|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שישה בשישי

על המשילות

הפוליטיקאים מאשימים את המשפטנים ובתי המשפט באובדן המשילות. יש בזה משהו, אך חלק ניכר מן הבעיה נובע מהמערכת הפוליטית עצמה ומאלו העומדים בראשה
17/08/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   כנסת 20   |   תגובות
גם אתם אחראים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]


הקדמת הבחירות
הפרת הסכם [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

תרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" שלנו הופכת לדרך בה המדינה נשלטת. ב-70 שנות המדינה היו 34 ממשלות – ממוצע של שנתיים לממשלה; הכהונה הממוצעת של שר האוצר היא 34 חודשים; של שר הביטחון – 32 חודשים; של שר החינוך – 30 חודשים; של שר הבריאות – 24 חודשים. כך אי אפשר לנהל אפילו חנות מכולת

בנימין נתניהו שוב איים השבוע להקדים את הבחירות אם לא תושג הסכמה על חוק גיוס החרדים. לא ברור האם הוא מתכוון ברצינות או שהוא רק לוחץ על אגודת ישראל, אבל לא זה מה שחשוב לענייננו. השאלה הבסיסית שלי היא: מדוע בכלל אפשר להקדים את הבחירות?

החוק קובע שהכנסת תכהן ארבע שנים. הוא מאפשר להאריך את כהונתה ברוב של 80 חברי כנסת, ורק בשעת חרום ורק כל עוד זו נמשכת. לעומת זאת, קיצור כהונתה אפשרי ברוב של 61 וכבר נעשה כמעט דרך קבע. נניח בצד את העובדה שזהו סוג של הפרת הסכם בינינו הבוחרים לבין נבחרינו, שהרי אנחנו שולחים אותם לארבע שנים. נעסוק בהשלכה החמורה של התופעה: פגיעה הרסנית במשילות.

שר הנכנס בחגיגות רבה למשרדו אינו יודע האם יכהן בו ארבע שנים, ואולי שלוש ורבע, ואולי שנתיים וחודשיים, ואולי שנה וחצי. התוצאה המתבקשת: הוא יעסוק בפופוליסטי ובמיידי במקום במהותי ובמתמשך. הוא יעדיף מהפכות רעשניות על פני רפורמות מבוססות. הוא ירצה לראות תוצאות כאן ועכשיו במקום לתכנן לשנים הבאות. תרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" שלנו הופכת לדרך בה המדינה נשלטת ומנוהלת. ב-70 שנות המדינה היו 34 ממשלות – ממוצע של שנתיים לממשלה; הכהונה הממוצעת של שר האוצר היא 34 חודשים; של שר הביטחון – 32 חודשים; של שר החינוך – 30 חודשים; של שר הבריאות – 24 חודשים. כך אי-אפשר לנהל אפילו חנות מכולת.

תפקידה של אופוזיציה הוא להפעיל ביקורת על הממשלה, להקשות עליה ולהציב לה חלופה – בבחירות הבאות. תפקידה איננו להפיל אותה בעיצומה של כהונתה, כי הרי הציבור בחר בה לארבע שנים. ודאי שאין להשלים עם סחטנות – של ראש הממשלה או של שותפיו – בדמות "נלך לבחירות אם לא תסכימו". הפתרון: לשנות את המצב מן היסוד. למשל: לקבוע כהונה מינימלית של שלוש שנים; להצריך רוב של 80 ח"כים לפיזור; אולי אפילו למנוע לחלוטין את הקדמת הבחירות.

האיש מספר שתיים
לא רוצה אדם חזק [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

החמאס מבעיר את דרום הארץ, חיזבאללה יושב על הגדר בצפון, וראש הממשלה לוקה בליבו. מי בדיוק מחליף אותו? אירן מבצעת ניסוי גרעיני, וראש הממשלה הולך לעולמו. מי בדיוק מחליט על התגובה הישראלית? אין תשובה. החוק אינו אומר דבר, וכך גורל המדינה עלול להיות תלוי על בלימה.

במדינה שקיומה מוטל בסכנה תמידית, זו רשלנות פושעת והפקרות שאין להשלים עימה. יש לתקן את חוק יסוד הממשלה ולקבוע, כי ראש הממשלה ימנה את אחד מחברי הממשלה לממלא מקומו הקבוע – הן כאשר הוא יוצא לחו"ל, הן כאשר הוא חולה, הן כאשר הוא נבצר והן אם חלילה ילך לעולמו. ממלא המקום יהיה חבר בכל ועדות השרים שבהן חבר ראש הממשלה ויקבל תדרוכים ביטחוניים עיתיים.

