סוד שרידותו הממושכת כל כך של
רון חולדאי בראשות עיריית תל אביב-יפו טמון ככל הנראה בסוג היריבים שניסו לאיים על כיסאו. בעבר היו אלה אנשי שמאל קיצוניים ביותר (
דב חנין,
ניצן הורוביץ), אשר הותירו בפני תושבי העיר את הבחירה בין רון חולדאי לבין ישיבה בבית. השנה מדובר ביריבים בלתי מוכרים, ששמותיהם, תמונותיהם והישגי העבר שלהם ידועים ככל הנראה רק להם עצמם. התוצאה הצפויה של מערכת הבחירות המשמימה: שיעור הצבעה נמוך והנצחת כהונתו של חולדאי.
מכתב שהגיע מחולדאי לתושבי רמת אביב ג', למשל, מונה בין הישגיו את הקמתו של מבנה צופים חדש בשכונה. האם חולדאי, או מישהו מבין יריביו, מבחין בכך שהמבנים של הצופים ושל תנועות הנוער האחרות הפכו למטרד רעש המאיים על תושבי הסביבה בה הם נמצאים. מדוע לא להרחיק את המבנים? מדוע לא לשנות את האופי ואת התרבות של מוסדות אלה, באופן שרעש לא יהיה המאפיין הבולט בפעילות? מדוע לא לחנך את הנוער שריבוי רעש איננו מתכון לריבוי שמחה? מכל מקום, הפעילות הרעשנית של הצופים מהווה מטרד חמור לשלוותם של אזרחי העיר, ואינה יכולה להיות מקור גאווה לעומד בראשה. ומדוע יריביו שותקים בנושא הרעש?
באותו מכתב מבטיח חולדאי לפעול במשותף עם תושבי השכונה "לשיפור מערך התחבורה, התנועה והחניה, כולל הכניסות והיציאות בשכונה". מה עיכב אותו עד היום מלפתוח את הכניסה המתבקשת לשכונה, ביטול הניתוק בין אפקה לבין השכונה וחיבור רחוב משמר הגבול עם רחוב קשאני? כל עוד לא ייעשה צעד פשוט זה תהיינה לשכונה הצומחת שתי כניסות בלבד (רחוב רקנאטי ורחוב בן-יוסף), כאשר הכניסה מרחוב רקנאטי צפויה להיחסם בקרוב עקב פינוי-בינוי נרחב המתוכנן ברחוב זה, אשר יחמיר את עומס התנועה והחניה בשכונה. ומדוע יריביו שותקים ומגוננים על הניתוק הבלתי הגיוני הנ"ל, לפני שחוסמים את רחוב רקנאטי?
ועוד שיפור זול ומתבקש למען בטיחות התנועה בשכונה ובעיר כולה: פסי ההאטה המוגבהים, הממוקמים היום במקומות אקראיים ברחובות שונים, מן הראוי שיוצמדו למעברי חציה, או לכניסות למעגלי תנועה, באופן שיאטו את התנועה במקומות שבהם הדבר נדרש מבחינה בטיחותית, וכך יהיו מועילים ולא מטרידים? וגם כאן, יריביו של חולדאי אינם מרימים את הכפפה.
הבעיה אינה מצטמצמת לרמת אביב ג'. כאשר מדובר על רכבת קלה ברחוב איינשטיין ולא מתחתיו, המשמעות היא ניתוק בין רמת אביב א' לבין רמת אביב ב', סתימת כביש מרכזי בשכונה וקשיים בהגעה לאוניברסיטת תל אביב. עוד דוגמה לאטימות: סתימת רחוב טאגור באמצעות "המפלצת", המגדל המתוכנן במקום בית מילמן.
ומעבר לתחום התחבורה: שנותיו הרבות של חולדאי הביאו להתפשטות גורפת של הלעז בחוצות תל אביב. העיר העברית הראשונה אינה ראויה עוד לתואר כבוד זה כאשר הלעז שולט בכל פינה, ואין פוצה פה ומצפצף. וכמו העיר כך גם השבת: יום השבת - תרומה גדולה של היהדות לאנושות - מאבד את אופיו, הופך ליום של מסחר ושל "תרבות הקניונים" - דבר והיפוכו - והעיר מאבדת את צביונה כעיר עברית ויהודית.
תושבי השכונה והעיר מצפים לתוכניות אמתיות ולא לתמונות וסיסמאות של מועמדים אנונימיים. אל יופתעו המועמדים משיעור הצבעה נמוך. אין סיבה שהתושבים ייצאו להצביע.
