/2018   |   עודכן:  26/06/2018
ערן לרמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תזכורת בעיתוי הנכון לחשיבות האסטרטגית של ירדן
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פרופסור מבוזה
27/06/18 11:51
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
בעוד המגעים המדיניים בין ישראל לארה"ב ולרוסיה על עתידה של סוריה ועל ההתבססות הצבאית האירנית בה נמשכים, ממשיכה ישראל לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה בגבול הצפון מפני הסכנה האירנית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס ב-20 ביוני לפעולות שקטות שעושה ישראל בסוריה, ואמר: "אנו פועלים כל הזמן למנוע את ההתבססות של כוחות אירן בסוריה וגם של גרורותיה". במדינות ערב התפרשה האמירה הזו כרמז לתעלומת התקיפה האווירית על מתחם גדול ששימש כוחות צבא אירניים בגבול סוריה-עירק לפני כמה ימים - תקיפה חריגה מסוגה בעומק השטח הסורי המעידה על כך שהמלחמה בין ישראל לאירן נמשכת במלוא העוצמה.
22/06/2018  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
העולם הצבוע המציא לעצמו כסות נוחה לאופיו ההפכפך, האינטרסנטי והמוטה משוא פנים, בדמותם של אירגונים בינלאומיים, שעיקר תפקידם הוא צבירת כוח לעצמם והסתרת האופי האמיתי של המערכת הבינלאומית. אירגונים אלה דוגלים הצהרתית בעקרונות נעלים דוגמת "זכויות האדם", "חופש הביטוי", דאגה "לערכי תרבות ושכיות חמדה" שיצרו בני האדם במרוצת ההיסטוריה ועוד. בפועל הם עושים שימוש מוטה שיקולים זרים ואינטרסים פוליטיים וכלכליים, לקידום עצמי שלהם ולטיפוח האינטרסים של הכוחות העיקריים העומדים מאחוריהם ומממנים את פעילותם. הוויה כזו בתנאים נורמליים מכונה שחיתות. ארגונים אלה אכן לוקים במידותיהם וביושרם המהותי ועל כן גם במידה רבה מיותרים.
21/06/2018  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
הכוחות העלאווים, סונים ושיעים הפועלים בסוריה מאיימים בשיטתיות על אינטרס ארה"ב, השואף לצמצם את כושר התמרון הסורי.
19/06/2018  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
מלון ריץ קרלטון בריאד חזר בארבעת החודשים האחרונים להיות מלון, לאחר שבמשך קרוב לשנה שימש כמקום מעצרם של חבורת סעודים עשירים במיוחד. הללו נעצרו זמן קצר לאחר שהנסיך מוחמד בן סלמאן מונה ליורש העצר, בנימוק של "מסע נגד השחיתות". זה כנראה היה יותר עניין של מאבקי כוח וסחיטת תשלומי עתק תמורת השחרור, אך הרושם לא נמחה – כותבים ויויאן נריים, מתיו מרטין וגלן קארי באתר בלומברג.
18/06/2018  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
בחודש מארס השנה, למעלה משלוש שנים לאחר שהחלו ההפצצות המסיביות ברחבי תימן, קבע האו"ם שבמדינה זו מתחולל האסון ההומניטרי הקשה ביותר בעולם. אולי קביעה זו תביא סוף-סוף את המלחמה הנשכחת לתשומת ליבו של העולם – אומרים מומחי סופאן גרופ. אולם סביר יותר להניח שהעולם ימשיך להתעלם מהטרגדיה של התימנים, עם הבלחות של זעם אך ללא פתרון ממשי בדרכי שלום.
14/06/2018  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי  
תביעת דיבה: מוחמד דחלאן רוכש בתים בירושלים  /  עומר כרמון
ראש ממשלת ירדן התפטר מתפקידו  /  מחלקה ראשונה
ברק ונסראללה מצהירים: "ניצחנו"  /  עומר כרמון
משבר מסוכן בירדן  /  יוני בן-מנחם
הנאצריסטים המודרניים  /  יוסי אחימאיר
דרוש: צבא גמיש  /  עמי דור-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il