אם לראש הממשלה יהיה קצת שכל, הוא יאציל לממלא מקומו סמכויות שונות. תפקידו של ראש ממשלת ישראל הוא הקשה ביותר בעולם, ואין שום סיבה שהוא יצטרך להתעסק גם בפתיחת חנויות בשבת, במימון האירוויזיון ובמצבם של שירותי החרום. נכון ששום פוליטיקאי לא אוהב מישהו חזק לידו – בנימין נתניהו "מצטיין" בכך – אבל טובת המדינה מחייבת את הצעד הפשוט והחיוני הזה: אדם שיוכל לסייע בשעת שגרה וייכנס מיד לתפקיד בשעת הצורך.

מספר המשרדים
משרד לכל 4 מיליון תושבים [צילום: מישל אולר, AP]

על חלק מהמשרדים כמעט ולא שומעים, מה שמלמד שהם מיותרים – משרד ההסברה, המשרד לפיתוח הפריפריה למשל. אחרים מגוחכים מיסודם: משרד ירושלים ומורשת, משרד התפוצות, המשרד לשוויון חברתי הם דוגמאות בולטות. את המחיר הציבור משלם, גם במישרין וגם בעקיפין בדמות ממשלה מסורבלת ומקרטעת שאינה מסוגלת לתאם בין ימינה לשמאלה. אבל מה זה לעומת הצורך לתת כיבודים ותפקידים ולשכות ומכוניות

חמישה או שבעה – לפי פרופ' נורת'קות פרקינסון, מנסח חוקי המינהל הידועים, זהו המספר האידיאלי של חברי ממשלה. פרקינסון כתב את ספרו בשנות ה-50, החיים נעשו הרבה יותר מורכבים בששת העשורים האחרונים, אז בואו נניח שצריך תשעה שרים: אוצר, ביטחון, חוץ, משפטים וביטחון פנים, בריאות, חינוך, פנים, תקשורת, תשתיות.

כל שאר המשרדים, בגדול, לוקחים כסף מהאוצר ומעבירים אותו הלאה; או שפעילותם יכולה בקלות להיכנס למשרדים האחרים. למשל: חקלאות – בבריאות ובפנים; תרבות וספורט – בחינוך; קליטה – בפנים; בינוי ושיכון – בתשתיות. נכון, המשרדים הללו יהיו מאוד גדולים, אבל אפשר לפצל אותם למחלקות שבראש כל אחת מהן יעמוד סגן שר. זה יחסוך המון כסף ובעיקר יביא לתיאום ולאחידות שכל כך חסרים לנו היום.

במקום זה, יש לנו היום 30 משרדים. כן, 30. זה אומר: משרד לכל 280,000 תושבים. לשם השוואה, ל-6.5 מיליון תושבי הולנד יש 12 משרדים (אחד לכל 540,000), ל-10.8 מיליון היוונים יש 18 משרדים (אחד לכל 600,000), 60.1 מיליון תושבי בריטניה מסתפקים ב-24 משרדים (אחד ל-2.5 מיליון שקל), ואילו בצרפת יש 16 משרדים ל-67 מיליון תושבים (אחד לכל 4 מיליון).

על חלק מהמשרדים שלנו כמעט ולא שומעים, מה שמלמד שהם מיותרים – משרד ההסברה, המשרד לפיתוח הפריפריה למשל. אחרים מגוחכים מיסודם: משרד ירושלים ומורשת, משרד התפוצות, המשרד לשוויון חברתי הם דוגמאות בולטות. את המחיר הציבור משלם, גם במישרין וגם בעקיפין בדמות ממשלה מסורבלת ומקרטעת שאינה מסוגלת לתאם בין ימינה לשמאלה. אבל מה זה לעומת הצורך לתת כיבודים ותפקידים ולשכות ומכוניות.

תקציב המדינה
כמעט הכל סגור מראש [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

חשבי המשרדים, הממונים בידי משרד האוצר וכפופים לו מבחינה מקצועית, מאשרים כל הוצאה וכל העברה ומעורבים בכל רכישה ובכל מכרז. כך שאפילו הגמישות הקטנה שיש לשרים – האחוזים הבודדים שבאמצעותם אפשר לקדם תוכניות וסדרי עדיפויות – כפופה לאישור הפקידים

נפתלי בנט יושב על תקציב של 61.8 מיליארד שקל; ליעקב ליצמן יש 38.7 מיליארד שקל – אלו הם הנתונים של תקציב 2019. אבל האם לשרים באמת יש שליטה על מיליארדים רבים, לעיתים על עשרות מיליארדים? לא ממש, ולפעמים ממש לא. כמעט כל תקציב המדינה סגור וחתום מראש – הוצאות שכר, החזרי חובות, פרויקטים ארוכי טווח, רכישות הנפרסות לאורך שנים, החזרי חובות. משרד האוצר אינו נותן פילוח רוחבי של ההוצאות, אבל כמה דוגמאות ממחישות במה מדובר.

