החלטתה של מרוקו במאי השנה לנתק את קשריה עם אירן, בשל טענות להתערבות אירנית בסכסוך בסהרה המערבית, מקשה עוד יותר את מצבה המדיני של אירן, המתמודדת לאחרונה נגד מסע דיפלומטי וכלכלי המכוון נגדה, בהובלת ארה"ב והמדינות הסוניות המתונות בראשות סעודיה.

שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, טען, כי בידיו מסמכים המעידים על מתן סיוע אירני לחזית פוליסריו - ארגון בדלני מרקסיסטי הדורש עצמאות בחבל סהרה המערבית. מרוקו טוענת, כי אירן, באמצעות שגרירותה באלג'יריה, עזרה בארגון מפגשים בין חזית הפוליסריו לבין חיזבאללה ששימש ששליח למטרותיה. בין היתר נטען, כי חיזבאללה הבריח נשקים, כולל מערכת טילים נגד מטוסים שאפשר להרכיב על משאיות, וסיפק אימונים צבאיים לחברי חזית פוליסריו.

הסכסוך בסהרה המערבית - רצועה מדברית המשתרכת לאורך חופי האוקיאנוס האטלנטי - נמשך 43 שנים. מאז חציה השני של 1970 מרוקו שולטת ברוב שטחי המחלוקת באזור. לאחר הסכם הפסקת האש בחסות האו"ם שנחתם ב-1991, נהדף ארגון הטרור המרקסיסטי, והנהגתו פועלת כיום מאזור טינדוף הנמצא באלג'יריה, ליד גבולה עם מרוקו. באזור זה הקים הארגון מחנה פליטים שבו חיים 150,000 סהראווים בעשורים האחרונים.

באפריל האחרון קיבלה מועצת הביטחון החלטה המרחיבה את המנדט של כוח שמירת השלום של האו"ם (MINURSO) המפקח על הסכם הפסקת האש באזור. ההחלטה גם קראה לחזית הפוליסריו לצאת מאזור החיץ שאליו חדר באזור גוארג'ראט שבמרוקו, ולהימנע מנקיטת פעולות העלולות לגרום לחוסר יציבות באזור.

המתח בין אירן ומרוקו לא החל רק בגלל התמיכה בחזית הפוליסאריו. ב-2009 ניתקה רבאט את קשריה הדיפלומטיים עם אירן, לאחר שהאשימה את טהרן בהפצת השיעה במדינה. במארס 2017 עצרה מרוקו פעיל חיזבאללה, איש כספים לבנוני בשם קאסים טאג'ידין, שהגיע לקזבלנקה בדרכו מגינאה-ביסאו לביירות. לדברי משרד האוצר האמריקנית, טאג'ידין סיפק לחיזבאללה מימון של מיליון דולר במזומן. לאחר שנעצר, הוא הוסגר לארצות הברית.

טענותיה של מרוקו נגד חיזבאללה שופכות אור על נוכחות ארגון הטרור השיעי באפריקה, בחסות אירן. משרד החוץ האמריקני מעריך, כי חיזבאללה מחזיק במערב אפריקה רשת הברחה מאז תחילת שנות ה-2000. בדוח של המודיעין הבלגי משנת 2000 צוין, כי פעילי חיזבאללה מעורבים בהברחת יהלומים, הלבנת הון ומימון הארגון. ב-2004 צוטט גורם מודיעיני בעיתון וושינגטון פוסט, לפיו חיזבאללה מחזיק מספר חברות באפריקה שמדרום לסהרה. ב-2013 הכניסה ארה"ב לרשימת העיצומים הכלכליים שלה ארבעה אזרחים לבנונים שהואשמו בגיוס כספים עבור חיזבאללה בחוף השנהב, סנגל, סיירה-לאון וגמביה. באותה שנה נעצר בניגריה פעיל של ארגון הטרור, ותפיסתו הובילה למצבור נשק של חיזבאללה במדינה, שנועד לפגוע במטרות ישראליות במערב אפריקה.

מרוקו האשימה במישרין את אירן בערעור היציבות באזור סהרה המערבית, כאמור - באמצעות הכוונה מהשגרירות האירנית באלג'יריה. לפי רבאט, נספח התרבות האירני באלג'יריה, אמיר אל-מוסאווי - שכיהן בעבר כסגן שר הביטחון ועמד בראש מכון מחקר לביטחון המקורב למשטר - סייע בהברחת נשק מחיזבאללה לחזית פוליסריו, דרך אלג'יריה.

מטרתה של אירן בפעילותה בסהרה המערבית היא לחתור תחת מרוקו, מדינה סונית מתונה, כחלק מהמדיניות להפיץ את המהפכה השיעית. דפוס הפעולה האירני בסהרה המערבית דומה לאלו של טהרן במקומות אחרים בהם היא מעורבת ומנסה לרכוש השפעה. אירן משתמשת בחיזבאללה בלבנון, במיליציות שיעיות ובחיזבאללה בסוריה, במיליציות שיעיות בעירק ובחות'ים בתימן. בנוסף, היא מפעילה ברצועת עזה את הג'יהאד האיסלאמי ובמידה מסוימת את חמאס. מטרה נוספת של אירן, באמצעות התמיכה בחזית הפוליסאריו, היא השגת אחיזה אסטרטגית בחופי האוקיאנוס האטלנטי.

מבחינת מרוקו, ניתוק היחסים עם אירן וההאשמות כלפי המשטר בטהרן, עולים בקנה אחד עם מדיניות ממשל טראמפ נגד שאיפותיה ההגמוניות של אירן במזרח התיכון ותוכניתה הגרעינית. אפשר, כי מרוקו מנצלת את האירועים האחרונים כדי להשיג את תמיכתן העתידית באו"ם של המדינות הסוניות המתונות וארה"ב, במימוש תוכנית האוטונומיה שהיא מעוניינת ליישם בסהרה המערבית. בנוסף, המהלך הדיפלומטי האחרון של מרוקו מאפשר לה לקשור את חזית פוליסריו עם חיזבאללה כשני ארגוני טרור דומים, שאינם מעוניינים בפתרון סכסוכים באמצעים דיפלומטיים, אל חותרים לערעור היציבות באפריקה ובמזרח התיכון.

מדיניותה של מרוקו מקרבת אותה גם לעמדה הישראלית בנושא אירן ולהתחממות היחסים בין ירושלים ומדינות המפרץ. בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ירושלים ורבאט, אך הם נותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. אולם, מאז עדיין מתקיימים קשרים לא-רשמיים מסוימים בין המדינות. כך, מספר התיירים הישראלים הטסים למרוקו מגיע מדי שנה ל-13,000, ובשנת 2015 עמד הייצוא הישראלי למרוקו על 23 מיליון דולר.

מרוקו נוהגת כבוד רב במורשת היהודית ותקיימת בה הקהילה המשמעותית האחרונה שנותרה בעולם הערבי. חוקת 2011 אף מזכירה את התרבות היהודית-עברית ברשימת מקורות המורשת המרוקנית. בנוסף, ישראל ומרוקו שותפות למחנה בהובלת ארה"ב נגד דאעש וארגוני טרור סונים קיצוניים אחרים. המשבר בין מרוקו ואירן, והאינטרסים החופפים של ירושלים ורבאט, עשויים לחזק את קשריהן הדיפלומטיים והכלכליים.