מי שבחן בתשומת לב את ההתפתחויות בששת החודשים האחרונים, לא היה מופתע מעקרונות הסכם הברקזיט שאישרה אמש (יום ד', 14.11.18) ממשלת בריטניה – כותב פיטר פוסטר, עורך ענייני אירופה בדיילי טלגרף. היה ברור שבריטניה תישאר "זמנית" במעטפת המכס האירופית כדי לפתור את בעיית הגבול האירי – או לפחות כדי לדחות את פתרונה.
הבחירה פשוטה מאוד: או להישאר במעטפת המכס, או להשלים אם קיומו של גבול לצורכי מכס בין שני חלקי אירלנד, מה שיותיר את צפון אירלנד במערכת יחסים שונה עם
האיחוד האירופי. אלו שתי האפשרויות היחידות, ואנשיה של מיי חייבים להודות בכך. כדי שיהיה לה סיכוי כלשהו לשכנע את דעת הקהל, מיי חייבת לשנות את ההרגל המלווה אותה כל חייה ולהיות ישרה עם הציבור, טוען פוסטר.
הטיעונים שלה צריכים להיות הן חיוביים והן שליליים. בצד החיובי, עליה להבהיר שחברות במעטפת המכס אינה הופכת את בריטניה למדינה וסאלית, כפי שטוענים מתנגדיה. להפך: במדיניות הסחר של בריטניה יהיו מרכיבים של עצמאות והיא תוכל לחתום על הסכמים משלה עם מדינות אחרות. בריטניה עומדת בדרישות האמריקניות כאשר היא מייצאת לארה"ב; זה איננו הופך אותה למדינה וסאלית של האמריקנים. זו פשוט המציאות: ארה"ב ואירופה קובעות את כללי הסחר הבינלאומיים ואין מנוס מלציית להם.
אם מיי תהיה כנה, היא תודה שהעסקה הזאת איננה מושלמת; שאיש אינו קם משולחן המו"מ הבינלאומי וכל תאוותו בידו; שבהתחשב בבעיית הגבול האירי, לא היה מנוס מלהסכים לוויתורים קשים. מה שמוביל את פוסטר לצד ה"שלילי" של הטיעונים שהוא מציע לראש הממשלה: לאיש אין רעיונות טובים יותר. זוהי החולשה הגדולה ביותר, המשותפת לכל המתנגדים להסכם של מיי. תומכי הפרישה הנוקשים, כמו שר החוץ לשעבר, בוריס ג'ונסון, טוענים שיש "דרך הרבה הרבה יותר טובה" – אך למעשה הם מדברים על פרישה ללא הסכם.
ומה לגבי בחירות חדשות? סתם הפרעה נוספת, שאינה צפויה לשנות משמעותית את מאזן הכוחות הקיים ושרק תאריך את חוסר הוודאות סביב הברקזיט, שכבר עולה לבריטניה באובדן השקעות במיליארדי ליש"ט – סבור פוסטר. ואולי משאל עם חוזר? זהו הרעיון המטופש ביותר. מה בדיוק יישאל בו? מה ייעשה עם התשובה? אם יש לקח אחד מהברקזיט, הוא שמשאלי עם אינם מתכון לבהירות וביטחון אלא למרירות ובלבול.
חלון ההזדמנויות של מיי הוא צר מאוד. עסקת הברקזיט היא אכן חתיכת בלגן, אבל היא מציבה את בריטניה על מסלול הפרישה כפי שהחליטו המצביעים, היא משמרת את המשך הסחר עם אירופה ומבטיחה את קיומו של הסכם השלום באירלנד. אין ולא היה ברקזיט מושלם. בסופו של דבר, מיי השלימה עם העובדה הזאת והציגה בפני הציבור בחירות קשות. היא עדיין עלולה להיכשל, אבל ספינים וחצאי-אמיתות הם מתכון בטוח לאסון.