תקציב החינוך היסודי וחטיבות הביניים לשנה הבאה הוא 13.1 מיליארד שקל – מתוכם 12.9 מיליארד שקל מופנים לשכר המורים; בחטיבה העליונה הנתון הוא 9.6 מתוך 10.1 מיליארד שקל. תקציב הבריאות עומד על 38.7 מיליארד שקל; סל הבריאות בולע 26.3 מיליארד שקל, והסובסידיות לבתי החולים – עוד 1.5 מיליארד. מתוך 55.2 מיליארד שקל של תקציב הביטחון, 28.3 מיליארד מופנים לשכר ולגמלאות.

השירותים החברתיים אמורים לקבל בשנה הבאה 178.8 מיליארד שקל – אבל 46.6 מיליארד שקל הם בכלל העברות לביטוח הלאומי. החזרי החוב יסתכמו ב-52.3 מיליארד שקל, 13% מכלל התקציב הרגיל. תחת הסעיף "הוצאות אחרות" בן 25 מיליארדי השקלים, מופיעות גמלאות ב-17.3 מיליארד שקל. מתוך 18.8 מיליארד שקל של תקציב המשרד לביטחון פנים, 9.7 מיליארד שקל הם שכר וגמלאות לשוטרים.

זאת ועוד: חשבי המשרדים, הממונים בידי משרד האוצר וכפופים לו מבחינה מקצועית, מאשרים כל הוצאה וכל העברה ומעורבים בכל רכישה ובכל מכרז. כך שאפילו הגמישות הקטנה שיש לשרים – האחוזים הבודדים שבאמצעותם אפשר לקדם תוכניות וסדרי עדיפות – כפופה לאישור הפקידים.

בלי יכולת לשלוט על הכסף, כמעט ואין יכולת לשלוט בכלל. אם השרים באמת רוצים למשול, הם צריכים לעשות שני דברים: לצמצם את מספר עובדי משרדיהם כדי לפנות כסף, וליטול בחזרה לידיהם את השליטה שעברה לידי החשבים. אם אינם מסוגלים לעשות זאת, שלא יתלוננו על העדר משילות.

שלטון המשפטנים
להפוך את הגישה להרבה יותר יקרה

אי-אפשר לדבר על משילות בלי לדבר על המשפטנים, שהשתלטו על חיינו הציבוריים ובמידה רבה על חיינו הפרטיים. הסיבה ידועה היטב: מאחר שעל כל דבר אפשר לרוץ לבית המשפט, כולם רוצים כסת"ח ומבקשים מראש חוות דעת משפטית שהם בסדר. לכן, אם רוצים לשנות את המצב, צריך לשנות את השורש ולהבהיר: לא הכל שפיט.

הדרך לעשות זאת היא להפוך את הגישה לערכאות ליותר יקרה ומסוכנת מאשר היא כיום, כך שכולם יחשבו פעמיים ושלוש לפני שהם פונים לבית המשפט בנוגע לכל מכרז וכל מינוי וכל עסקה וכל כשל עסקי וכל גרם חסר במזון. וזה אומר: אגרות הרבה יותר משמעותיות, שייגזרו מהנזק שתגרום התביעה אם יתברר שהיא חסרת יסוד; חיוב ריאלי בהוצאות במקרים של תביעת שווא או של התעקשות על הליך סרק; חיובם של עותרים ציבוריים בהוצאות בעתירות שלא היה מקום להגשתן; יצירת יותר מסלולי ערעור מינהליים במקום מסלולים משפטיים.

חלק מהצעדים הללו מצריכים אומץ ונחישות, אל מול מקהלת צעקנים וצדקנים שתצא נגד "הפגיעה בשלטון החוק". אך כאשר בוחנים את המקהלה הזאת, מגלים שהיא מורכבת מכאלה שעשו קריירה (וכסף) מדחיפת אפם לכל מקום ומכאלה שיש להם דעה פוליטית מאוד מסוימת. רוצים למשול? בבקשה, תוכיחו שאתם יודעים כיצד: לעשות מה שנכון, גם במחיר של ביקורת ציבורית.

