|
|
שכול [צילום: אורן כהן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשם ה'. זה צריך להפסק. בישראל אין בית אשר אין בו מת. אין משפחה אשר לא ידעה שכול. ישראל היא ארץ של אבות, ושל אימהות, של אחים, ושל אחיות, של בנים ושל בנות, של חברים, ושל חברות, שחוברים יחדיו בשבעים שנותיה - ואף לפני שבעים שנותיה - לעדה אחת שיש בה שבעים לשון של כאב ושל פצעים פעורים ושל צלקות, על אבדן יקיר נפש על מעלות מלחמות הקיום של העם הזה.
זה קדוש.
הידיעה הזאת היא קדושה. הקבלה שיש פה שותפות גדולה שאינה מותרת בשום חריגה בשם השותפות, לא לדעה אחת ולא לדעה שנייה, ולא לזכות אחת על פני זכות אחרת של כל זולת בתוכנו. מחלוקות יש בישראל כמו בכל חברה פתוחה. השקפות עולם יש בקרבנו כמו בכל אומה בריאה. יש אמונות לוהטות כאלה ויש אמונות לוהטות אחרות, ויש רוחות ממערב ויש רוחות ממזרח, ויש עננים מדרום ויש מצפון, והכל רוחש ובוחש כאן, כי הארץ הזאת איננה ככל ארץ והצמתים שלה בוערים.
אבל למען ה', לא בשם השכול. לא בשם הנופלים. דומיה תהילה לנופלים כולם באגודה אחת שאין לה אלא דומיה אחת שלימה בכל הסערות. אסור.
