|
|
אהריש. לא מאותה אומה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
איש הלוי שנישא השבוע, כולו בשמחת כוכבים ומזלות, אולי איננו יודע, כי מי שלא עשהו גוי זה הקב"ה, אבל מי שעושה את היהודי למי שהוא, זה הוא עצמו. לעם ישראל יש אחריות אוניברסאלית - ו'הייתם לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש'. זו אחריות, והיא מחייבת. גם אם היהודי אינו מקיים את רוב המצוות, גם אם איננו מאמין, ילדיו כבר לא יהיו יהודים, לא יגדלו כיהודים, זו למעשה קטיעת שלשלת עתיקה וקדושה. אולי נכד הוא ליהודים שמסרו נפשם על קידוש השם ולא התבוללו, אולי נכד הוא למכבים, ולא למתייוונים שגרמו לחלק מהעם להימחק מעם ישראל. רבים האיסורים בתורה, אבל נישואים עם גויה יש להם משמעות אולי הקשה ביותר, כי האדם גודע את הענף שאליו נולד והשתייך: 'ובנך לא תיתן לבתו, ובתך לא תיתן לבנו, כי יסיר את בנך אחרי ועבדו אלוקים אחרים' (דברים פרק ז').
נשאלת השאלה, האם אין כאן 'גזענות' להיכנס ל'אהבה' בין שני אנשים? מחקרים רבים הוכיחו שנישואי תערובת אינם מצליחים. הפער הפנימי צץ החוצה בסופו של דבר, דברים שהיו חבויים בתחילה, צפים ועולים. שניים שהולכים להקים משפחה צריכים להסתכל לטווח ארוך, הילדים שלהם יגדלו קרועים, אפילו מצד השמות. האם אני סלמן או שלמה, איברהים או אברהם, איך לחנך אותם? הרי לכל אחד מבני הזוג עקרונות אחרים, מסורות של אבותיו שאינם ניתנים לגישור. אתה נפגש עם החגים שלך, עם בני משפחה. בתחילה הכל נראה יפה אך בעתיד באים תסכולים. שניים שאינם באים מאותה אומה, שניהם סובלים במהלך החיים. ההשלכות לילדים רבות ומורכבות אם ירצו להיות יהודים, כי גם לאדם שאיננו דתי יש קשר כזה או אחר לתורה או לאומה, היהדות איננה סתם דת או אמונה כמו בנצרות, ליהודי מורשת של אלפי שנים, סיפור רב עצמה ולאן שילך אדם הוא ישא איתו את הסיפור הזה.
מדברי חז"ל אנו יודעים שבנם של לא יהודי וגויה אינו נחשב כלל לבנו של האב היהודי מבחינה משפטית. "בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה" (קידושין סח ב). הרב עוזיאל הגדיר ילדים אלה כ"צאן אובדות".
מה הם תוקפם של נישואים כאלה בהלכה? (הרמב"ם אישות ד' טו') "המקדש גויה אינם קידושין, והרמב"ם כותב על יהודי שנושא גויה כך", עוון זה אף על-פי שאין בו מיתת בית דין, אל יהי קל בעינייך, שיש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו. הבן מן הנכרית אינו בנו, שנאמר כי יסיר את בנך מאחורי, ודבר זה גורם להידבק בעבודה זרה שהבדילנו הקב"ה מהם, ולשוב מאחורי השם ולמעול בו" (איסורי ביאה יב ח-ט).
הרבי מלובביץ מסביר שאין לקרוא לכך נישואים, כי יהודי וגוי הם שתי מהויות נפרדות. הקב"ה הבדיל בין ישראל לעמים בדומה להבדלה בין חושך לאור וכמו שאומרים ב"הבדלה" במוצאי שבת "המבדיל בין אור לחושך ובין ישראל לעמים". והרי אפילו בתוך עם ישראל יש הבדל בין כהנים לויים וישראל שלא ניתן לשנות זאת, קל וחומר בהבדל שבין ישראל לעמים שזהו הבדל גמור. בימי עזרא ונחמיה שחטא עם ישראל בנשיאת נשים נכריות, עזרא הוכיח אותם על שהפרו מצות ה' והתחתנו בעמי התועבות (עזרא ט יד) וכפי שכתוב בספר נחמיה "וביום עשרים וארבע לחודש הזה (תשרי) נאספו בני ישראל בצום ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר".
בכל הדורות, גם יהודים שירדו עד תחתית הזהירו את צאצאיהם, 'זכרו אתם יהודים' ואל תינשאו למי שאיננו מבני עמכם', הוראה זו נשמרה גם בקהילות אנוסים שלא שמרו על כלום. ההתבוללות היא האויב הראשי לקיום העם היהודי, מספר היהודים אינו עולה ועוד הולך ונכחד. "המכון לתכנון מדיניות העם היהודי" גוף מחקרי שהקימה הסוכנות היהודית, מגלה כי מספר היהודים גדל ב-2% מאז 1970 בעוד שאוכלוסיית העולם גדלה ב-70%.
לנישואי התבוללות אלה אין שום תוקף במדינת ישראל והם לא יוכלו להירשם במשרד הפנים, למרות ה"רבנית" ש'חיתנה אותם'.
היום המגמה הפוסט מודרנית והליברלית היא לטשטש לאומיות, מיניות, תא משפחתי. כמובן חתונה כזאת התקבלה בצהלות ובעיניים מצועפות על-ידי הכנופיות התקשורתיות שחותרות תחת קיומו של העם היהודי.