מיומנות שרים
פחות מעמיתו הטורקי [צילום: רועי עלימה, פלאש 90]

אם שר האוצר צריך להיות כלכלן, ושר הביטחון צריך להיות קצין, ושר הבריאות צריך להיות רופא – אזי שר הרווחה צריך להיות מקרה סעד, טוענת בדיחה ישנה. אז נכון שלא תמיד צריך מומחיות ספציפית – איילת שקד ויעקב ליצמן הם דוגמאות לכך – אבל יש משרדים שבהם כמעט בלתי אפשרי בלעדיה. בראשם עומד משרד האוצר. כלכלה היא עסק מסובך מאוד, עם המון גישות ודעות. שר האוצר צריך להכריע גם בגישות מקרו-כלכליות וגם בסוגיות של בנקאות, ביטוח, שוק ההון, מחירים, תחרות ורבות אחרות.

בדקתי השבוע את ההשכלה והניסיון המקצועי של כמה שרי אוצר בהשוואה לאלו של משה כחלון. ברור שכחלון עולה לאין ערוך על קודמו, יאיר לפיד, שלא הייתה לו אפילו תעודת בגרות ושמעולם לא עסק במשהו כלכלי. הוא גם טוב יותר מכמה מעמיתיו ברחבי העולם, אך כמו שאמי המנוחה נהגה לומר: לא מעניין אותי מה ילד אחר קיבל במבחן. לא נעים לראות, שאפילו שר האוצר הטורקי – דוגמה בוטה לנפוטיזם – הוא בעל השכלה וניסיון רלוונטיים יותר מאשר כחלון. אם פוליטיקאים רוצים למשול, כדאי שהם יהיו בעלי כישורים מתאימים – ודאי, כאמור, במקום כל כך מקצועי ומורכב כמו משרד האוצר. אחרת, הם יהיו שבויים בידי פקידיהם במקרה הטוב ויעשו שטויות אין-סופיות במקרה הרע.


שרי אוצר: כישורים וניסיון
המדינה
השר
השכלה
ניסיון מקצועי
ישראל
משה כחלון
מדעי המדינה, משפטים
ייבוא מוצרי רכב
ארה"ב
סטיב מנוחין
תואר ראשון (ייל)
ניהול השקעות
בריטניה
פיליפ המונד
מדעי המדינה, כלכלה
ביטוח בריאות
גרמניה
אולף שולץ
משפטים
דיני עבודה
צרפת
ברונו לה-מאייר
ספרות צרפתית
שירות ציבורי
נורבגיה
סיב ינסן
מינהל עסקים
שיווק
שווייץ
אולי מאורר
ראיית חשבון
עסקי חקלאות
דרום אפריקה
נהלנלה ננה
משפטים
ביטוח
קוריאה הדרומית
קים דונג-יאון
משפטים
שירות ציבורי
מצרים
מוחמד מאאיט
חקלאות
בנקאות
טורקיה
בראט אלביראק
מינהל עסקים (חתנו של ארדואן)
ניהול כספים
תאריך:  17/08/2018   |   עודכן:  17/08/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי גבאי / Avi  Gabay   אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman   אברהם נגוסה / Avraham Neguise   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אורי מקלב / Uri Maklev   אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אורן חזן / Oren Hazan   אחמד טיבי / Ahmad  Tibi   איוב קרא / Ayoob Kara   איילת נחמיאס-ורבין / Ayelet Nahmias-Verbin   איילת שקד / Ayelet Shaked   איימן עודה / Eiman Ode   אילן גילאון / Ilan Gilon   איתן ברושי / Eitan Broshi   איתן כבל / Eitan Cabel   אכרם חסון / Akram Hasson   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי אלאלוף / Eli Alaluf   אלי כהן / Eli Cohen   אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan   אלעזר שטרן / Elazar Shtern   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אראל מרגלית / Erel Margalit   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   באסל גטאס / Basel  Ghattas   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan   ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka   דוד אזולאי / David Azulai    דוד אמסלם / David Amsalem   דני עטר / Danielle Attar    דני בן יוסף דנון / Dani Danon   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   זוהיר בהלול / Zohir Bahalul   ז'קי לוי / jackie Levy   חיים ילין / Haim Yalin   חיים כץ / Haim Katz   חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar   חמד עמאר / Hamad Amar   חנין זועבי / Haneen  Zoabi   טלי פלוסקוב / Tali  Ploskov   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יגאל גואטה / Igal  Guetta   יהודה גליק / Yehuda Glick   יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב קיש / Yoav Kish   יואל חסון / Yoel Hason   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov   יובל שטייניץ / Yuval  Steinitz   יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky   יוסף גריף / Yosef Garif   יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen    ינון מגל / Yinon  Magal   יעל גרמן / Yael  German   יעל כהן-פארן / Yael  Cohen Paran   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יעקב מרגי / yaakov Margi   יעקב פרי / Yaakov  Perry   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   יצחק כהן / Yitzhak  Cohen   יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli   ירון מזוז / Yaron Mazuz   יריב לוין / Yariv Levin   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כ"ץ / Yisrael  Katz   ישראל כץ / Israel  Katz   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מייקל אורן / Michael Oren   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכל בירן / Michal Biran   מיכל רוזין / Michal Rozin   מיקי לוי / Mickey  Levy   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   ממשלת ישראל / Israel Government   מנואל טרכטנברג / Manuel Trajtenberg   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev   משה גפני / Moshe Gafni   משה כחלון / Moshe Kahlon   משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon    משולם נהרי / Meshulam Nahari   נאוה בוקר / Nava Boker   נורית קורן / Nurit Koren   נחמן שי   ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סופה (סופיה) לנדבר / Sofa  Landver   סילבן שלום / Silvan  Shalom   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   סתיו שפיר / Stav Shafir   עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman   עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya   עבדאללה אבו-מערוף / Abdullah  Abu Ma'aruf   עודד פורר / Oded Forer   עיסאווי פריג' / Issawi Frej   עליזה לביא / Aliza Lavi   עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz   עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev   עפר שלח / Ofer  Shelah   פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete   צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi   ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely   ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קסניה סבטלובה / Ksenia Svetlova   רוברט אילטוב / Robert Ilatov   רויטל סויד / Revital Swid   רועי פולקמן / Roei Folkman   רחל עזריה / Rachel  Azaria   שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli    שי  פירון / Shai  Piron   שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich   שרון גל / Sharon Gal   שרן השכל / Sharren Haskel   תמר זנדברג / Tamar Zandberg 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על המשילות
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לוגי
17/08/18 12:44
2
אקטואלי
17/08/18 22:21
 
בני בנקר
17/08/18 23:51
 
פוליטיקאים קטנים
19/08/18 03:47
3
שמישלי
23/08/18 04:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  כנסת 20
ועדת הכלכלה אישרה (יום ג', 14.8.18) את תקנות תכנון משק החלב, העוסקות במדיניות הפיתוח לשנת 2018 בענף הבקר ובענפי הצאן, שהגיש משרד החקלאות. התקנות מסדירות את האופן בו תוקצה תוספת של 68 מיליון ליטר למכסת החלב, מעבר למכסה הכללית ל-2018 שעומדת על 1,568 מיליון ליטר, בין יצרני החלב הקיימים וליצרנים חדשים בשנת 2018 בענף הבקר והצאן. התקנות שאושרו שומרות על חלוקת המכסות הקיימת בין היצרנים בקיבוצים (58% מהמכסות) למושבים (42% מהמכסות) ונותנת העדפה ליצרנים הקטנים במושבים וליישובי עוטף עזה, והיו"ר כבל אמר כי בכוונתו להמשיך להילחם בשיניים על קיומו של המשק המשפחתי בכל ענפי החקלאות.
15/08/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
ועדת החינוך קיימה (יום ג', 14.8.18) ישיבת היערכות מיוחדת לפתיחת שנת הלימודים תשע"ט בחינוך החרדי בהשתתפות מנכ"ל המשרד שמואל אבואב וצוות משרדו.
14/08/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
מליאת הכנסת התכנסה (יום ד', 8.8.18) לדיון מיוחד בחוק הלאום, לאחר שהאופוזיציה הצליחה לגייס 25 חתימות הדרושות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו נעדר מהדיון.
08/08/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קבעה (יום ד', 8.8.18) כי תתווסף האזהרה: "מכיל אספרטיים (מקור של פניאלנין)" למזון המכיל ממתיק מסוג זה. הסימון יתבצע במסגרת, ובאותיות ברורות וקריאות, שגודלן לא יפחת משליש גודל אותיות שם המזון.
08/08/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה (יום א', 5.8.18) את מתווה הפרטת דואר ישראל. במסגרת המתווה בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.
05/08/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
רשימות נוספות   /   כנסת 20  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ממשלה 34  /  מי ומי  
תקופות השחרור המנהלי יעלו דרמטית  /  מירב ארד
אושר: פטור מאגרה בבתי הדין הרבניים  /  איציק וולף
גבאי: ח"כ ברושי - עבריין מין מביש  /  עומר כרמון
ציון 99  /  עידן יוסף
מחוקקים שטחיים  /  עמי דור-און
משתלת המח-שבת  /  עידן יוסף
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il